מכרה הזהב של מספנות ישראל

ביום ראשון השבוע, בשעות הצהריים, החלו לצאת דיווחים על החלטת הוועדה המייעצת להיטלי היצף שלא להעלות את ההיטל על מלט המיובא לארץ מטורקיה ומיוון.

ההחלטה, שהתקבלה בניגוד להמלצתו של הממונה על ההיצף במשרד הכלכלה, היוותה הפסד מר ליצרנית המלט נשר, וניצחון מזהיר ליבואניות המלט ובראשן סימנט. 

שקי מלט צילום: דנה קופל

למחירי המלט השפעה משמעותית על חיי כולנו. הם משפיעים על מחירי הדיור ועל עלויות ההקמה של תשתיות חיוניות. ב־2012 המליצה ועדת הרשקוביץ', שהוקמה בעקבות המחאה החברתית, על פתיחת שוק המלט לתחרות תוך שבירת המונופול של נשר.

לאחר כניסתה של סימנט לשוק צצו טענות מצד יצרניות המלט על הצפה של השוק במלט זול, כזה שמחייב הטלת היטל היצף. היטל כזה הוא מס שנדרשות חברות לשלם אם נמצא כי הן מייבאות מוצרים במחירים נמוכים יותר מכפי שהם נמכרים בארץ המוצא.

הממונה על ההיצף, דני טל, בדק את הנושא והמליץ לשר הכלכלה דאז, אלי כהן, על היטל של 7%–22% על המלט המיובא, בעיקר על ידי סימנט. כהן קבע היטל בשיעור מזערי של 0.25% והודיע כי אם נתח השוק של נשר יירד מתחת ל־50%, ההיטל ייבחן מחדש. באחרונה ערך דני טל בדיקה מחודשת, ובעקבותיה המליץ על היטל של לא פחות מ־30%. אבל עוד לפני שהנושא מגיע לשולחנם של שרי הכלכלה והאוצר, הוועדה המייעצת עשתה את העבודה עבור היבואניות והציעה לשמר את הסטטוס קוו.

בנשר טוענים להפסדים ולצורך בפיטורים נוספים אם לא תשתנה ההחלטה, ואילו בסימנט סופרים את הכסף ולא מעט בזכות היכולת לייבא מלט במחיר נמוך.

שעות ספורות לאחר הידיעות על החלטת הוועדה פורסמו הדוחות של גולד בונד שבשליטת שלומי פוגל ועתליה שמלצר. החברה עוסקת בהפעלת מסוף מטענים באשדוד וגם מחזיקה בכ־25% ממספנות ישראל, בעלת השליטה בסימנט. לדוחות צורפו דוחות מספנות ישראל שחשפו את ההצלחה המסחררת של סימנט. ההכנסות ממכירת מלט זינקו פי 1.4 לעומת הרבעון המקביל והגיעו לכ־91 מיליון שקל, קצב הכנסות שנתי של 360 מיליון שקל.

בזמן שבפעילויות האחרות מספנות ישראל צמחה בשיעור נמוך יותר ובחלקן אף קטנה, ענף המלט מסתמן עבורה כמכרה זהב. במספנות ישראל לא חושפים את הרווחיות של תחום המלט, כך שקשה לאמוד כמה מההכנסות מתגלגלות לשורת הרווח — בסימנט טוענים למרווחים נמוכים יחסית – אך הזינוק בהיקפי המכירה מסביר עד כמה היא עלולה להיפגע מהפרת הסטטוס קוו.