מקס כמשל: לרמוס רגולטור וגם להרוויח אשראי בליכוד

1. ב־24 השעות האחרונות נראה כאילו אין משבר כלכלי חמור, תקציב להעביר וגירעון קשה לטפל בו. לפתע נראה כי סוגיית כניסת חברת כרטיסי האשראי מקס לתחום הביטוח היא הנושא הכלכלי החשוב ביותר, שאף מביא להתערבותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

הקרב על כניסת חברות כרטיסי האשראי לתחום הביטוח יצא מכל פרופורציה ביחס לחשיבותו למשק הישראלי, והוא מראה עד כמה כוחן של קבוצות לחץ בישראל יכול להיות עצום מעבר למשקלן בכלכלה.

ביום ראשון נראה היה שסאגה זו הסתיימה: הצעת החוק של יו"ר הקואליציה מיקי זוהר היתה אמורה לעלות לדיון בוועדת שרים לענייני חקיקה, אולם שר האוצר ישראל כץ בלם את המהלך והודיע כי דינה של ההצעה להידחות, היות והיא מהווה ניסיון לחסום תחרות. אלא שלא חלפו 24 שעות, ונתניהו התערב. אתמול בבוקר יצאה הודעה מטעם שר האוצר המחיה את הצעת החוק, ולבקשת נתניהו ההצעה תועלה להצבעה בוועדת השרים לענייני חקיקה בשבוע הבא, ועד אז ייעשו ניסיונות "להגיע להסכמות ולצמצום פערים" בנושא.

נתניהו אמנם הביא בינתיים לפשרה בין כץ לזוהר אבל על הדרך נתן מכה קלה לכץ. רה"מ יכול היה לתת גיבוי טוטלי לשר האוצר אבל לא עשה כן – הוא זקוק לו אבל כנראה לא רוצה אותו חזק מדי. כך למשל שעות אחדות לפני שנתן לו את תיק האוצר הוא הודיע על העברת רשות החברות ממשרד האוצר לידיו של דודי אמסלם.

נתניהו מיהר להגן על זוהר. יו"ר הקואליציה משמש בעצם כ"קבלן הביצועים" של נתניהו, מרבה להגן עליו בכלי התקשורת, כמו גם לתקוף את מערכת אכיפת החוק ובית המשפט. ולנתניהו יש עניין לשמור על כוחו של זוהר בקואליציה.

2. אז איך בעצם הכל התגלגל, ולמה המאבק הזה מקבל מהדרג הפוליטי יותר תשומת לב לעומת מאבקם של העצמאים, של עולם התרבות ונפגעים נוספים מהמשבר? כדי להבין עד כמה המאבק הנוכחי הפך לאבסורדי, צריך ללכת כמה שנים לאחור.

בתחילת הקדנציה של הממשלה הקודמת, שגם בראשה עמד נתניהו, הקים שר האוצר דאז משה כחלון את ועדת שטרום. מטרת הוועדה היתה להגביר את התחרות במגזר הפיננסי. הוועדה כללה שורת המלצות, אולם הבולטת שבהם היתה להפריד את חברות כרטיסי האשראי ישראכרט ולאומי קארד מהבנקים הגדולים.

החזון היה ליצור שני שחקנים עצמאים בתחום הפיננסים, מתוך מחשבה שכניסת שחקנים חדשים תגביר את התחרות בתחום. לאומי קארד נמכרה לקרן ההשקעות האמריקאית ורבורג פינקוס, וישראכרט הונפקה בבורסה והפכה לחברה ללא גרעין שליטה.

במסגרת ועדת שטרום נקבע שכדי לחזק את החברות לאחר ההפרדה מחברת האם העשירה (הבנקים), יאפשרו להם לגוון את מקורות ההכנסה, ולהיכנס לתחומי פעילות חדשים כגון ביטוח. כאשר קרן ורבורג פינקוס החליטה לקנות את לאומי קארד, היא עשתה זאת תחת הבטחה שקיבלה מגורמים בכירים בירושלים על כך שתוכל להיכנס לפעילות בתחום הביטוח.

כחלון וגם נתניהו התגאו בתוצאות רפורמת שטרום, ואמרו כי יצירת שני שחקנים חדשים בתחום הפיננסים זו בשורה לכלכלה הישראלית. מאז הרפורמה יושמה ברובה, לאומי קארד נמכרה ושינתה שמה למקס, וכמובטח החלה לצאת לדרך בתחום הביטוח. היא פעלה מול הרגולטורים הרלוונטיים כדי להשיג את הרשיון הרצוי. אלא שנראה כי הקרן האמריקאית לא הבינה כי בפינה מחכים לה סוכני הביטוח, שלא מתלהבים, בלשון המעטה, מהכנסת שחקן חדש שיתחרה בהם – בוודאי לא שחקן גדול עם יכולות טכנולוגיות ונגישות למידע כמו מקס.

בורבורג פינקוס כנראה לא הבינו את העוצמה שיש ללובי של סוכני הביטוח. מלבד הלובי הפוליטי שלהם בכנסת, סוכני הביטוח התחזקו גם בתוך הליכוד. אלף סוכני ביטוח התפקדו לליכוד, מה שמעניק להם כוח לא מבוטל במפלגה. הם רתמו לצידם לא מעט חברי כנסת, אולם הגיוס המוצלח ביותר שלהם היה ח"כ זוהר, שהוא גם מקורב לראש הממשלה, וגם מונה ליו"ר הקואליציה. ניסיונותיהם לשכנע ולהפעיל לחץ פוליטי על יו"ר רשות שוק ההון ד"ר משה ברקת כשלו, ואז זוהר החליט בלי למצמץ לעקוף את ברקת, ולחוקק מעל לראשו חוק שימנע ממנו את הענקת הרשיון למקס.

נקודת הרתיחה הגיעה בשבוע שעבר. ברקת, מגובה באישור מרשות התחרות, הודיע רשמית על מתן הרשיון, ובתגובה זוהר דאג לכך שהצעת החוק שתמנע מחברות כרטיסי האשראי לקבל רשיון, תעלה לוועדת השרים לענייני חקיקה. בתחילה שר האוצר כץ שמר על שתיקה רועמת, ולא גיבה פומבית את ברקת, שנמצא תחת אחריותו. אולם ביום ראשון – רגע לפני שהתכנסה ועדת השרים לענייני חקיקה, הודיע כץ רשמית שהוא תומך בברקת ובמתן הרשיון למקס. בתגובה לשכת סוכני הביטוח אמרו כי טרם נאמרה המילה האחרונה, ונראה כי הם צדקו.

אז היתה לנו ממשלה שמקימה ועדה, שמבקשת להפוך את חברות כרטיסי האשראי לגוף עצמאי וחזק בין היתר באמצעות כניסה לתחום הביטוח, ולאחר מכן ממשלה (בה עומד אותו ראש ממשלה) שבולמת את המהלך, על אף שכל הדרג המקצועי (הרגולטורים והעמדה המקצועית של משרד האוצר) תומכים במתן הרשיון.

3. המאבק בין מיקי זוהר לישראל כץ הפך לקרב חפירות בכנסת. זוהר זעם לא רק לנוכח עמדתו של כץ, אלא גם מהחלטתה של ועדת השרים לענייני חקיקה ומיהר לאיים בפעולת תגמול נגד כץ. הוא הודיע כי בכוונתו לממש את הרביזיה שאותה הגיש בוועדת הכספים שאישרה בשבוע שעבר את העלאתה להצבעה בקריאה השנייה והשלישית של הצעת החוק של כץ לעידוד התעסוקה. זוהר ביקש להחזיר את החוק אל ועדת הכספים ולדון בהסתייגות שלפיה המענק למובטלים יופחת ויחול על מי שמשתכר 2,600 שקל בחודש, לעומת 3,300 שקל בחודש כפי שאישרה בשבוע שעבר ועדת הכספים.

זוהר עצמו, יחד עם כץ, נאבקו בשבוע שעבר בוועדה נגד הסתייגות דומה בעניין שהוגשה על ידי ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו). אבל אחרי שכץ בלם את הצעת החוק שלו, החליט זוהר להשיב מלחמה. אם החוק היה מוחזר אל ועדת הכספים, גם היה נוצר עיכוב בהשלמת החקיקה, ובעיקר, ייתכן שהיה נוצר רוב בועדה בעד ההסתייגות הזו.

לכלכליסט נודע שכץ פנה שלשום ללשכת רה"מ והודיע להם שזוהר מתכוון לטרפד את השלמת חקיקתו של החוק לעידוד התעסוקה. לנתניהו חשוב מאוד הקרדיט על מתן הסיוע למובטלים, ועיכוב בחקיקת החוק היה פוגע בתדמיתו הציבורית, ועל כן, לנתניהו היה עניין נוסף לפשר בין זוהר לכץ.

מקורבים לשר האוצר אומרים כי נכשל ניסיונו של זוהר להתנות את תמיכתו בחוק לעידוד תעסוקה בתמיכת כץ בחוק למניעת תחרות בענף הביטוח. לפי המקורבים, לכץ אין כל כוונה לשנות את מדיניותו הדוגלת בתחרות כאמצעי לצמיחת המשק והורדת יוקר המחיה – והדבר הובהר היטב לזוהר.

4. מפלגת כחול לבן יושבת לפי שעה על הגדר. כפי שחשף "כלכליסט" רק השרה לעניינים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן (כחול לבן) התייצבה בגלוי נגד הצעת החוק של זוהר. 6 שרי כחול לבן ושר הרווחה איציק שמולי יכולים לטרפד את הצעת החוק של זוהר בהצבעה עליה ביום ראשון הקרוב בוועדת השרים לחקיקה במידה שכל 7 שריה יתנגדו להצעת החוק. כך, יחד עם ישראל כץ יווצר רוב של 8 שרים נגד הצעת החוק מול 6 שרים מהימין החברים בוועדת השרים לחקיקה. הבעייה היא שבכחול לבן חוששים להתעמת עם זוהר, שלכוחו הם זקוקים בכנסת.

אתמול בבוקר איים זוהר שהשבוע לא יעלה להצבעה ה"חוק הנורבגי" שבו חפצה כחול לבן. הוא הבהיר שעל כחול לבן להבין שהחוק המבטיח את כהונת נתניהו כראש ממשלה חלופי לאחר הרוטציה, "חשוב לנו בדיוק כפי שהחוק הנורווגי חשוב להם".

במקביל, נתניהו לוחץ בימים האחרונים על יו"ר כחול לבן בני גנץ להסכים לכך שהבחירות יוקדמו ולא תוקם ממשלה חלופית, לאחר תקופת החירום של חצי שנה וכל זאת במקרה שבג"ץ יפסוק שנתניהו לא יכול לשמש כראש הממשלה החליפי.

ההסכם הקואליציוני קובע שהבחירות יוקדמו רק אם בג"ץ פוסל את ההסכם בתוך חצי שנה מיום הקמת הממשלה. נתניהו חושש שבג"ץ יתן את ההחלטה נגדו לאחר חלוף חצי שנה, וכך, יהיה ניתן להקים ממשלה חלופית כשהוא לא עומד בראשה.

נתניהו חותר להקדמת הבחירות, בלי שיואשם בפירוק הממשלה, כך שיוכל לעמוד בראש ממשלת המעבר עד לבחירות. לשם כך הוא זקוק לזוהר שימשיך להיות חייל נאמן ויבצע עבורו את המהלכים להקדמת הבחירות. התייצבותו של זוהר למען סוכני הביטוח רק מגבירה את תמיכתם בו של אלף סוכנים ובני משפחותיהם שהתפקדו לליכוד. המאבק של זוהר למען נתניהו ובעד הסוכנים עשוי לסייע לו בפריימריז.

5. ובסופו של דבר, כל האירוע הזה יצא מכל פרופורציה. כניסת מקס לתחום הביטוח אינה דרמטית למשק כפי שמציירים אותה. מקס לא תוריד כנראה את מחירי הביטוח לציבור. היא לכל היותר תנסה להכניס קצת חדשנות ושירות. בסופו של דבר מדובר בחברה שנשלטת על ידי קרן השקעות אמריקאית, שבאה להשביח את שוויה של מקס, ולמכור אותה בעוד כמה שנים. בקרן איתרו את תחום הביטוח כמנוע צמיחה מעניין. העמלות המשולמות לסוכני הביטוח מגיעות ליותר מ־9 מיליארד שקל בשנה, ומקס רוצה לקחת חלק בחגיגה. כניסתה מהווה איום בעיקר על הסוכנויות הגדולות, שם הקשר עם הלקוח פחות מחייב לעומת הסוכנים הקטנים שמכירים אישית את הלקוחות.

סוכני הביטוח שתולים את כל האיום על עתידם במקס חוטאים לאמת. והאמת היא שכל מקצוע סוכן הביטוח נמצא בתקופה מאתגרת. העולם הטכנולוגי מהווה איום על ענפים רבים, ובעיקר על מתווכים כמו סוכני נסיעות, תחנות מוניות וכדומה. במקום למקד את המלחמה במקס, מוטב שסוכני הביטוח יחשבו איך הם ממציאים את עצמם מחדש, ומביאים ערך מוסף ללקוח, אל מול אלטרנטיבות דיגיטליות שהולכות ומתפתחות בעולם זה.

אפשר להבין את סוכני הביטוח, שדואגים לאינטרס שלהם, אולם ההתגייסות של המגזר הפוליטי מעוררת תמיהה ומדגימה עד כמה ללובי חזק יש עוצמה, שיכולה גם להגיע עד לראש הממשלה. דווקא נתניהו, שנחשב חסיד השוק החופשי, שהוא בעל השקפת עולם כלכלית ימנית, נותן יד למהלך.

6. אמנם נראה שסוגיית הרשיון לחברות כרטיסי האשראי נפתחה מחדש. אולם ההערכות הן שמדובר במשיכת זמן בלבד, ובסופו של דבר החברות ייכנסו לפעילות בתחום. יעבור קצת זמן, הצדדים ידברו, ובסוף תצא איזו פשרה מפא"יניקית, שמגבילה את תנאי הרשיון של חברות כרטיסי האשראי.

המקרה הזה הוא רק דוגמה לתופעה מדאיגה שעלולה להתפתח בכנסת הקרובה, והיא רמיסת הרגולטורים. זוהר מרוצה מהישגיו עד כה בנושא סוכני הביטוח, ונראה כי הוא מסמן את היעד הבא, כשהוא קורא לשקול את המשך ההתנהלות העצמאית של רשות שוק ההון.

התקדים הנוכחי שבו החלטת רגולטור עצמאי נרמסת על ידי חברי הכנסת הוא מסוכן. יידעו עכשיו הגופים המפוקחים כי אם החלטת הרגולטור אינה מוצאת חן בעיניהם, כי בעזרת לובי חזק ויעיל, הם יכולים להפוך את החלטת הרגולטור.

רבות דובר על חשיבות שלטון החוק ושמירה על מערכת המשפט, אבל לא פחות חשוב לשמור על עצמאות הרגולטורים בישראל, והשארתם כגופים מקצועיים ונקיים ככל האפשר משיקולים פוליטיים. רמיסת החלטת ברקת בעניין מקס, וערעור עתידי של רשות שוק ההון כגוף עצמאי עלולים להיות בעל השלכות קשות על מאזן הכוחות במשק.