אפילו הכסף הגדול והקשרים בצמרת לא הצילו את ג'פרי אפשטיין

"עושר מחריד",הסדרה העוסקת במעלליו המחליאים של המיליארדר היהודי-אמריקאי ג'פרי אפשטיין, מככבת בצמרת הרייטינג הישראלית של נטפליקס.

הביקורות על הסדרה, הטובות והפחות טובות, התמקדו ב'יש' וה'אין' הבולטים שבה: מצד אחד התיעוד והתחקיר המרשימים והמפורטים של הקורבנות שמציירות את הדיוקן המפלצתי של הפסיכופט הנרקיסיסט. מצד שני מיצוי דל של המעטפת שבתוכה פעל. איך בדיוק עשה את הכסף הגדול, ומהו חלקם האמיתי של חבריו מהצמרות הגבוהות. שני היחידים שטופלו בסדרה היו הנשיא ביל קלינטון והנסיך אנדרו

קלינטון שכבר נכשל בשקר לגבי קשריו המיניים בבית הלבן, הכחיש גם כאן כל קשר לפעילות מינית נלוזה כלשהי, וזאת אל מול עדויות שקשרו אותו לביקורים באי הזימה הפרטי של  אפשטיין שבו ספסר נערות למקורביו. מה קלינטון עשה שם? הסתפק במנוחת בטן-גב? לא ראה ולא שמע דבר? קלינטון??!!

עסקה ש"דוקרת את העין ומקוממת את הלב"

אבל הנקודה שבחרתי להתמקד בה הוא הסיפור המשפטי. סיפור שיש בו טובים ורעים, נקיים ומושחתים, בתוך מערכת המשפט האמריקאית. ולסיפור הזה יש בהחלט לקחים גלובליים שניתן לקחת לכל מקום. גם אלינו.

ג'פרי אפשטיין צילום: אם סי טי

נקודת המוצא של הסיפור המשפטי הוא עסקת הטיעון המושחתת לכאורה שנחתמה ביוני 2008 בין המדינה לבין עו"ד אלן דרשוביץ, מוביל הצוות המשפטי של אפשטיין. גודל האבסורד של העסקה היה גם הגורם המרכזי לפיצוצה וביטולה. זו הטרגדיה של הצלחות גדולות מדי שהן מנפנפות גבוה מדי את הדגל השחור. עסקה שניתן לכנותה "בלתי חוקית בעליל" ש"דוקרת את העין ומקוממת את הלב, אם העין אינה עיוורת, והלב אינו אטום", כפי שמוגדרת פקודה בלתי חוקית.

קצרה ידה של הסדרה לחשוף את השחיתות ברקימת העסקה. נותרנו עם סימני שאלה. "רכבת עצומה של כסף, כוח והשפעה שנוסעת לתוך משרדי התביעה הכללית", הגדיר אחד מסניגורי הקורבנות את המהלך שהוביל לעסקה. מהלך שהחל בסוג של מחטף מאחורי הגב - מאחורי גבן של הקורבנות, הטעיה שנסללה מאחורי מעטה של סודיות והפתעה. מהלך שהניב 18 חודשי מאסר בלבד על שתי עבירות קלות ערך לכאורה – שידול לזנות ורכש קטינה לשימוש בזנות. בלי יחסי מין בכלל. בלי זכר ליחסים פדופיליים, להתעללות הפיזית והנפשית בנפשן של עשרות קטינות ונערות (זכר לפרשות אייל גולן – לא ידעתי את הגיל המדויק....). ושערורייה נוספת בלי זכר לצוות המסייע ובעיקר למוטבים השונים שאכלו מפנכתו המינית של הסוטה.

רכבת הצדק ניצחה את רכבת המושחתים

אז הנה הסבר אפשרי אחד לעסקה – להשתיק את מעורבותם של הקלינטונים באשר הם. אנחנו אוהבים להלל ולהתפעל מקוסמים כאלן דרשוביץ – פרקליטי הצווארון הלבן המקושרים שמכירים כל טריק שבספר. אבל, אנחנו פחות מכירים את יכולת ה'סחיטה באיומים' שלהם. אפשטיין, נאמר בסדרה, הצטייד כנראה במלאי מתועד של חומרים מפלילים אותם הכין עצמו ליום סגריר ובעסקת הטיעון השערורייתית קצר את שכרו.

עו"ד אלן דרשוביץ. פרקליט הצווארון הלבן המקושר והמכיר כל טריק שבספר צילום: יואב גלאי

אלא שאז החלה הקערה להתהפך עליו. עד כאן הרעים והמושחתים מנצחים ומכאן מתחיל הסיפור של הטובים להישמע. עיקר הקרדיט למהפך מגיע לפרקליטי הקורבנות, ובמיוחד לשניים: ג'ק סקארולה ובראד אדוארדס. כמובן שגם נחישות הנשים עצמן, ועידן ה'מי טו' וגם שופט ערכי ואמיץ כמו ריצ'רד ברמן, סייעו למהפך המשפטי.

אבל, כבר בתקופה שבה חגגו אפשטיין ודרשוביץ את ניצחונם, ידעו הפרקליטים למצוא את הפירצה החוקית שתהפוך את הקערה על פיה: הדרת הקורבנות מעסקת הטיעון, כמתחייב בחוק נפגעי עבירה. ושוב, הפער האדיר שבין חומרת העבירות וטיב הראיות לבין זילותה של עסקת הטיעון המינורית, אפשר את המהפך המשפטי הזה.

שתי רכבות טעונות דהרו האחת מול השנייה והתנגשו זו בזו בעוצמה. מצד אחד, רכבת הכוח וההשפעה, הכסף הגדול, פרקליטי הצמרת והחברים בפוליטיקה הגבוהה כשבסל של אפשטיין  התכרבלו זה לצד זה אפילו צ'ילבות מובהקות כמו קלינטון ודונלד טראמפ. אדריכל עסקת הטיעון המושחתת היה התובע מפלורידה אלכס אקוסטה שלימים מונה בידי טראמפ לשר העבודה בממשלתו. מדהים איך שצירופי המקרים האלה זועקים.  

ואילו מהצד השני, רכבת הקורבנות - הנשים שהחליטו להיאבק על צדקן, פרקליטיהם המסורים והיצירתיים ועידן ה-Me Too, שהושק לא מעט בזכות חבר דוחה נוסף של אפשטיין, הארווי ויינשטיין שמו. ובסופו של יום, רכבת הצדק ניצחה את רכבת המושחתים. אפשטיין הועמד לדין והפעם על העבירות האמיתיות, והתאבד ב-10 באוגוסט 2019 לאחר שבית המשפט דחה את הבקשה לשחרורו בערבות.

ייתכן שהפופולאריות הרבה של הסדרה אודותיו בישראל היא בגלל שמדובר באחינו היהודי, שמדובר בחבר של אהוד ברק - שני נתונים שתרמו להגברת המועקה האישית שלי בצפייה. ברק, כמו קלינטון לא ידע. הם אף פעם לא יודעים כשלא ממש רוצים לדעת. ואפילו ההרשעה בעסקה השערורייתית ב-2008, סוג של תמרור בוהק, לא ממש הזיזה להם. אולי בגלל ש'שידול לזנות' זה משהו קל ערך כמו הפרת אמונים, ואולי בגלל שאפשטיין שכנע אותם שנפל קורבן לשוטרים ותובעים שרדפו אותו ותפרו לו תיק.