אהוד אולמרט: "הממשלה החליטה שקנאביס זה חיובי רק כי הלכנו לבחירות"

"אין ספק שהעיכוב בהיתר יצוא הקנאביס הוא מחדל. הסיבה שניתן אישור ב־2019 היא לא מפני ששרה ויאיר נתניהו התעוררו והחליטו שיש לקנאביס פוטנציאל חיובי. היינו לפני בחירות ופתאום כלי התקשורת הוצפו בתחזיות סופר מעודדות לגבי האפשרות שמשה פייגלין, שדיבר בגלוי על קנאביס, יקבל תמיכה המונית. מטעמים שלא קשורים למה שמעניין אותנו בקנאביס, הלכה הממשלה ואישרה את זה כדי להרוויח את הקרדיט לעצמם", כך אמר אהוד אולמרט, לשעבר ראש ממשלת ישראל וכיום יועץ עסקי ליוניבו תעשיות פרמצבטיות בפורום הקנאביס הרפואי של Dun’s 100.

את הפורום הנחו עו"ד אילן גרזי, ראש מחלקת שוק ההון, פרל כהן ועו"ד מאשה ברקוביץ, פרל כהן. בתשובה לשאלתו של גרזי על השתייכותו של אולמרט לגל הבכירים והמוכרים כמו עידו נחושתן, איתן בן אליהו ואהוד ברק שהצטרפו לתחום חברות הקנאביס השיב אולמרט כי, "אין לי ספק שהפנייה אלינו נבעה מהצורך של התחום הזה לקבל מעטפת של לגיטימציה ציבורית שהיתה חסרה לו. זה היה ניצול נכון והיו לזה תוצאות — זה הקפיץ בבת אחת את שווי השוק של החברות האלה".

"השוק האמריקאי לא מוכן להנפקה רצינית בתחום"

"עשו לתחום הקנאביס עוול כי הקנאביס הרפואי הוא תחום אחר. צריך לשבת עם חולים שזה שינה להם את החיים וזה מה שגרם לי להצטרף לתחום. אני חושב גם שצריך לשנות את המדיניות לגבי קנאביס בכלל, ועומד מאחורי מה שאמרתי כשהייתי עדיין במדים שצריך אי הפללה אמיתית. אזרח נורמטיבי שרוצה להשתמש או לעשן קנאביס לא צריך לחשוש מתיק פלילי. מה הקשר בין זה לזה?", כך אמר יוחנן דנינו, יו"ר דירקטוריון טוגדר פארמה ולשעבר מפכ"ל משטרת ישראל, בפאנל בהשתתפות גולן ביטון, מנכ"ל ומייסד יוניבו תעשיות פרמצבטיות בע"מ ועומר זרחיה, יזם קנאביס ובעבר סגן נשיא קנדוק.

פורום הקנאביס הרפואי של Dun’s 100

לדברי זרחיה, פוטציאל היצוא של הקנאביס הרפואי הוא ענק: "היופי באירופה זה שעוטפת את כל המדינות היישות שנקראת האיחוד האירופי, וברגע שייכנסו מוצרים למדינה אחת תיפתחנה המדינות האחרות אחת אחרי השנייה. המדינה שמדברים עליה בשלוש השנים האחרונות זו גרמניה, עם שוק ענק ורגולציה שמאוד עוטפת את התחום הזה. ברגע שיתחיל השיח עם הרופאים המקומיים אני מעריך שמוצרים מישראל יזרמו בכמות גדולה".

"ישראל היא אחת המדינות הראשונות בעולם שפתחו את הייבוא לחומרי גלם, וזה יתרון גדול שלה. כדי שחברות ישראליות יוכלו להתמודד עם החברות הבינלאומיות הגדולות הן צריכות לבדל את עצמן באמצעות מחקר ופיתוח", טען ביטון. "ישראל התחילה יחד עם קליפורניה לטפל בחולים בקנאביס רפואי ב־1996, כשכל העולם התחיל ב־2012. נכון להיום יש ניסויים קליניים שנעשים פה בישראל, דבר שקשה במדינות אחרות בעולם. בארה"ב אפשר לגדל, למכור, מאוד קשה לחקור. נכון שבאירופה כולם מוכרים, אבל ברגע שאתה מביא מוצר ספציפי — כל הנושא של מחקר ופיתוח הוא הבידול שלנו מול העולם", הוא אומר.

יונתן קולבר, יו"ר דירקטוריון פנאקסיה מעבדות ישראל, אמר כי הוא לא צופה הנפקה רצינית של חברת קנאביס בשוק ההון האמריקאי בשנתיים הקרובות. "יש חברות קנדיות שהתרסקו אחרי ההנפקה. האמריקאים עדיין מסתכלים על קנאביס כמו סמים קשים, הרואין וקוקאין. אני לא חושב שהשוק האמריקאי מוכן לזה".

קולבר הוסיף כי לישראל יש יתרון מאוד רציני בידע ובכך שיש בארץ עשרות אלפי מטופלים. "אני מאוד מקווה שלהחלטה של משרד הכלכלה יהיה פולו־אפ במשרד הבריאות כי אין ספק שאנחנו מאבדים יתרון בשוק האירופאי עם הזמן. הדאטה שיש לנו הוא אדיר ומתפתחת פה תעשייה מאוד יפה בתחום הפארמצבטי בקנאבואידים. אנחנו עובדים במקביל על ייצור והכנות ליצוא גם בלוד וגם במלטה. אני חושב שזו תהיה בכייה לדורות אם בעוד חמש שנים נעסיק אלף עובדים במלטה ולא בלוד".

"באירופה או ברזיל הרשויות רואות בקנאביס תרופה"

"כחברת תרופות פיתחנו מאז ומתמיד את המוצרים המתוחכמים. אנחנו בעולם הקנאביס מאז 2010 אבל 45 שנה בשוק הפארמה. ברור שלהשתמש בעישון ואפילו בשמן זה לא רלבנטי לתרופה, ולכן היה לנו ברור שכדי שהתעשייה הזאת תצליח המוצרים צריכים להיראות כמו תרופות", אמר ד"ר דדי סגל, מנכ"ל ודירקטור בפנאקסיה מעבדות ישראל בע"מ, בפורום בו השתתפו אדיב ברוך, יו"ר מכון היצוא, ואפרת שגב, סמנכ"לית אגף כלכלה, מידע ומחקר בדן אנד ברדסטריט.

לדברי סגל, "בשווקים שאליהם אנחנו מסתכלים היום, כמו השוק האירופאי או הברזילאי, רשויות הבריאות מתייחסות לקנאביס כתרופה והדרישות הרגולטוריות הן כשל תרופה. כשאני רוצה לרשום טבליה בגרמניה אני מצופה לבוא עם תיק רישום כשל כל תרופה אחרת. השאלה הדחופה לגבי כל מדינה בה יש קנאביס רפואי היא לא מתי נוכל להביא את המוצרים המתוחכמים, אלא מתי יתירו את היצוא מישראל".

לדברי ברוך, מרכיב מאוד חשוב בשלב ההתפתחות וההתפכחות של ענף הקנאביס הוא שיתופי פעולה ברמה הבינלאומית. "יש פה מקצוענות וכשיש מקצוענות בכל הרבדים של האקוסיסטם חייבים לחשוב במונחי שיווק, מיתוג ופריצה לעולם. אם יש לישראל היום למעלה מ־400 מרכזי מחקר ופיתוח נראה גם חברות בינלאומיות שייכנסו. ישראל תהפוך להאב של חדשנות בתעשייה הזאת".