הרבנות זועמת על רשות התחרות: פועלת על בסיס אג'נדה ולא באופן מקצועי

הרבנות הראשית זועמת על רשות התחרות. במענה לדו"ח שפרסמה אתמול רשות התחרות בנוגע להשפעת עלויות הכשרות על יוקר מחירי מוצרי החלב בישראל, טוען משה דגן, מנכ"ל הרבנות, כי הרשות פועלת על בסיס אנג'נדה ולא באופן מקצועי. "אין לנו אלא להלין כי הרושם העולה מהתנהלותכם הינה כבעלי אג'נדה ולא כרשות ממשלתית האמורה להציג את הנתונים (גם אם בעיניה הם משמעותיים) ולאפשר לרשות המוסמכת לדון בסוגיה וקבוע את המדיניות".

דגן ציין כי "קביעת נהלים והנחיות בנוגע לכשרות המזון הינן בסמכותה הבלעדית של מועצת הרבנות הראשית לישראל בהתאם לחוק וככל שברצונה של הרשות להשפיע על מדיניות של גוף ממשלתי אחר היא רשאית להביא בפניו את הנתונים ולנסות להשפיע על מדיניותו ולא באמצעות "שימוע ציבורי".

מוצרי חלב על המדף צילום: מיקי נעם אלון

לעמדת הרבנות הצטרף ח״כ משה ארבל, במכתב ששלח לדניאל הרשקוביץ, נציב שירות המדינה ולמתניהו אנגלמן, מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, בדרישה לפעול בדחיפות ולבחון בהתאם אם הוראות החוק והתקשי"ר הופרו בפרסום דו״ח הרשות ולהעמיד את אנשי רשות התחרות על טעותם.

״מקריאת דו"ח רשות התחרות, נדמה כי לא לחינם הקנה המחוקק את סמכות הפסיקה ההלכתית בנושאים אלו לידי הרבנות הראשית דווקא ולא לידי רשות התחרות. אולם לבד משאלת התבונה, או היעדרה, בתקיפת החלטות הרבנות במישור ההלכתי, מעשה זה עומד בניגוד מוחלט להוראות סעיף 1(5) לחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), שאוסר על עובדי מדינה לבקר את מדיניות משרדי ממשלה או הממשלה, ובניגוד להוראות סעיפים 42.536(א) ו-42.537(א) לתקשי"ר האוסר על עובדי המדינה לבקר את הכנסת, החלטות שנתקבלו על ידה, הממשלה, משרדיה ומדיניותם״.

ח״כ ארבל הוסיף: ״ברמה הערכית והציבורית, ספק בעיניי אם ראוי שיחידת סמך של הממשלה תתקוף החלטה מקצועית של מוסד ממוסדות המדינה מבלי לפנות אליו לקבלת עמדתו קודם הפצת הדו"ח לציבור ומבלי שהרבנות הראשית הייתה שותפה לכתיבתו. פנייה מוקדמת הייתה מגלה כי החלטת הרבנות הראשית נטועה היטב בפסיקה ההלכתית ואינה מבטאת החמרה ממדיניות הרבנות בעבר״.

אתמול פרסמה רשות התחרות דו"ח ממנו עולה כי עלויות הכשרות מהוות כ- 10% ממחיר המוצר לצרכן. זאת, כיוון שהרבנות דורשת כשרות "חלב ישראל", המחייבת פיקוח של משגיחי כשרות מרגע החליפה ברפת ועד לסיום הייצור, בעוד כשר "חלב נוכרי", דורשת השגחה רק במפעל עצמו. הרבנות התירה שימוש באבקות חלב תחת כשרות חלב נוכרי במוצרים דומת שוקולד, אך לא במוצרי חלב.

לגופה של עמדת הרשת כתב דגן כי הרבנות הראשית לישראל הכריעה כי המציאות בארץ ישראל אינה תואמת לתנאים שפורטו בעמדת הפוסקים שהתירו שימוש בחלב נכרי, ולכן מדיניות הרבנות הראשית לישראל הייתה ועודנה כי אין לאפשר מתן הכשר לחלב נוכרי. לדבריו, אין מדובר בחומרה כפי שנטען בדו"ח אלא בשורת הדין. בנוסף, הסביר דגן "כי מלבד איסור חלב נכרי אליו התייחסה הרשות ישנו איסור נוסף של גבינות נוכרי שלא קיבל התייחסות בדו"ח. "גם הפוסקים שהקלו שימוש בחלב נכרי לא התירו שימוש בגבינות נוכרי והם מחייבים השגחה על ייצור הגבינות."

דגן הלין על כך שהרשות נמנעה מלהתייחס לנתח השוק של מוצרי החלב שלא מיובאים בגלל אורך חיי מדף ואישורי משרד הבריאות (חלב נוזלי וגבינות רכות) לבין גבינות בעלות חיי מדף ארוכים יותר ולבחון את ההשלכות בהתאם. "למצער חלוקה זו לא נעשתה בדו"ח מטעמכם, ומכותרת הדו"ח ואופן פרסומו נתלה ה"אשם" על כתפי הרבנות באופן שלדעתנו אינו הוגן ומטעה את הציבור".

גם ביחס לטווח העלויות שקבעה הרשות בנוגע לעלויות הכשרות, על בסיס מספר הרפתות שמספקות חלב למחלבות, טען דגן כי מדובר בעבודה לקויה: "בדו"ח מטעמכם צוין כי ישנה שונות משמעותית מאוד בין האומדנים ביחס לעלות הכשרות במקטע החליבה מתוך סך עלות הכשרות – שונות שעומדת על פער שבין 25% ל-70%. ברי כי פער לא מוסבר זה הינו גדול מאוד ומלמד בעיקר על חוסר בנתונים ויתכן אף באמינות הנתונים שבידכם. הדו"ח נשען בחלקו על נתונים שהובאו בטיוטת דו"ח אברמזון שהרבנות הראשית הגישה את השגותיה עליו ומסיבה זו הוא לא פורסם כך שהנתונים המופיעים בדו"ח הם אינם נכונים ומצער כי הרשות לתחרות נשענת על מקורות מידע לא מיטביים". על אף האמור ומתוך מה שהגדיר כ"אחריות לאומית", זימן דגן את נציג הרשות לדיון בנושא.

מרשות התחרות נמסר, "רשות התחרות מפרסמת ניירות עמדה ומחקרים במגוון נושאים וממליצה את המלצותיה לרשויות הממשלה. תפקידה של הרשות לדאוג להגברת התחרות והורדת יוקר המחייה. הרשות רואה חשיבות בקיומו של שיח פנים ממשלתי וציבורי בהשלכות של דרישות הכשרות על יוקר המחיה בישראל ותקבל בשימחה הידברות עניינית בנושא״.