מי מאיים על השופטת ברון, הקיצונים מהימין או מהממשלה?

האיום על שופטת בית המשפט העליון ענת ברון משתלב בטיימינג הטעון של קמפיין השנאה, ההסתה והדה-לגיטימציה כלפי מערכת המשפט. ואכן, השאלה המעניינת היא האם האיום הנוכחי נמנה על מקורות האלימות המוכרים שמופנים מדי פעם כלפי שופטים, או שמדובר באיום חדש שנולד בבית היוצר של ראש הממשלה, הבית בבלפור ומפלגת הליכוד - המקורות שהולידו בשבוע שעבר את איום העיתונאים לכלא. מהם מחוללי האיומים הפיזיים המוכרים על השופטים ובתי המשפט? מדובר בשלושה מקורות עיקריים: ימין קיצוני-מתנחלי, חרדים ועולם תחתון.

1. האיום מצד הימין הקיצוני-המתנחלי גולם היטב בידי הח"כ לשעבר מוטי יוגב והדי-9 שלו, ומתורגם מדי פעם למעשה. שופט בית משפט השלום ארז נוריאלי, שהאריך את מעצר החשודים בשריפת ורצח משפחת דוואבשה כונה ברשתות החברתיות "בוגד", ספג איומים, והוצבה שמירה על ביתו. גם חברי ההרכב בעליון, מרים נאור, עוזי פוגלמן וחנן מלצר ספגו איומים ובעקבותיה הגברת אבטחה על רקע פסק דינם להרוס את בית הכנסת בגבעת זאב לאחר ששהוכח כי הוא הוקם על קרקע פלסטינית פרטית.

ענת ברון, שופטת בית המשפט העליון צילום: עמית שאבי

בהקשר זה ייתכנו גם האיומים על השופטת ברון שיחד עם השופט פוגלמן ובניגוד לדעת השופט דוד מינץ, ביטלה את הריסתו החלקית של בית המחבל שהיה מפקד החוליה שרצחה את דביר שורק. הפסיקה גררה זעם ברשתות החברתיות, כמו ציוץ תמונתה של ברון עם הכיתוב הבא: "זו השופטת ענת ברון.

בדיוק לפני כשנה היא הוציאה צו האוסר על צה"ל להרוס את בית המחבל שאנס ורצח באכזריות את אורי אנסבכר בת ה-19. היום היא חזרה על אותו "מעשה מתועב", הפעם עם ביתו של המחבל שרצח את דביר שורק. אין לבית משפט אזרחי כל סמכות לדון בעניינים ביטחוניים. בג"ץ עולה לנו בדם!".

2. איום שמשולבים בו בעיקר אידיאולוגיה ולעתים גם מעשים מגולמים באג'נדה החרדית נגד בית המשפט העליון. זעמם של החרדים מתלקח סביב פסיקות בנושאי גיוס בני ישיבות, זכויות ללהט"בים, תקציבים לישיבות, שבת וכשרות, הצרת סמכויות בתי הדין הרבניים וכיו"ב.

את האידיאולוגיה היטיב לנסח, וליתר דיוק לגדף, הרב עובדיה יוסף שהגדיר כך את שופטי העליון: "מי אלה האנשים האלה? ריקים ופוחזים, שפחה כי תירש את גבירתה. אלה קוראים לעצמם בית משפט עליון, אבל הם לא שווים בית משפט תחתון. כולם סוררים ומורים. אין להם לא דת ולא דין. כולם בועלי נידות. כולם מחללי שבת. אלה השופטים שלנו. עבדים משלו בנו".

שופט בית המשפט העליון אדמונד לוי ז"ל

בחזית המעשית, המחאתית, זכורה הפגנת הענק של כ-350 אלף חרדים מול בית המשפט העליון ב-1999. ברמה האישית, תוגברה האבטחה סביב שופט בית המשפט העליון דאז, אדמונד לוי המנוח, בשל מעורבותו בפסיקה בפרשת ההפרדה העדתית בבית הספר לבנות חרדיות בעמנואל. לוי, יהודי חובש כיפה בעצמו, עורר את זעמם של החרדים כשאמר: "שום פסק דין של בית משפט אינו טעון הסכמה של איש, גם לא של סמכות הלכתית, תהא אשר תהא".

3.  מלבד ימין קיצוני וחרדים, מקור האיום ה"קלאסי" על שופטים היא ראשי הפשע המאורגן ו"חייליו" הבכירים. וכאן הרשימה של האיומים ותגבורי האבטחה ארוכה. השופט צבי גורפינקל לקראת גזר דינו של איתן חייא; השופט אורי שוהם שגזר עונשי מאסר כבדים על ראשי ארגוני פשיעה מיפו, מוסא אבו שחאדה וחאפז שורפי, לאחר שאחד המורשעים צעק לעברו: "אתה עוד תשמע כשיבוא היום".

השופטת בדימוס ברכה אופיר צילום: תומי הרפז

השופט ג'ורג' קרא היה נתון תחת אבטחה, לאחר ששלח את ראשי כנופיית חרירי-עיאט מג'לג'וליה לעונשי מאסר בפועל. השופטת ברכה אופיר תום, היתה נתונה שנים תחת אבטחה לאחר שגזרה עונש מאסר כבד על העבריין אסי אבוטבול. ורשימה זו ארוכה, וכלולים בה גם התנכלויות פיזיות ממש.

השופט מנחם נאמן הותקף באבן ונפצע, מכוניתו של השופט משה גלעד הוצתה, בקבוקי תבערה הושלכו סמוך לבתיהן של השופטות נירה לידסקי ועדנה קפלן, קליע של אקדח הוטמן בתיקה של השופטת חני סלוטקי, וכמובן מטווחי הנעליים שפעם היו פופולאריים ונזרקו בשתי הזדמנויות שונות - על השופט אמנון סטרשנוב ועל נשיאת העליון דורית ביניש.

לאחרונה הצטרף שופט בית המשפט העליון חנן מלצר לרשימת השופטים המאובטחים, לאחר שהתלונן על איומים כשהבחין בחבל תלייה שהותקן ברחבת הכניסה לבניין מגוריו בת"א.

4. האיום נגד ברון, כמו מלצר - גם אם מקורם בימין הקיצוני-המתנחלי - מתקיימים בעידן החדש של מסע ההסתה נגד מערכת המשפט אותו מוביל ראש הממשלה נתניהו במאמציו לסכל את המשפט הפלילי נגדו, בין היתר באמצעות השחרת מערכת המשפט שרקחה לשיטתו את תפירת התיקים וההפיכה השלטונית נגדו.

המאויימים-המאובטחים במסגרת זו נמנים על מערכת התביעה. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט,התלונן במשטרה על הודעות מטרידות ומאיימות כמו "תתאבד", "אתה פגיע" ו"נגיע אליך", שנשלחו לכיוונו בקבוצות של פעילי ימין. גם התובעת בתיקי האלפים נגד ראש הממשלה, עו"ד ליאת בן-ארי מסתובבת עם אבטחה צמודה. תמונתה, ביחד עם תמונות מנדלבליט ופרקליט המדינה היוצא שי ניצן, מככבות ומנואצות בכל הפגנה של ביביסטים.

רה"מ בנימין נתניה. הגיש תלונה למשטרה צילום: איי פי

מרשימת המתלוננים ההולכת ומתארכת לא נפקד גם מקומו של ראש הממשלה נתניהו שנהנה לגלם את התפקיד הכפול – גם מחולל ההסתה הגדול וגם הקורבן הגדול. נתניהו התלונן במשטרה על הסתה לרצח נגדו ונגד רעייתו. לפחות כשמדובר בו, אין צורך לתגבר את האבטחה שממילא מועצמת ומנופחת בכל קנה מידה.

בעקבות האיום על השופטת ברון, הגישה המערכת תלונה למשטרה והפיצה תגובה לפיה "מכתב האיום על תוכנו השפל, הוא תוצאה ישירה של הסתה נמשכת ושלוחת רסן נגד הרשות השופטת ושופטיה. נסיונות להלך אימים על שופטי ישראל לא ירתיעו אותם והם ימשיכו לבצע את מלאכתם ללא מורא".