רשות התחרות: הרבנות מקפיצה את מחיר החלב

המחירים הגבוהים של מוצרי החלב בישראל ביחס לעולם מטרידים את רשות התחרות. בדיקה שערכה הרשות מסמנת את דרישות הכשרות של הרבנות, כגורם המשמעותי ביוקר מחירי המוצרים, שמהווים רבע מסל הקניות של הישראלים. שוק החלב המקומי מגלגל כ־10 מיליארד שקל בשנה. מנתוני הרשות עולה כי מחירי מוצרי החלב בישראל גבוהים באופן משמעותי ביחס לעולם. השוואה בין רמת מחירי חלב, גבינות וביצים בישראל לבין מדינות ה־OECD והאיחוד האירופאי ב־2017 מלמדת שמחירי מוצרים אלה גבוהים בישראל ב־79% וב־100%, בהתאמה.

ענף החלב נהנה מהגנה מפני תחרות באמצעות מכס, חלות עליו דרישות של משרד הבריאות וחיי המדף שלו קצרים. אך גם יבואנים שיהיו מוכנים להתמודד עם האתגרים, לא יוכלו לשווק בישראל חלק ניכר מהמוצרים הקיימים בעולם, בשל דרישות כשרות מחמירות של הרבנות, המהוות כ־10% ממחיר המוצר לצרכן. בנוסף לפגיעה הכלכלית בצרכנים, דרישות הכשרות מצמצמות את מגוון המוצרים בישראל ומשמרות את השליטה בשוק בידי תנובה, שטראוס וטרה.

שיווק מוצרים ברשתות השיווק בישראל, מחייב תעודת כשרות. יצור מוצרים כשרים, גם בכשרות בסיסית, דורש מיצרנים זרים לבצע התאמות ושינויים בהליך הייצור. על התאמות אלו דורשים היצרנים תוספת תשלום וככל שהתוספת שדורש היצרן גבוהה יותר כך גדל הסיכוי שהיבוא יהפוך ללא כדאי. 

מיכל הלפרין, הממונה על רשות התחרות צילום: יריב כץ

בעוד שבקטגוריות מסוימות, דוגמת השוקולד, ניתן לייבא מוצרים המכילים אבקת חלב נוכרי, בשוק החלב כשרות "חלב ישראל", היא תנאי לשיווק המוצרים כאן. כשרות "חלב ישראל" מחייבת נוכחות של משגיחי כשרות החל משעת החליבה ברפת. הם מפקחים על כך שהחלב נחלב על ידי יהודי או בהשגחתו. זאת, בעוד כשרות "חלב נוכרי", מצריכה פיקוח משעת הייצור בלבד, כלומר במפעל עצמו. הדרישה המחמירה, מקשה על מחלבות לייצר מוצרים בכשרות חלב ישראל. במקרים שבהם היצרן עובד עם מספר רב של רפתות נדרש היבואן לשאת בעלויות של מספר משגיחי כשרות למשך מספר ימים. מעבר לעלויות טיסה נוספות עבור משגיחי הכשרות הנוספים, בפרק זמן זה משלם היבואן שכר עבודה, הוצאות אש"ל, הוצאות רכב ועוד. משיחות שערכה הרשות עם יבואנים עולה כי במקרים אלו עלות ההשגחה של חלב ישראל מתוך סך עלות הכשרות עשויה להגיע לכ־70%.

כשר בעולם, לא בישראל

הבדיקה העלתה עוד שיש מוצרי חלב רבים המקבלים הכשר מארגוני כשרות שונים, שאינם עומדים על הדרישה של חלב ישראל. כלומר, ביטול הדרישה לחלב ישראל יאפשר יבוא של אלפי מוצרי חלב כשרים שכבר היום עומדים תחת השגחה ונצרכים על ידי יהודים ברחבי העולם. במקרה כזה היבואן כלל לא יידרש לשאת באופן ישיר בעלויות ההשגחה, אלא הן יגולמו במחיר אותו יקבל מהיצרן. כך לדוגמה בבדיקת פטור מאישור הסדר כובל שערכה הרשות לפני שנתיים עלה שמותג הגלידה "האגן דאז", מוכר ככשר בכל העולם על ידי ארגון הכשרות OU אף שנעשה בו שימוש בחלב נוכרי. אך כיוון שאי אפשר לייצר מותג זה תחת כשרות "חלב ישראל" לא ניתן למכור אותו בישראל ברשתות הגדולות שתחת הפיקוח של הרבנות הראשית. כניסה של מותג "האגן דאז" היתה עשויה לעודד את התחרות בתחום הנשלט בארץ על ידי נסטלה ויוניליוור ומגלגל מאות מיליוני שקלים בשנה. 

רפת בגרמניה צילום: איי אף פי

ברבנות מתנגדים

ענף החלב הוא אחד הריכוזיים במשק ונשלט על ידי תנובה, שטראוס וטרה. היקף היבוא מתוך סך התוצרת המשווקת בארץ נמוך ומסתכם באחוזים בודדים. לשם המחשה, ב־2018 שווקו בישראל 148 אלף טון גבינות, מתוך הכמות זו רק 9,600 טון, 6.5% היו של גבינות מיובאות.

החל מ־2015 התאפשרה מכסה מצומצמת של יבוא גבינה צהובה בפטור ממכס. בדיקה של משרד הכלכלה העלתה שיבוא הגבינה הצהובה נעשה במחיר נמוך מהמחיר המקומי והוא גרם להוזלה של עשרות אחוזים במחירי המוצרים בקטגוריה. ניתן להעריך כי ליבוא של כמות גדולה יותר של גבינה ללא מכס, היתה יכולה להיות השפעה עמוקה ומשמעותית יותר על מחירי המוצרים המקומיים.

מתוך הערכה כי קידום התחרות בענף ריכוזי זה עשויה להקטין הוצאות גדולות על מזון, ממליצה הרשות לאפשר מתן כשרות למוצרי חלב המכילים חלב נוכרי, תוך יידוע הצרכנים על סוג הכשרות. כך תשאיר הרבנות את הבחירה בסוג הכשרות בידי הצרכן ותאפשר ליבואנים לפעול בהתאם לשיקולי כדאיות. ברשות ציינו כי הדו"ח יעמוד לשימוע ציבורי, ובמקביל, הרשות נמצאת בהידברות עם הרבנות, אולם ל”כלכליסט” נודע כי לא מתקיימת הידברות בין הצדדים וברבנות מתנגדים להמלצה.

מהרבנות הראשית נמסר בתגובה: “מוטב היה לרשות לתחרות לקבל את עמדתה ההלכתית של הרבנות לפני כתיבת הדו”ח והפצתו. בשונה מאבקת חלב נוכרי, ההלכה אוסרת שימוש בחלב נכרי. ממילא מדובר במוצרי פרימיום ולא במוצרי הבסיס המהווים את עיקר השוק ויש בהם להשפיע על התחרות. הרבנות תגבש הנחיה הלכתית בנושא”.

הדו"ח של הרשות יעמוד לשימוע ציבורי, ובמקביל, הרשות נמצאת בהדברות עם הרבנות בנושא.