הקורונה הזניקה את הרכישות העצמיות להיקף של שנה שלמה

התפשטות נגיף הקורונה ברחבי העולם האיצה תהליכים רבים שקודם לכן חשבו שייקח להם זמן רב להבשיל, כמו המעבר לעבודה מהבית של עובדים רבים והשימוש הנרחב באמצעים דיגיטליים לקבלת שירותים רפואיים מרחוק. אך המשבר חולל גם האצה בשוק ההון המקומי.

מנתונים שפורסמו על ידי יובל צוק, כלכלן ביחידת המחקר במחלקה הכלכלית של הבורסה לניירות ערך, עולה כי בשלושת החודשים שהיוו את שיא המשבר בשווקים עד כה ‑ מרץ־מאי ‑ החברות הנסחרות בבורסה הספיקו לצאת בתוכניות רכישה עצמית של מניות ולרכוש מניות בהיקפים כמעט זהים לאלו של 2019 כולה. או במילים אחרות — החברות הגדילו באופן משמעותי את הרכישות העצמיות שלהן בעקבות משבר הקורונה.

מהנתונים עולה כי במהלך שלושת החודשים הללו, 31 חברות אישרו תוכניות רכישה עצמית — מספר זהה למספר החברות שאישרו תוכניות רכישה במהלך 2019 כולה. גם ההיקף הכספי שאושר דומה: 1.7 מיליארד שקל בחודשיים לעומת 2 מיליארד שקל ב־2019. מתוך החברות האלו, 25 חברות ביצעו בפועל רכישות עצמיות בהיקף של 812 מיליון שקל בין מרץ למאי, בעוד במהלך 2019 כולה 27 חברות ביצעו רכישות עצמיות בהיקף של 1.25 מיליארד שקל.

בנק לאומי אחראי לבדו לרכישות בהיקף של 700 מיליון שקל ב־2019, וכן לרכישות בהיקף של 250 מיליון שקל במהלך שלושת החודשים האלו, כך שבנטרול הבנק, שמבצע את הרכישות באופן עקבי מדי שנה, המספרים כמעט זהים: רכישות עצמיות בהיקף של 562 מיליון שקל במהלך מרץ־מאי לעומת רכישות עצמיות בהיקף של 550 מיליון שקל במהלך 2019.

לשם השוואה, בחודשיים הראשונים של 2020 רק 11 חברות ביצעו רכישות עצמיות, בהיקף מזערי של 89 מיליון שקל. למרב הסכום אחראיות קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה, שרכשה מניות של עצמה ב־60 מיליון שקל; ואלרוב נדל"ן שבשליטת אלפרד אקירוב, שרכשה מניות של עצמה ב־19 מיליון שקל. בנוסף, רק שלוש חברות אימצו תוכנית רכישה בפרק הזמן הזה.

מימין: חיים כצמן, מנכ"ל גזית גלוב, קובי מימון, מבעלי השליטה באיירפורט סיטי וניר שטרן, מנכ"ל פז צילומים: אוראל כהן, עמית שעל, Agaton Strom

החברות מביעות אמון בעצמן ומרגיעות משקיעים

ההיגיון שעומד מאחורי העלייה ברכישות העצמיות פשוט למדי. חברות מנצלות את הירידה בשווקים על מנת לרכוש את המניות של עצמן במחירים שלדעתן הם אטרקטיביים.

בנוסף, המהלך מהווה הבעת אמון של החברה בעצמה ונועד לשדר מסר מרגיע למשקיעים בעתות של סערה ונפילות בשווקים שקיבלו ביטוי, בין היתר, בצניחה של מניות רבות ושל המדדים המרכזיים, וכן בפדיונות כבדים מקרנות הנאמנות, שהגיעו ל־40 מיליארד שקל בפברואר־מרץ — נתון שמעיד על כמות הסחורה שניתן לרכוש בשוק.

כמו כן, רכישות עצמיות הן למעשה חלופה לחלוקת דיבידנד. כפי שכותב צוק בסקירה, "בתקופות משבר, החברות נוטות לצמצם חלוקת דיבידנדים במזומן עקב אי־הוודאות; ואכן בחודשי המשבר (מרץ־מאי) ניכרת ירידה של עשרות אחוזים במספר החברות שהכריזו על חלוקת דיבידנד בהשוואה לתקופה המקבילה ב־2019". ואכן, במהלך התקופה שבין תחילת מרץ לסוף מאי, 93 חברות בלבד, מתוך 436 החברות שנסחרות באחוזת בית, הכריזו על חלוקת דיבידנד לפחות פעם אחת. מדובר בירידה של כ־37% לעומת מספר החברות שהכריזו על חלוקת דיבידנד לפחות פעם אחת בתקופה המקבילה אשתקד, אז עמד מספרן על 148.

הקשר בין הירידה במניה לגודל תוכנית הרכישה

כשבוחנים את התוכניות הבולטות שאושרו בחודשי המשבר, ניתן לראות שישנו מתאם גבוה, גם אם לא מוחלט, בין עומק הנפילה להיקף תוכנית הרכישה (ראו תרשים).

כך, חברת הנדל"ן גזית גלוב, שבשליטת המנכ"ל חיים כצמן, אישרה את תוכנית הרכישה הגדולה ביותר בחודשים אלו — 400 מיליון שקל. במקביל, מניית גזית גלוב היא גם אחת המניות שספגו את הפגיעה הגדולה ביותר במשבר. בשלושת החודשים הללו המניה נחתכה בכ־42%, בשעה שמדד הנדל"ן ירד ב־28.3%. כלומר, ככל הנראה, לגזית גלוב היה חשוב לשדר למשקיעיה מסר חיובי ומרגיע. במהלך שלושת החודשים האלו גזית גלוב רכשה מניות של עצמה בהיקף של 120 מיליון שקל.

במקרה של גזית גלוב, תוכנית הרכישה העצמית היא לא חלופה לחלוקת דיבידנד, ובכוונת החברה להמשיך לחלק דיבידנד מדי רבעון, בהתאם למדיניות שאושרה בנובמבר 2019. העובדה הזו, בצירוף אישור תוכנית הרכישה, הובילה את בנק לאומי למתוח ביקורת על גזית גלוב במסגרת סקירה שפרסם השבוע, שבה נכתב על אודות הצעדים האלו של גזית גלוב כי "להערכתנו, מדובר בצעד לא אחראי להשתמש ביתרות הנזילות, גבוהות ככל שיהיו (לגזית גלוב יתרות נזילות של כ־3 מיליארד שקל - י"ר), להגדלה של המינוף".

גם חברת הנדל"ן איירפורט סיטי, שבשליטת חיים צוף וקובי מימון, אישרה תוכנית רכישה במקביל לירידות חדות במניה. המניה שלה נפלה בכ־34% במהלך שלושת החודשים, והחברה יצאה בתוכנית רכישה עצמית בהיקף של 200 מיליון שקל, שבוצעה כמעט במלואה (196 מיליון שקל).

מנגד, יש חברות שלא ספגו פגיעה קשה ועדיין החליטו לצאת בתוכניות רכישה. לדוגמה, חברת הנדל"ן וילאר, שבשליטת שלמה טיסר, שמנייתה הכתה את מדד הייחוס וירדה בפחות מ־7%. החברה אישרה תוכנית רכישה עצמית בהיקף של 100 מיליון שקל, אך לא ביצעה רכישות בפועל כלל — נתון שיכול להעיד על כך שמשקיעי החברה מעוניינים להמשיך להחזיק במנייתה, מה שמתבטא גם בירידה המינורית יחסית במחירה.