בישראל כאוס נדל"ני הוא תכנון

לך תתכנן בניינים, רחובות, שכונות וערים כשאין דין ואין דיין. אז בתי משפט נכנסו יותר לעובי הקורה, מבקר המדינה התריע פה ושם וכמו שכתב בנובמבר 2015 שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין, "המקרים שבהם תוכשר בדיעבד בנייה שלא כדין צריכים להיות נדירים שבנדירים... אילולא כן לא יתקיים מוראה של מלכות, וכפועל יוצא 'איש את רעהו חיים בלעו'".

איקאה אשתאול. המדינה בעצמה שכנעה שהפשע משתלם צילום: שלאגר מדיה

אבל זהו. האשליה נגמרה. מי שעוד היה צריך הוכחה לכך שפשתה כאן אנרכיה תכנונית, די לו להביט באירועי השבוע האחרון.

האיש של נתניהו

זה החל במינוי משה גרין, עבריין בנייה מורשע בשלוש ערכאות, ליועץ ראש הממשלה בנימין נתניהו לענייני התיישבות וחקלאות. אותו גרין שגידל על אדמות חקלאיות במושב בצרה 3,000 מ"ר של שטחים מסחריים, ושקיבל בזמנו קנס של 800 אלף שקל למרות שהשופטת הודתה כי הפיק "רווחים של מיליוני שקלים, אם לא עשרות מיליונים".

זה המשיך בקנס לחברת נצבא, 650 אלף שקל בלבד, על כך שבנתה 30 דירות ללא היתר בפרויקט ענק בראש העין. השופט נחום שטרנליכט כתב בגזר הדין כי "על בית המשפט להבהיר כי אין העבירה על חוק התכנון והבנייה מסוג העבירות ש'דשים אותן בעקב'". אלא שקנס של 650 אלף שקל, מעט יותר מ־20 אלף שקל קנס לכל דירה, הוא בבחינת הזמנה לדוש את העבירה בעקב.

ומעל כולם ניצבת חנות איקאה החדשה - 25 אלף מ"ר, שמתוכם נבנו 9,000 מ"ר בקומבינות ובחריגות מהיתר - על קרקעות המושב אשתאול. עתירה שהגישה בסוף השבוע מתכננת מחוז ירושלים שירה תלמי־באבאי נגד איקאה אשתאול מדברת במפורש על "מערב פרוע תכנוני". אבל גם היא מבינה שכבר יש חנות פתוחה בשטח. כמו שנכתב בעתירה, "עסקינן בתהליך זוחל אך מכוון מטרה, של תכנון ורישוי בשיטת ה'סלאמי', תוך קביעת עובדות בשטח באופן שיקשה על קבלת ההחלטות בתוכניות העתידיות, ומתוך הנחה כי לא יהיה מנוס מהכשרת הבנייה הזו בדיעבד".

האבסורד הגדול הוא שהמדינה היא זו ששכנעה את איקאה שהפשע משתלם. באפריל 2011 "נאלץ" בית המשפט העליון לשפוך אש וגופרית חסרי כל משמעות על איקאה, לאחר שחנות הענק שהקימה על קרקע תעשייתית במעוין שורק בראשון לציון כבר פעלה יותר מדי שנים, ומה כבר ניתן היה לעשות בדיעבד חוץ מלקונן על השיטה הקלוקלת. "הפעלתו של המרכז המסחרי, שהשפעתו הכלכלית, התעסוקתית והחברתית היא רבה ביותר, הביאה בסופו של יום להכשרתו, על אף סימני השאלה שעלו באשר למידת התיישבותו של ייעוד מסחרי זה עם המדיניות התכנונית הרצויה בשטח, ולמרות שהפעלתו באמצעות היתר לשימוש חורג היתה שלא כדין", ציינו שופטי העליון לפני כמעט עשור.

לאף אחד לא אכפת

הבעיה היא האדישות דה פקטו של כל המעורבים. אל מול הרווח האדיר של היזמים והרשות המקומית שגוזרת קופון באגרות, היטלים וארנונה, "המפסידים" – שלטון החוק והציבור הרחב – אף פעם לא ירגישו שבאמת כל כך מציק להם כדי לצאת למחות או לזעוק מרה.

נסו לדמיין שופט שמעז לסגור את איקאה אשתאול, או גוזר עליה קנס מרתיע, בידיעה שמאות עובדים יגידו שזה עלול לכרות את מטה לחמם? וכשטענה ל"אכיפה בררנית" הפכה למטבע לשון שכיחה כל כך בבתי המשפט, יש גבול לכוח של רשויות התכנון ובתי המשפט להעניש כל מקרה ומקרה בנפרד, ודאי כשיש כל כך הרבה עבריינים.

משה גרין. עבריין בנייה מורשע שמונה ליועץ ראש הממשלה לענייני התיישבות וחקלאות צילום: מאיר פרטוש

האם מישהו חושב שתושבי בית שמש, שהם הנפגעים הגדולים משטח מסחרי עצום שמוקם על קרקעות המושב שמולם ושיכניס ארנונה למועצה האזורית העשירה מטה יהודה, יענישו את איקאה? ומי יכול להתחיל לכמת את הנזק האדיר והבכייה לדורות בהקמה בשעתו של איקאה בראשון לציון במתחם שכולו שטחי לוגיסטיקה, בלי שום חנות או מסעדה שיכולים ליהנות מהתנועה הערה?

מוכרח להיות בעל בית חזק וברור בכל הנוגע לתכנון ולבנייה, ודאי במדינה צומחת ומתפתחת כמו ישראל, שמספר התושבים בה אמור להכפיל את עצמו בשני העשורים הקרובים. במקום זה, אפילו "חוק קמיניץ" המפורסם מ־2017, שהוסיף כלים מינהליים כמו קנסות והחרמת ציוד להליכים הפליליים המסורבלים נגד עברייני הבנייה, חוזר כעת אל שולחן הדיונים. ותסמכו על היועץ החדש של נתניהו שידאג להשאיר אותו שם.