גאווה בלי מצעד: האלבום החדש של ליידי גאגא
האלבום החדש והמבריק של ליידי גאגא מלא המנונים להט"ביים מקפיצים. אפילו אם אין כרגע איפה לקפוץ
ב"כרומטיקה", אלבום האולפן השישי שלה, ליידי גאגא חוזרת למקורות בפופ ניצחונות עם סאונד עצום שנועד לאצטדיונים ומועדוני ענק, למצעדי גאווה המוניים, לקהלים שיקפצו ביחד. מוזר להוציא אלבום של להיטי רחבות כשאין רחבות, אבל שום דבר לא יעצור את ליידי גאגא.
- האקרים לעורכי הדין: שלמו או שנדליף מידע על הלקוחות - ליידי גאגא ודה נירו
- סרט מהפנט על הליידי שרוקדת גאגא
- סטארבקס תיתן לעובדים ייעוץ נפשי עם ליידי גאגא
כמו בכל האלבומים שלה עד כה, דוגמת "ארטפופ" (2011) ו"ג'ואן" (2016), גם זה אלבום קונספט, גם אם הפעם הוא רעוע מעט. העלילה המקושקשת של "כרומטיקה" מספרת על "פאנקיסטים של טוב לב", שהם חלק ממאבק כנופיות בפלנטה הכאוטית של "כרומטיקה".
"כרומטיקה" עוסק בלא מעט נושאים: התמודדות עם פוסט טראומה כתוצאה מתקיפה מינית, התמכרות והחלמה, בדידות והכוח המרפא של המוזיקה. בנוסף על כל אלה, גאגא נחושה ליצור חזון להטב"קי אוטופי. רוב השירים מצייתים לספר הכללים הבלתי כתוב של המנוני הגאווה הגדולים. הנרטיב מוכר: התגברות על שנאה ומכשולים, והצלחה כנגד כל הסיכויים, שהפכה אותנו לחזקות יותר מכל אחד אחר. "הייתי מעדיפה להיות יבשה, אבל לפחות אני בחיים", שרה גאגא עם אריאנה גרנדה בדואט Rain on Me, והיא לא מתכוונת רק לגשם של דמעות: "זו מטאפורה לכמויות השתיה שצרכתי, ניסיתי להפוך את עצמי לחסרת תחושה", היא סיפרה בראיון ל”Vulture”.
בקליפ גאגא חוזרת אל לוק הפאוור ריינג'רית הוורודה והבלתי מנוצחת שהציגה בקליפ קודם לשיר Stupid Love. הנוכחות של גרנדה לא נופלת מזו של המארחת שלה. בריקוד שלהן יחד בקליפ, שלובות זרוע ומחייכות, יש תמימות ילדותית שאנחנו לא רואים לעתים קרובות אצל כוכבות פופ. הסינגל נכנס ישר למקום הראשון במצעד הבריטי, ומסתמן שזה לא להיט זמני שיישכח, אלא באחד ההמנונים העל־זמניים של גאגא.
גאגא היא אמנם אייקון גאה בעצמה, אבל חיזוק מסר אלטון ג'ון לא יכול להזיק. החבר הוותיק, שלפי גאגא היה לו תפקיד משמעותי בגמילה שלה, מצטרף בבלדה עם הטוויסט Sine From Above. השיר אמנם מתחיל כמו בלדת פסנתר רגשנית, אבל גולש אל ההאוס והדראם אנד בייס, כאילו הניינטיז מעולם לא נגמרו. בשיר האוטוביוגרפי ג'ון וגאגא שרים ביחד "חייתי רק בשביל הלילות, איבדתי את עצמי תחת האורות".
ב"כרומטיקה" שולט אמנם כאוס, אבל יש בו קבלה וסובלנות כלפי הקהילה הגאה, בלי דעות קדומות או שנאה. ב"אניגמה" גאגא מבטיחה: "אנחנו יכולות להיות מאהבות/ים, גם אם רק ללילה, אנחנו יכולות להיות כל מה שתרצה, אנחנו יכולות לשבור את כל הסטיגמה". המועדון הוא חוף המבטחים, המקום הבטוח. פעם הוא שימש כמקלט מהעולם החיצון והיום הוא טעון בכוח ועוצמה, או כמו שגאגא שרה: "רחבת הריקודים שלי, נלחמתי עליה, הלב שלי, בשביל זה אני חיה".