אפליקציית המעקב של גלובקיפר הישראלית מעוררת חשש להפרת פרטיות בארה"ב
SAFE המיועדת למעקב אחר מפגשים עם חולי קורונה פותחה במקביל לאפליקציית המגן של משרד הבריאות בישראל. כיום החברה מנהלת מו''מ למכירתה לממשלי המדינות השונות בארה"ב וכן לחברות פרטיות שעלולות להיחשף למידע הרגיש של המשתמשים
אפליקציית SAFE של חברת הסטארט-אפ הישראלית גלובקיפר המיועדת למעקב אחר מפגשים עם חולי קורונה מאומתים מעוררת חשש בארה"ב. החברה מנהלת כיום מו''מ למכירתה לממשלי המדינות השונות בארה"ב וכן לחברות פרטיות. המוצר העיקרי של גלובקיפר אותו פיתחה הוא פרוטוקול תקשורת מאובטח המאפשר לכוחות הביטחון לעשות שימוש בסמארטפונים מהמדף ואפליקציית המעקב לחולי קורונה אינה המוצר העיקרי או הראשון שלה.
דן פלג ושי סלובודוב מייסדי גלובקיפר צילום: גלובקיפר
אפליקציית משרד הבריאות למאבק בקורונה
קראו עוד בכלכליסט:
- הגיע הזמן שנדון על תפקידן של מערכות זיהוי הפנים במערכי הכוח של השלטון
- יבמ יוצאת מתחום זיהוי הפנים: "מתנגדת לשימוש בטכנולוגיה למעקב והפרת זכויות אדם"
- פעולות הריגול ייפסקו, אך חרב השב"כ עדיין תלויה מעלינו
החברה פיתחה את אפליקציית SAFE במקביל לפיתוח אפליקציית המגן של משרד הבריאות, כאשר SAFE עושה שימוש בטכנולוגיות שיועדו לאפליקציית המגן ולא הוכנסו בה לבסוף. אפליקציית המגן מבוססת קוד פתוח נבחרה בסופו של דבר לשימוש במסגרת המעקב אחרי חולי קורונה בעוד הפיתוח של גלובקיפר, שמבוסס על קוד קנייני, הועמד לרשות משרד הבריאות גם ככקוד פתוח באישור גלובקיפר. על פי דיווח של אתר החדשות Media Line, האפליקציה כעת מוצעת בארה"ב וכאמור החברה היתה במו''מ עם גופים שונים.
דן פלג ושי סלובודוב מייסדי גלובקיפר צילום: גלובקיפר
מייסדי החברה הם דן פלג ושי סלובודוב. לדברי פלג, האפליקציה עצמה עומדת בכל התנאים הנדרשים של חוק הפרטיות של קליפורניה שנחשב לאחד החמורים בארה"ב. עם זאת החוק עצמו אינו פדרלי ואין שום אפשרות להחיל אותו במדינות אחרות. ברמה הפדרלית אין עדיין חוק פרטיות פדרלי. האפליקציה מבצעת מעקב אחר מפגשים עם אחרים בהתבסס על חיבור בלוטות' קצר טווח. פלג הדגיש כי המו''מ הופסק לעת עתה בגלל התנגדותן של גוגל ואפל לאפליקציות מעקב נגד קורונה שעושות שימוש במיקום ופרטי המשתמש.
אפליקציית משרד הבריאות למאבק בקורונה האפליקציה מעלה את נתוני המפגשים למסד נתונים בענן כל 15 דקות והמידע עובר התממה ונשמר שם. המידע שנשמר על המכשיר עצמו נמחק אוטומטית לאחר 21 ימים. "המידע מפורסם באופן ציבורי כך שאין לאף אחד בעלות או שליטה עליו" מסביר פלג, "הוא מבוסס על מזהים אנונימיים ואינו מכיל שום מידע פרטי או אישי". פרופסור ג'ון גרון, ראש תכנית המשפט הטכנולוגי באוניברסיטת NSU בפלורידה מסכים עם ההערכה שאם האפליקציה עושה שימוש בחוק הקליפורני המשתמשים יכולים להרגיש יותר מוגנים.
עם זאת הוא מסתייג משימוש של האפליקציה על ידי גורמים שאינם סוכנויות מדינה או ממשל. שכן לדבריו אלה מחויבים לביקורת ציבורית, אך לא כך הדבר עם חברות פרטיות שידרשו מעובדיהן להתקין את האפליקציה. להסתייגות זו מצטרפים גם בארגוני שמירה על הפרטיות כגון S.T.O.P (Surveillance Technology Oversight Project) שהעומד בראשו אלברט קאהן מודאג משימוש פרטי בהן.
"זה ממש לא ראוי להעניק לחברה פרטית את הגישה למידע בריאותי פרטי של עובד", אומר קאהן. זאת ועוד הוא טוען שאם החברות יקנו את האפליקציה וידרשו שימוש בה הדבר יפר את חופש הבחירה ואת האופי ההתנדבותי הנדרש משימוש בה על ידי עובד. המלכ''ר שלו עובד במרץ בימים אלו על הצעת חוק שתוגש במדינת ניו יורק בשביל למנוע מצבים כאלו בדיוק.
אפליקציות מעקב אחר מפגשים עם חולים הפכו לנפוצות מאוד בחודשים האחרונים. עם זאת אין מסגרת משפטית אחידה שמפקחת על השימוש בהן בעולם. לכל מדינה יש חוק מקומי שונה ואפילו באירופה התקנות בכל מדינה עשויות להיות שונות. גם בישראל הגישה למעקב אחרי החולים על ידי שימוש במידע איכון שמושג דרך השב''כ עורר התנגדות ציבורית עזה, מה שעודד את פיתוח אפליקציית המגן, אותה הורידו עד היום כ-2 מיליון משתמשים בישראל.
