חגיגת השכר של בכירי המגזר הציבורי לשעבר בקריה האקדמית אונו

שני יושבי ראש לשעבר של רשות ני"ע והחשב הכללי לשעבר באוצר – הם שלושה מבין חמשת מקבלי השכר הגבוה בקריה האקדמית אונו. כך עולה מדו"חות העמותה המפעילה את המכללה לשנת 2019 שהוגשו לרשות התאגידים.

שכרו של יו"ר רשות ני"ע הקודם, פרופ' שמואל האוזר, שסיים את תפקידו בשנת 2018 וחזר לקריה האקדמית אונו, שם הוא משמש כמשנה לנשיא לענייני מחקר ופרופ' מן המניין בפקולטה למינהל עסקים, עמד בשנת 2019 על 1.68 מיליון שקל ברוטו (שכר חודשי ממוצע של כ-140 אלף שקל). האוזר דורג במקום השלישי במכללה מבין מקבלי השכר הגבוה.

אחריו בדירוג ניצב פרופ' ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי במשרד האוצר, המכהן כיום כנשיא המועצה האקדמית העליונה במכללה וראש ההתמחות בחשבונאות. שכרו של זליכה ב-2019 מהמכללה עמד על 1.59 מיליון שקל ברוטו (שכר ממוצע של כ-132 אלף שקל ברוטו בחודש).

פרופ' ירון זליכה צילום: עמית שעל

אחרון ברשימת חמשת מקבלי השכר הגבוה הוא מי שכיהן לפני האוזר כיו"ר רשות ני"ע, פרופ' זוהר גושן, המשמש כמרצה בכיר בפקולטה למשפטים ושכרו ב-2019 היה 1.1 מיליון שקל ברוטו (שכר ברוטו חודשי ממוצע של כ-92 אלף שקל).

יצויין כי שלושת הבכירים לשעבר במערכת הציבורית היו חברי סגל, מרצים ובעלי תפקידים אקדמיים בכירים בקריה האקדמית אונו עוד לפני כהונתם הציבורית, ולאחר שזו הסתיימה – הם חזרו למכללה.

עודף תקציבי של 8.8 מיליון שקל

מעבר לשלישייה זו, במקום הראשון בדירוג מקבלי השכר נמצא פרופ' דודי שוורץ, לשעבר רקטור הקריה האקדמית אונו, שמוגדר בדו"ח כחבר סגל אקדמי בכיר, ובפועל משמש כחבר במועצה להשכלה גבוהה (מל"ג). כמו שאר חברי המל"ג שמקבלים את שכרם מהמוסד האקדמי ממנו באו, את שכרו של שוורץ משלמת הקריה האקדמית אונו, וזה עמד על 2.2 מיליון שקל ברוטו בשנת 2019.

פרופ' שמואל האוזר צילום: עמית שעל

שני בדירוג השכר נמצא מנכ"ל ומייסד הקריה האקדמית אונו, רנן הרטמן, אשר השתכר 1.7 מיליון שקל ברוטו בשנת 2019. הרטמן היה ממייסדי הקריה האקדמית אונו ב-1995.

המכללה אינה מתוקצבת על ידי המדינה ופועלת בכמה קמפוסים ברחבי הארץ, ולומדים בה כ-15 אלף סטודנטים לתואר ראשון ושני. שכר הלימוד שהם משלמים מהווה את עיקר ההכנסות של המכללה שעמדו בשנת 2019 על 295 מיליון שקל. העודף התקציבי שלה לאחר ניכוי ההוצאות עמד בתום השנה על 8.8 מיליון שקל. על פי הדוח, בסך הכל הועסקו במכללה 2,511 איש בשכר בשנה שעברה.

פרופ' זהר גושן צילום: אוראל כהן

קרובי משפחה של המנכ"ל

אולם, ניתן לראות בדו"ח כי לא מעט מהמועסקים במכללה הם קרובי משפחה של הרטמן המנכ"ל. כך למשל, בת זוגתו ריבה הרטמן היא מנהלת מחלקת הרכש במכללה, אחותו, פרופ' טובה הרטמן היא דיקאן הפקולטה למדעי הרוח, בת זוגו לשעבר, עו"ד מאיה האוזר (הנשואה כיום לפרופ' שמואל האוזר) היא סמנכ"לית שירות לסטודנט, ושני גיסים של הרטמן עובדים גם הם בקריה האקדמית אונו – אחד כמנהל מחלקה והשני בתחום האחזקה.

אחות אחרת של הרטמן, דבורה כץ שינפלד, משמשת כמעצבת פנים ומפיקת האירועים במוסד. מעניין לראות כי היא מוגדרת בדו"ח שהוגש לרשות התאגידים כאמו של סמנכ"ל אחר במכללה. מדובר בסמנכ"ל השיווק ישי כץ שינפלד, שהוא למעשה אחיינו של 

הרטמן. בני משפחה נוספים של שיינפלד המוזכרים בדו"ח (ולמעשה הם גם בני משפחתו של הרטמן) מועסקים במכללה בתפקידים שונים: בת זוגו, למשל, משמשת כמרצה מן החוץ ואחיו הוא חבר סגל אקדמי.

בתגובה לכך מסרה המכללה: "בקריה האקדמית אונו קיים נוהל העסקת קרובי משפחה, ועובדי הקריה שהוא חל עליהם עברו אישור מיוחד של וועדת ביקורת. מדובר בעובדים מסורים ואיכותיים ללא כל קשר לקרבה משפחתית זו או אחרת.

"בשנת 2019 אליה מתייחס הדו"ח הייתה שנת צמיחה עבור הקריה האקדמית אונו, אותה סיימנו בעודף של למעלה מ-8.5 מיליון שקל. הקריה היא מכללה חזקה ואיתנה בעוצמתה החברתית והכלכלית. ולראייה, בתקופת הקורונה שמרה הקריה על מקום עבודתם של כלל עובדיה ללא קיצוץ בשכר, ללא הוצאה לחל"ת או סיום העסקה. בשנה וחצי האחרונות נפתחו תוכניות חדשות, הוכנסו טכנולוגיות מתקדמות ומספר הסטודנטים צמח משמעותית. מטבע הדברים האחריות הרבה הנלווית לכך באה לידי ביטוי גם בתגמול של הגורמים הבכירים שנושאים באחריות להמשך הצלחתה של הקריה האקדמית אונו וביניהם המרצים הטובים בישראל. לא בכדי זכינו חמש שנים ברציפות בקטגוריית המרצים הטובים ביותר בסקר של התאחדות הסטודנטים הארצית".