ראיון כלכליסט
"כשליש מחברות התעופה בעולם יקרסו תוך שנה"
ענקית הלואו־קוסט ההונגרית וויז אייר הייתה מהראשונות שחזרו לטוס בעקבות ההקלות בסגר באירופה. בראיון לכלכליסט מסביר המנכ"ל ג'וזף ואראדי, איך המודל העסקי שלה יאפשר לה לנצל את הקריסה הצפויה של שליש מחברות התעופה. "הבעיה היא שהן חיות את הרגע ובעת משבר לא יודעות מה לעשות"
מנכ"ל וויז אייר ההונגרית ג'וזף ואראדי נכנס לענף התעופה בצל פיגועי 11 בספטמבר 2001. היום, אחרי ששרד גם את המשבר הגלובלי של 2008, הוא מנווט את ענקית הלואו־קוסט במים הסוערים ביותר שידעה אי־פעם התעשייה. ולמרות זאת, אין לו ספק שוויז אייר תצא מהמשבר מחוזקת וטובה יותר. בראיון ל"כלכליסט" מסביר ואראדי למה 1,000 חברות תעופה לפחות לא ישרדו את המשבר, ואיך הררי המזומנים של וויז אייר יאפשרו לה להיכנס לוואקום שיותירו אחריהן קורבנות הקורונה בענף.
- חברת הלואו קוסט וויזאייר חוזרת לישראל - ב-1 במאי
- הפוך באפט, הפוך: המיליארדר המצרי שרוצה לקנות חברות תעופה
- עד שיחזרו הנוסעים, חברות התעופה מסתערות על המטען
חידשתם החודש קווים מנתב"ג ומכמה ערים באירופה. איך ייראה המשך תהליך החזרה שלכם לפעילות?
"כרגע אנחנו טסים בתפוסה של כ־10%. בהתבסס על מומחים שבודקים את התנהגות הצרכנים, והאופן שבו אנשים מחפשים כעת חופשות והזדמנויות, אנחנו סבורים שאנשים רוצים לחזור לטוס. הבעיה היא לא הרצון שלהם, אלא המגבלות שהטילו ממשלות, מה שיוצר הרבה אי־ודאות. אנחנו פעילים ב־45 מדינות בימים רגילים, ומתוך 45 המדינות הללו, אין שתיים שהטילו את אותן מגבלות. כך שהתהליך מבולגן מאוד וקשה לאנשים להבין איך ומתי הם יוכלו לצאת מהמדינה שלהם ולטוס למדינות אחרות. העניין הוא לא הביקוש מצד הצרכנים, אף על פי שאין ספק שפחות אנשים יטוסו, אלא עניין של מגבלות, וברגע שממשלות יסירו אותן, הרבה אנשים יחזרו לטוס".
וויז אייר היתה חברת הלואו־קוסט הראשונה שחזרה להפעיל טיסות מנתב"ג בזמן משבר הקורונה, ובינתיים מתפעלת טיסות לישראלים שרוצים לחזור ארצה או לבעלי אזרחות כפולה שטסים לחו"ל — ללונדון, וינה, בודפשט וסופיה. במקביל היא פועלת לחידוש קווים נוספים בכפוף לפתיחת הסגר במדינות השונות, בשאיפה להציל את עונת הקיץ הבוערת.
אז אנשים לא חוששים לטוס, הם חולמים לצאת לחופש ורק הסגר מונע מהם?
"כן, אנחנו יודעים מהסקרים שלנו ומהביקושים שאנחנו חווים שאנשים רוצים לנצל את הקיץ. הם רוצים ללכת לים, הם זקוקים לאוויר, למרחב, לשמש. וגם, בני משפחה רוצים להתאחד מחדש. כך שאלה הפלחים שיהיו הראשונים להתאושש. אתן לך דוגמה. לכבוד יום ההולדת ה־16 של וויז אייר שחגגנו החודש, יצאנו במבצע קידום מכירות שמציע 16% הנחה על הזמנות, וההיענות היתה עצומה. נמכרו כ־70% מההיקפים היומיים שקדמו לקורונה. כך שאם אתה מתמרץ את השוק ואנשים יקבלו הצעות טובות מחברות התעופה, הם יזמינו טיסות".
בעיצומה של הסערה המושלמת וויז אייר משיקה קווים באירופה ואבו דאבי, מגדילה ציים ובוחנת התרחבות לגאטוויק. זה לא קצת מסוכן?
"אני סבור שאנחנו מביאים בחשבון ירידה קצרת מועד בביקושים ומקטינים קצת את הקיבולת, אבל אנחנו לא סוגרים בסיסים פעילים, לא סוגרים נתיבים, אנחנו רק מפחיתים את תדירות הטיסות בנתיבים מסוימים. אנחנו גם ממשיכים להזמין מטוסים חדשים, ועד יוני 2021 אנחנו נקבל 22 מטוסים, כך שנגדיל את הצי ואת הקיבולת של חברת התעופה שלנו, ומשום כך אנחנו נשיק פעילויות חדשות, נתיבים חדשים ואולי גם בסיסי פעילות חדשים".
אילו מטוסים אתם רוכשים?
"אנחנו רוכשים מטוסי איירבוס A321 חדשים, עם הטכנולוגיה החדשה, וגם כמה מטוסי A320, אבל בעיקר A321. אנחנו לא מבטלים הזמנות".
נמל התעופה הבינלאומי של אבו דאבי השיק טכנולוגיית רובוטים חדשנית כדי להבטיח את בריאות הנוסעים בעידן הקורונה. להערכתך, נמלי תעופה אחרים גם יפעלו כך?
"זו החלטה שמתקבלת ברמה של נמלי התעופה והמדינות. אישית, אני חושב שהחיים יחזרו למסלולם אחרי הקורונה, וכרגע יש הרבה היסטריה סביב זה. זמנים יגידו איך הכל ייגמר, אבל העולם כבר חווה כל מיני מגפות ונגיפים, וזה יקרה גם בעתיד, וזה חלק מהחיים ואנחנו צריכים לדאוג לכך שיינקטו כל האמצעים כדי לשמור על בטיחות הנוסעים. נמלי התעופה חשופים, הם מניידים אנשים, הם סוגרים אנשים במתחמים, כך שהם חייבים לדאוג לבריאותם. אנחנו כחברת תעופה גם נוהגים כך.
"וויז אייר הציגה כמה וכמה מהלכים כדי להגן על האנשים, כמו מסכות, פחות נקודות מגע, אבל בגדול זו החלטה של נמלי התעופה. אפשר היה לצפות להסדרה מרכזית של הנושא, ואני יודע שבימים אלה ארגון חברות התעופה הבינלאומי פועל לגיבוש אמות מידה חדשות בעניין הבטיחות. כך שאני סבור שיהיה מינימום מסוים שהמערכת תדאג לה. אם שדות תעופה רוצים להשקיע יותר, ובכך לבדל את עצמם, בבקשה, אבל אני חושב שהחיים ימשיכו מעבר לקורונה והאבק ישקע".
מצמצמים מגע בשדות התעופה
ביום שישי האחרון, לקראת סוף השבוע של ממוריאל דיי בארה"ב, כ־349 אלף נוסעים חצו את נקודות הבידוק בנמלי התעופה ברחבי המדינה, הנתון הגבוה ביותר זה חודשיים, אבל צניחה של 88% לעומת היום המקביל אשתקד. ברוח הזמנים, וכסממן לקראת עונת הקיץ הקרבה, חברות תעופה אמריקאיות אימצו מגוון אמצעי זהירות כדי למזער את סכנת ההדבקה. כך, למשל, נוסעים מתבקשים לסרוק בעצמם את כרטיס העלייה למטוס, במקום להושיט אותו לנציג צוות הקרקע. בנוסף, מכשירי סלולר, מפתחות וארנקים יאוחסנו בתיקי העלייה למטוס כדי להפחית נקודות מגע בתהליך הבידוק הביטחוני. חברת יונייטד איירליינס הכניסה לשימוש תחנות ניידות להדפסת תגיות המזוודה באמצעות הסמארטפון, גם זאת כדי להפחית נקודות מגע לא חיוניות. צעד נוסף ששוקלות חברות הוא ביטול מושבים כדי למנוע צפיפות במטוסים.
אמרת שביטול מושבי האמצע 'יהרוג' את חברות התעופה בטווח הרחוק. וויז אייר תמלא את המטוסים אם אנשים ירצו לרכוש כרטיסים?
"אישית, אני לא חושב שזה מהלך נחוץ כדי להגן על הנוסעים. אנחנו מאמינים שעטיית מסכה היא הדבר החשוב, ואנחנו מחייבים את הצוות והנוסעים לעשות זאת. חייבים לזכור כי איכות האוויר במטוסים משתווה לזו של יחידות טיפול נמרץ בבתי חולים".
ההנחה הרווחת היא שמדובר באוויר באיכות ירודה ואפילו מסוכנת.
"מדובר בתפיסה מוטעית. הנתונים שאני מציין הם מדעיים, איכות האוויר במטוסים היא הטובה ביותר מבין כל אמצעי התחבורה. ובעזרת ההגנות הנוספות שלנו, אנחנו חושבים שזה מספיק טוב. לא היה מקרה מוכח אחד של הדבקה שהתרחש על מטוס. מטוסים הובילו אנשים שנדבקו, אבל זה קרה לפני שהם עלו לטיסה. כך שחשוב לזכור שגם כיום טיסה היא אמצעי בטוח מאוד".
בניגוד לספינת קרוזים, למשל.
"לדוגמה, כן. אבל גם בטוח יותר מחשמלית או מאוטובוס. ההבדל באיכות האוויר הוא עצום. אדם חשוף יותר למחלה כשהוא הולך לסופרמרקט".
חברות מסוימות כן יבטלו את המושב האמצעי, ובמקביל תהליכי הבידוק צפויים להתארך. זה יקפיץ את מחירי הכרטיסים?
"לדעתי, הכרטיסים דווקא יוזלו, כי חברות התעופה יצטרכו לתמרץ את השוק ולמשוך אנשים. כך שאני חושב שהכרטיסים יהיו זולים מאוד בחצי שנה עד שנה הבאות. הבעיה היא שלא כל חברות התעופה ישרדו את זה. זה דבר אחד לקרקע חברת תעופה בגלל המגפה, אבל זה עניין אחר לגמרי להחזיר אותה לאוויר. מבחינה פיננסית, הלחץ שיופעל כאן הוא אדיר, כי ההכנסות יהיו זעומות, אבל אתה תשרוף הרבה כסף בתפעול, כך שאתה צריך הרבה מאוד מזומן, הרבה נזילות, כדי להיות מסוגל לאתחל את חברת התעופה, ולא כל חברת תעופה מסוגלת לכך. ממשלות חילצו חברות תעופה, הן קיבלו הלוואות, אבל ברגע שתתניע את העסק, התעשייה תהיה תחת לחץ פיננסי עצום, ורק החברות שנהנות מחוסן פיננסי ישרדו".
קורבן ראשון למגפה היתה חברת הלואו־קוסט ג'רמן ווינגז, חברה־בת של לופטהנזה, שנסגרה בחודש שעבר. לופטהנזה, מחברות התעופה הגדולות באירופה, שבבעלותה חברות־בנות בגרמניה, שוויץ, אוסטריה ובלגיה, הודיעה כי תקרקע לצמיתות כ־6% מהצי שלה, נוסף על סגירת החברה המוזלת. שלשום אישרה ממשלת גרמניה להעביר ללופטהנזה חבילת חילוץ בגובה 9 מיליארד יורו. "יעברו חודשים עד שיוסרו הגבלות הנסיעה לחלוטין ושנים בטרם ישובו הביקושים העולמיים לרמות שלפני המשבר", כך בתחזיתה של לופטהנזה באפריל. ואראדי שותף לתחזיות הקודרות וסבור כי גלי ההדף של המגפה העולמית יסננו מהתעשייה את החברות החלשות יותר.
עד כמה התעשייה הזאת תתכווץ להערכתך?
"אישית, אני חושב ששליש עד חצי מחברות התעופה בעולם יקרסו".
זה מספר מפחיד.
"אכן. בעולם פועלות למעלה מ־3,000 חברות תעופה מסחריות, ואני חושב שבקלות 1,000 או יותר יקרסו ב־12 החודשים הבאים".
מה יקרה למחלקות עסקים וראשונה באקלים הנוכחי?
"כאן העניין הוא לא המגפה עצמה. בשלב מסוים היא תהיה בשליטה, היא לא תישאר איתנו לעד. הדבר המרכזי לגבי השנה־שנתיים הבאות זה המיתון שיגיע בעקבות המגפה. ואנחנו יודעים שבתקופות של מיתון אנשים נודדים מהיי־קוסט ללואו־קוסט, כך שמחלקת עסקים והמחלקה הראשונה, אלה יהיו הכרטיסים שיאבדו הרבה ביקוש. אין ספק שחברות שממוקדות יותר בנוסעים עסקיים צפויות לתקופה קשה".
אתם תשקלו לגוון את המודל שלכם בעתיד? להיות קצת פחות ספרטניים בהיצע השירותים?
"אנחנו מנסים לאפשר לנוסעים שלנו לטוס כפי שהם רוצים, אנחנו רוצים להשאיר בידיהם את זכות הבחירה. היום, אם אין לך הרבה כסף, ואתה רוצה פשוט לקנות מושב כדי לטוס מנקודה א' לב' מאוד בזול, אתה יכול לעשות את זה. אתה תקבל מושב, ואתה תטוס. אבל אם אתה רוצה להוסיף נוחות, אתה משלם אקסטרה עבור מושב בשורה הראשונה, אתה יכול לקנות בורדינג מועדף, אתה יכול להוסיף מזוודה, זה תלוי בך. אני חושב שבתור חברת תעופה, אנחנו צריכים לספק לך את האופציות לבחור מהן".
אמרת מוקדם יותר החודש שהצעירים היו הראשונים שחזרו לטוס. מי הבאים בתור?
"הצעירים מושפעים פחות מהמגפה והם מוכנים לקחת יותר סיכונים, כך שזה הפלח הראשון שיחזור. אני יודע שישנן משפחות שנאלצו להיפרד בגלל הנגיף והן ירצו להתאחד. אנשים גם ירצו לחזור לעבודה. הרבה אנשים באירופה עובדים מחוץ למולדתם, ואם במדינת הבית יש יותר אבטלה בגלל המיתון, אנשים ירצו מאוד לחזור לעבודה הישנה שלהם, כך שאני חושב שהם יטוסו בשביל המטרה הזו. ביקורים אצל קרובי משפחה וחזרה לעבודה, אלה התחומים שיתאוששו בשלב ראשון".
מה לגבי השוק הישראלי? חברות הלואו־קוסט מאוד פופולריות כאן. איך תיראה ההתאוששות הישראלית?
"אישית, ישראל היא אחד השווקים החביבים עליי. ברגע שהשוק נפתח, אנחנו היינו הראשונים להיכנס עם מספר נתיבים, וכעת יש לנו כ־20 נתיבים שמגיעים לישראל. כך שאנחנו מאוד משתוקקים להחזיר כמה שיותר מהם לפעילות. העניין הוא שהסגר כאן יימשך עד 15 ביוני וזרים לא יכולים להיכנס עדיין. ואנחנו מדברים כאן על מטרה נעה, יכול להיות שתאריך היעד יידחה שוב. בנוסף, ישנן מדינות שאוסרות כניסת ישראלים וזרים אחרים, כך שעדיין המגבלות שמטילות ממשלות קובעות מה נוכל לעשות, ופחות הביקושים בשוק. אנחנו כבר מפעילים כמה נתיבים לתל אביב ומצליחים להטיס די הרבה אנשים, רק מהקהל הישראלי. זה כדאי פיננסית, אחרת לא היינו עושים את זה. אנחנו רואים שהישראלים מאוד משתוקקים לחזור לטוס, כך שכאשר יוסרו המגבלות, וזכות הבחירה תחזור לצרכנים, אני בטוח שאנשים יחזרו לטוס".
צי המטוסים הצעיר ביותר בתעשייה
סוגיית המטרה הנעה הומחשה היטב השבוע, כאשר וויז אייר נאלצה לדחות עד 15 ביוני את חידוש הנתיב לאוקראינה, לאחר שהממשלה המקומית האריכה את תוקפן של מגבלות המסע שהשיתה בעקבות התפרצות הקורונה. ולמרות אווירת אי־הוודאות, ואראדי סבור כי וויז אייר ממוצבת טוב יותר מרוב חברות התעופה האחרות בעולם, ואף תרוויח מהחולשה של אחרות.
מהן נקודות החוזקה של וויז אייר שייתנו לה יתרון על פני המתחרות בתהליך החזרה לשגרה?
"אפשר לבחון את זה משתי זוויות. הזווית של הצרכן והזווית העסקית. מנקודת המבט של הצרכן, אנחנו חברת הלואו־קוסט הזולה ביותר בתעשייה, כך שאנחנו יכולים להביא לשוק את הכרטיסים הזולים ביותר. בנוסף, הצי שלנו הוא הצעיר ביותר, וטביעת הרגל הפחמנית שלנו היא נמוכה יחסית. נושא ההשפעה הסביבתית ילך ויגבר, ואין ספק שבמובן הזה אנחנו טובים יותר מאחרים בתעשייה. מבחינה עסקית, אנחנו חברה עם הרבה מאוד נזילות, אחת החזקות בתעשיית התעופה. נוכל לשרוד גם שנתיים ללא פעילות, כי יש לנו כל כך הרבה מזומנים, ומשום כך יכולת ההשתקמות שלנו טובה יותר. וזה מה שמעניק לנו מיצוב מאוד ייחודי, לא רק כדי לשרוד את מגפת הקורונה, אלא גם כדי לחפש את ההזדמנויות שיבואו בעקבותיה. התחרות תפחת, חברות תעופה ייצאו משווקים מסוימים. בחודשיים הבאים את תראי שאנחנו נצא עם הודעות משמעותיות על כניסה לשווקים חדשים".
"במוצרי צריכה הזולים ביותר ינצחו"
"אסור לשכוח, שטיסות קצרות טווח, של עד חמש שעות, שזה התחום שלנו, זה מוצר צריכה. ובמוצרי צריכה, הזולים ביותר תמיד ינצחו. משום שאנחנו הזולים ביותר בתעשייה, אנחנו ממוצבים טוב יותר יחסית למתחרים שלנו מבחינת פוטנציאל צמיחה, ביצועים פיננסיים ושווי לבעלי המניות".
הצלחתם לפצות את הלקוחות שנפגעו אחרי שטיסות קורקעו ואנשים נתקעו במדינות זרות?
"מערכת הכרטוס שלנו אוטומטית ב־100%, כך שאם למשל טיסה בוטלה, ולא משנה מאיזו סיבה, אתה הוא זה שמחליט מה לעשות. אפשר להזמין טיסה אחרת, לשמור את הכסף בקרדיט, ואז נוסיף 20% לשווי הקרדיט ויהיו לך 120% משווי הכרטיס. או שאפשר לקבל את הכסף חזרה, ואנחנו מבטיחים לעשות את זה בתוך 30 יום. ואף אחד באירופה לא עובד כך חוץ מוויז אייר. כולם מסתבכים עם הזיכויים, ואם הם כן נותנים זיכוי, אז זה ייקח חצי שנה עד שנה. שליש מהלקוחות שלנו מזמינים טיסה למועד אחר, שליש בוחרים לקבל זיכוי, ושליש, החזר במזומן".
איך המשבר ישפיע על תעשיית הלואו־קוסט ועליכם במיוחד בטווח הרחוק?
"כשבוחנים את התעשייה, מלבד חברות תעופה בודדות שהצליחו לבנות לעצמן מלאי מזומנים ליום גשום, התעשייה קצרה מאוד בנזילות. הבעיה היא שכרגע העסק הזה מדמם מזומנים, וצריך הרבה כסף כדי להתניע חברת תעופה מחדש אחרי הסגר. אם אתה מתחזק צי על הקרקע, יש לך עדיין הרבה עלויות, אתה צריך לשלם לתחזוקה, לאנשי הצוות. כך שיש הרבה עלויות גם אם אתה לא מוציא טיסה אחת. אבל כשתתחיל לטוס, העלויות יקפצו באופן דרמטי, כי אתה בעצם תשרוף דלק, תצטרך לשלם עמלות על שימוש בנתיבי אוויר, ואנשים לא ישלמו לך כלום, כי המטוס יהיה חצי ריק, ומחירי הכרטיסים יהיו זולים מאוד בשלב הראשון. כך שלא יהיו לך מספיק הכנסות כדי לכסות את העלויות. אני לא חושב שאנשים מבינים את גודל האתגר שקיים כאן, ומשום כך הרבה מאוד חברות לא ישרדו".
"הרבה אגו של מנכ"לים וממשלות"
בתחילת שנות האלפיים ואראדי ניהל את חברת התעופה ההונגרית הלאומית מאלב, שם ביצע מהלכי התייעלות והחליף את הצי המיושן. ב־2003, כשההונגרים הצביעו במשאל עם בעד הצטרפות לאיחוד האירופי, ואראדי הבין שיש כאן הזדמנות. הוא חבר לחמישה אנשים נוספים, וכעבור שלושה חודשים הוקמה חברת התעופה וויז אייר. קבוצת היזמים החליטה מהיום הראשון להפעיל את וויז אייר כלואו־קוסט שיתחרה בריינאייר ובאיזיג'ט. המימון הגיע מחברת הפרייווט אקוויטי האמריקאית אינדיגו פרטנרז.
איך הצלחתם לתחזק מודל נזילות שהוא נדיר כל כך בתעשייה?
"מהיום הראשון ידענו כיצד בדיוק אנחנו רוצים לבנות את החברה, ואחד הנושאים המרכזיים היה כסף מזומן. תמיד התמקדנו בזה, בעוד חברות תעופה אחרות נוהלו על מודל של רווחיות, ואחרות נוהלו על צמיחה, הן רצו לדאוג לכך שיגדלו עוד ועוד, הרבה מאוד אגו של מנכ"לים וממשלות נכנס לתעשיית התעופה. אנחנו פיתחנו מודל שהוא מאוד רווחי, אנחנו אחת מחברות התעופה הרווחיות ביותר בעולם מבחינת שולי רווח נקי, ומאוד בני־קיימא משום שאנחנו מטיסים את הצי הצעיר ביותר בתעשייה, וזה הופך אותנו ליעילים מאוד. וכשזה מגיע לניהול משברים, ונושאים כמו קורונה ואחרים, יש לנו חוסן רב יותר לעומת שאר התעשייה".
לפני חצי שנה, בכנס בלונדון, אמרת שצריך לנהל את התעשייה הזו כנגד הלא נודע. אבל אפילו אתה לא דמיינת תרחיש כמו הקורונה.
"זו אכן תעשייה מעניינת מאוד. הרבה ריגושים, הרבה הזדמנויות, גלובלית מאוד, הרבה טכנולוגיה, אבל מבחינת הניהול, אתה מתמודד עם הלא נודע. אתה לא יודע מה הולך לפגוע בתעשייה הזאת. לפני עשור זה היה המיתון העולמי, לפני 19 שנה זו היתה מתקפת הטרור של 11 בספטמבר, והפעם זה וירוס הקורונה. ואני בטוח שיקרה משהו נוסף במהלך העשור הקרוב, והעסק הזה צריך להיות ערוך להתמודד עם זעזועים כאלה. כאן אני חושב שרוב חברות התעופה שוגות. הן חיות את הרגע, וכשהנסיבות משתנות, אין להן מושג מה לעשות. אנחנו מנסים להתמקד בטווח הרחוק יותר ולוודא שהמודל העסקי שלנו ישרוד גם את הזמנים הרעים".
אתה סבור שהתעשייה תחזור להיקפי הפעילות שקדמו לקורונה?
"בוודאי, בוודאי, לדעתי אין ספק בכך בכלל. תראי מה קרה בפיגועי 11 בספטמבר. בדיוק אז הגעתי לתעשיית התעופה, וכולם חשבו שהחיים השתנו לעד, ושאנשים לא יעלו יותר על מטוסים. כעבור שנתיים, טוב, אולי אני מגזים קצת, אבל כעבור זמן איש לא זכר את 11 בספטמבר. ננקטו מהלכים, הבטיחות תוגברה, בדיוק כפי שאנחנו רואים כעת. התעשייה תחזור, האנשים יחזרו, ואנחנו בגדול נשכח מהקורונה. כך שאני לא סבור שמה שקורה היום משפיע משמעותית על הרצון של אנשים לטוס, ואני לא חושב שזה יפגע בשגשוג העתידי של הענף".