הקורונה צפויה לחתוך עד 50% משכר בכירי החברות הציבוריות
לפי חברת המחקר קומפוויז'ן, עיקר הפגיעה צפויה בבונוס — רכיב גדול במיוחד בענפי המסחר והשירותים ובחברות האחזקה, אך קטן משמעותית במגזר הפיננסים בעקבות חוק שכר הבכירים. מנכ"ל קומפוויז'ן: "להערכתי, נראה פיצוי מנהלים באמצעות הגדלת רכיב התגמול ההוני"
המשבר הכלכלי צפוי להשפיע גם על שכר הבכירים. ממחקר שערכה חברת קומפוויז'ן (Compvision) עולה כי חבילת התגמול השנתית של בכירי החברות הציבוריות לשנת 2020 צפויה להיחתך ב־50%-20%. חלק מהחברות הודיעו בחודשים האחרונים כי יפחיתו 25%-10% משכר בכיריהן, אולם בקומפוויז'ן מעריכים כי את עיקר הירידה בתגמול צפוי לגבות סעיף הבונוסים שיצטמק. המחקר ניתח את שכר הבכירים בחברות הנסחרות במדד ת"א־125.
- עלות שכרו השנתי של הסל בעדיקה - 2.3 מיליון שקל; בשלב זה יקבל לבקשתו שכר מינימום
- יו"ר פרטנר תקבל 85 אלף שקל בחודש ל-40% משרה
- העסקת עובדי קבלן מנעה את הקפצת שכר בכירי הפועלים
קומפוויז'ן, בניהולו של אבי ניר, מציינת במחקר כי הבונוסים מותנים, בדרך כלל, בתנאי סף כמו השגת רווח מינימלי או תשואה על ההון, אבל מוסיפים כי "לחברות רבות במשק יהיה קשה מאוד עד בלתי אפשרי לעמוד בתנאי הסף במצב שבו הפעילות העסקית נפגעה 'רק' לתקופה קצרה של כמה חודשים".
מדיניות התגמול אמנם מאפשרת לרוב מתן בונוס מיוחד גם במצב כזה, "אך מדובר בבונוס נמוך - לרוב עד 3 משכורות - לעומת בונוס רגיל העומד בממוצע על 12-6 משכורות", כך קומפוויז'ן. בחברות שבהן רכיב הבונוס בחבילת התגמול הוא משמעותי צפויה השנה פגיעה משמעותית בשכר הבכירים. למשל, בחברות מסחר ושירותים ובחברות אחזקה, ולכן סביר כי בחברות אלה הפגיעה בתגמול הבכירים הזכאים לבונוס תהיה קשה יותר.
בענף הפיננסים, לעומת זאת, חלקו של רכיב המענק הוא זניח (בעיקר בקרב מנכ"לים) בשל חוק שכר הבכירים, שמגביל את עלות שכרם לתקרה של 3.5 מיליון שקל בשנה. לפיכך, מרחב התמרון בתוכניות התגמול לבכירים אלה הצטמצם, ובפועל הרכיב הגדול בשכרם הוא התגמול הקבוע, ללא קשר לביצועים. בקומפוויז'ן מעריכים כי הפגיעה בשכר בכירי המערכת הפיננסית לא ייפגע כמעט השנה.
רכיב משמעותי נוסף בחבילת השכר הוא התגמול ההוני (אופציות ומניות), שמצבו מורכב יותר. הנפילות בשווקים גרמו לצניחה בשווי של אופציות רבות, וחלקן אף יצאו "מחוץ לכסף". אולם, בקומפוויז'ן מדגישים כי מבחינה חשבונאית ההוצאה עבור רכיב זה נקבעת במועד הענקת התגמול - בדרך כלל ל־5-3 שנים. "בדו"חות 2020 נמשיך לראות את ההוצאה החשבונאית הנרשמת בגין ההענקות הקודמות של התגמול ההוני, אף שבמקרים רבים השווי הכלכלי של התגמול ייחתך או אפילו יתאפס", הם מסבירים.
חברות יכולות לתמחר את האופציות מחדש לאור המצב, אולם בקומפוויז'ן מעריכים שהדבר לא יקרה בזמן הקרוב, שכן "מדובר במהלכים שמעוררים קושי בקרב בעלי המניות של החברה והגופים המוסדיים. לכן סביר שיעבור זמן עד שחברות יבחרו בפתרון זה".
הירידה הצפויה בשכר באה אחרי כמה שנים של פריחה. מהבדיקה עולה כי שכר המנכ"לים במדד ת"א־125 זינק ב־22% בממוצע לעומת נתוני 2016, ועמד על 5.3 מיליון שקל. מדובר בשיפור מפתיע, שכן מ־2017 נכנס לתוקף חוק שכר הבכירים בענף הפיננסים וחתך את שכרם בעשרות אחוזים, ולמרות זאת השכר הממוצע של בכירי מדד ת"א־125 עלה.
בקומפוויז'ן מציינים כי העלייה נבעה בעיקר מהכפלה בתגמול ההוני, מממוצע של 880 אלף שקל ב־2016 לסכום של 1.6 מיליון שקל בממוצע ב־2019. לעומת זאת, התגמול הקבוע עלה ב־9% בלבד, וסעיף המענק נותר ללא שינוי כמעט. מדיניות חלוקת התגמול ההוני שונה מאוד בין הענפים. כך, למשל, 76% מהמנהלים בהייטק קיבלו מענק הוני ב־2019, לעומת 43% בתעשייה ו־20% בתחום האנרגיה וחיפושי הגז. אולם המשבר הנוכחי צפוי לחתוך בשווי החבילות האלה באופן משמעותי.
"להערכתי, בעקבות הפגיעה הצפויה בבונוס נראה פיצוי מנהלים באמצעות הגדלת רכיב התגמול ההוני", אומר ניר, "בעיקר בחברות שפחות השתמשו ברכיב. ראשית, כדי ליצור הלימה בין ביצועי החברה לתגמול המנהלים, ושנית, כדי לפצות אותם על הפגיעה בבונוס. עם זאת, מדובר ברכיבי תגמול בממדי זמן לא זהים - הבונוס משולם לרוב באופן מיידי, ואילו התגמול ההוני נפרס על פני כמה שנים".