ואז אלון מאסק הוסיף לאפולו תא שירותים

כן השיגור A39 במרכז החלל קייפ קנוורל בפלורידה כבר היה חלק מאירועים היסטוריים, שמחים ועצובים. ב-1969 שוגרה ממנו משימת אפולו 11 לנחיתה ההיסטורית על הירח. ב-1975 המריאה ממנו אפולו למפגש עם סויוז הסובייטית, בשיאה של המלחמה הקרה. ב-1981 עזבה אותו קולומביה בטיסה הראשונה אי פעם של מעבורת חלל, וב-2003 היא שוגרה ממנו למשימה האחרונה והטראגית שלה, שהסתיימה במותם של אילן רמון וששת עמיתיו. ב-2011 המריאה ממנו הטיסה האחרונה של תוכנית מעבורת החלל ומאז, אוי לבושה, נשלחים האסטרונאוטים האמריקאים לתפוס טרמפים לתחנת החלל הבין לאומית בחלליות רוסיות.

הערב ב-22:22 (שעון ישראל), באיחור של יומיים מהתאריך המקורי בשל בעיות מזג אוויר, יתרחש בכן שיגור A39 עוד רגע היסטורי. האסטרונאוטים בוב בהנקן ודאג הארלי ישוגרו ממנו בחללית הדראגון קרו של ספייס X אל תחנת החלל. זה יהיה השיגור האמריקאי המאויש הראשון מזה עשור, והראשון שיבוצע בידי חברה פרטית, זאת שהקים אלון מאסק, בדרך הארוכה למימוש החזון שלו ליישב בני אדם במאדים. זה גם יהיה ניצחון של ספייס X הצעירה על בואינג הוותיקה: שתיהן קיבלו מנאס"א חוזים להטסת אסטרונאוטים באותו זמן, אבל החללית של יצרנית האירוספייס הגדולה בעולם מפגרת אחר לוח הזמנים, בין השאר בשל כישלון מביך בעת טיסה לא מאוישת אל תחנת החלל הבין לאומית, שממנה שבה לכדור הארץ מבלי שהצליחה לעגון על סיפונה.

האסטרונאוטים בהאנקן והארלי בדראגון קרו צילום: ספייס אקס

הקרו דראגון היא צעד אחד לאחור לעומת מעבורת החלל: היא דומה הרבה יותר לאפולו שתכנן לפני 60 שנה הצוות של ד"ר וורנר פון בראון, מדען הטילים הנאצי שעבר לארה"ב בסוף מלחמת העולם השנייה. גם הדראגון ממריאה כשהיא ניצבת בחרטומו של משגר רב שלבי, וכמו האפולו היא נפטרת בחלל מתא השירות שלה, לפני שהיא חוזרת לאטמוספירה, ובולמת את מהירותה באמצעות ארבעה מצנחים לפני הפגיעה במי האוקיאנוס. זו כבר לא מעבורת החלל שהייתה מסוגלת לנחות על מסלול כמו מטוס, ולשאת עימה מטענים גדולים לחלל.

דראגון קרו עוגנת בחלל צילום: נאסא

אבל לקרו דראגון יש כמה יתרונות חשובים על פני המעבורת, על פני אפולו, וגם לעומת ה-CST-100 סטארליינר של בואינג, והסויוז הרוסית שהטיסה את האמריקאים לחלל בעשור האחרון.

55 מיליון דולר לכרטיס

קודם כל, המחיר. שיגור של צמד אסטרונאוטים אל תחנת החלל בחללית של מאסק עולה 55 מיליון דולר לאדם. בסטארליינר יהיה מחיר הכרטיס זהה. כשנאס"א הזמינה לאחרונה טיסת גיבוי בסויוז למקרה שהקרו דראגון תיכשל, היא שילמה לרוסים 90 מיליון דולר לראש. כל שיגור של מעבורת החלל, לעומת זאת, עלה בממוצע חצי מיליארד דולר. ספייס X קיבלה מנאס"א 3.3 מיליארד דולר לפיתוח הדראגון קרו, כולל שני שיגורי ניסוי מאוישים. בואינג נזקקה ל-4.8 מיליארד דולר עבור הסטארליינר.

חללית סויוז בדרך לכן השיגור, 2012 צילום: נאסא

חלק מהמחיר הנמוך נובע מכך שהדראגון מיועדת לשימוש חוזר בחלקה, כמו המעבורת ובניגוד לאפולו ולסויוז. השלב הראשון של טיל הפלקון-9 שמשגר את החללית, שב אחר כך לנחיתה דרמטית, תוף שהוא שולף רגלי נחיתה מיוחדות ובולם את עצמו באמצעות רקטות. בהמשך הוא עובר חידוש, ומשובץ לטיסה נוספת. האטלס-5 שישגר את סטארליינר, והאנרגיה הרוסי שמעלה לחלל את הסויוז, הם חד פעמיים.

צוות רוסי אמריקאי מצטופף בסויוז צילום: ספייס אקס

הדראגון עצמה מיועדת להיאסף מהמים, לעבור שיפוץ דומה ולהיות משוגרת שוב, אך רק בטיסות מטען, ללא בני אדם. מאסק תיכנן שגם היא תבלום את עצמה ברקטות בדרך לנחיתה ביבשה, אבל ויתר כשהתברר עד כמה מורכבים יהיו הניסויים ועד כמה מחמירות דרישות הבטיחות של נאס"א מחללית שמיועדת להובלת בני אדם. הסטארליינר, אגב, כן תנחת ביבשה, בשילוב של מצנחי בלימה וריכוך מכת הנחיתה באמצעות כריות אוויר, ומיועדת ל-10 שימושים חוזרים. כשהיא תעבוד, כאמור.

הדראגון (8.1 מטר גובה, 3.7 מטר אורך, 9.5 טון משקל) גם גדולה יותר מהסטארליינר (5 מטר, 4.5 מטר, 13 טון) ומהסויוז (7.5 מטר, 2.2 מטר, 7.1 טון). האפולו, שתוכננה למסעות לירח ושהייה של שבועיים בחלל, הייתה מעט יותר גדולה: 11 מטר גובה, 3.9 רוחב, 12 טון משקל.

סויוז ממריאה לחלל עם צוות רוסי-אמריקאי ב-2012 צילום: נאסא

הדראגון יכולה לשאת תיאורטית שבעה אסטרונאוטים, כמו הבואינג סטארליינר, לעומת שלושה באפולו ובסויוז. הצוות שלה יושב מול מסכי מגע מתקדמים, ולא מול בליל של מאות כפתורים ומתגים כמו באפולו ובסויוז. בניגוד לאפולו שבה נשמרה טמפרטורה קבועה של 23.9 מעלות צלזיוס, בדראגון יוכלו האסטרונאוטים לריב על השלט של המזגן, ולבחור טמפרטורה שבין בין 18.3 ל-26.7 צלזיוס.

ויש גם את העניין המסריח של תנאי השירות. מאחורי רגעי התהילה של האסטרונאוטים באפולו הסתתרו בכל משימה יותר משבוע של השתנה לתוך שפופרות, וחירבון לתוך שקים מיוחדים, אליהם הוסיפו תערובת בקטריות למניעת ריח, והם נשמרו בתא מיוחד בחללית והוחזרו עם הצוות לבדיקה מאוחרת בידי העובדים הפחות ממוזלים של נאס"א. באותו זמן לקוסמונאוטים בסויוז דווקא היה תא שירותים, במקרה נדיר שבו הרוסים סיפקו לאנשיהם תנאים עדיפים, כאשר האמריקאים השיקו שירותים רק עם מעבורת החלל. גם לדראגון קרו יהיה תא שירותים, וגם לסטארליינר.

החללית הכי קטלנית

הסויוז הוותיקה נחשבת בעיני רבים ללאדה של החלליות. היא באמת ותיקה, צפופה ובעלת הנדסת אנוש נחותה, אבל היא מצטיינת בעניין קריטי אחד: אמינות. העולם קיבל את ההוכחה באוקטובר 2018, כש-165 שניות לאחר שיגור שגרתי של סויוז אל תחנת החלל אירעה תקלה במשגר. מערכת המילוט של החללית הופעלה אוטומטית, הציתה את הרקטות של תא הצוות, מנתקת אותו בתוך שברירי שנייה מהמשגר הבוער והצילה את האסטרונאוט ניק הייג ואת הקוסמונאוט אלכסיי אובצ'ינין ממוות בטוח. החללית נחתה בשלום על הקרקע.

סויוז היא סוס העבודה של תוכנית החלל הסובייטית והרוסית. מאז 1966 היא שוגרה 1,209 פעמים בכל התצורות ורשמה 97% הצלחה. היו לסויוז שתי משימות מאויישות שהסתיימו באסון, בהן נספו 4 קוסמונאוטים. הגרסה הנוכחית שלה שנמצאת בשירות מאז 2001 רשמה כישלון אחד מתוך 68 טיסות, גם הוא לא קטלני כאמור, ושיעור ההצלחה שלה עומד על 98%. ספק אם דראגון, או כל חללית חדשה אחרת בזמן הקרוב, תגיע למספר כזה של שיגורים.

אפולו 17 לפני המראה מקן השיגור, 1972 צילום: נאסא

אפולו רשמה אסון אחד, מוות של שלושה אסטרונאוטים כתוצאה מקצר חשמלי על הקרקע באפולו-1, אבל 11 טיסות מאוישות לחלל הסתיימו ללא קורבנות, גם אפולו-13 לא הייתה רחוקה מכך ולא הצליחה לבצע את משימתה, נחיתה על הירח.

מעבורת החלל היא סיפור אחר. זוהי החללית הקטלנית ביותר לצוות שלה: 14 אסטרונאוטים איבדה נאס"א בדרך לחלל ובחזרה ממנו, באסונות הצ'אלנג'ר והקולומביה. בסך הכול רשמה תוכנית מעבורת החלל 98.5% הצלחה ב-135 טיסות מאוישות.

הערב מתחילה הספירה של דראגון קרו.  

דראגון בגרסת המטען לפני המראה מקן שיגור צילום: נאסא

בינתיים החלה ספייס אקס את סוף השבוע ברגל שמאל. אתמול התפוצץ בטקסס בזמן ניסוי מנועים אב טיפוס של הסטארשיפ, החללית שבונה מאסק למסעות לירח ולמאדים ואמורה לשאת כ-100 בני אדם. זהו כבר אב הטיפוס הרביעי של החללית שאובד בניסויים קרקעיים, והחברה תיכננה לשגר אותו לטיסה לא מאויישת בגובה נמוך בשבוע הבא. מאסק אמר עוד לפני הניסוי כי הורה לאנשיו להאט את פיתוח הסטארשיפ, כדי להתמקד בניסויי הדראגון קרו. מדובר בשתי חלליות שונות לגמרי, והאסטרונאוטים של נאס"א יזכירו לעצמם בערב בזמן שהם נקשרים למושביהם, שהמשגר הפלקון-9, שמעלה לחלל את הדרגון קרו, נהנה משיעור הצלחה של 97.7%, ועד כה נכשל רק פעמיים מתוך 85 שיגורי גרסת המטען שלה.

רגע הפיצוץ צילום: youtube