הפרחים לראלף לורן

כחלק מהמגמה העולמית של שיתוף פעולה בין עולם האופנה לעולם האמנות, ההולכת ומתרחבת בעשורים האחרונים, הודיעה רשת פקטורי 54 על שיתוף פעולה עם אמנים ישראלים צעירים. החל בערב שבועות יוצג בחנות בקניון רמת אביב המיצב “You are my Flower” של נועה קלגסבלד, פסלת וצלמת, בוגרת המחלקה לאמנות רב תחומית בשנקר, שיצרה בעבודת יד זרי פרחים מחולצות מכופתרות של בתי אופנה איקוניים.

זה שיתוף הפעולה השני של הרשת, המייצגת מותגים בינלאומיים, עם אמנים מקומיים. הפרויקט הראשון היה עם תום נשר שכתבה וביימה סרט קצר. בעבר יזמו שיתופי פעולה עם אמנים, למשל, תצוגה במוזיאון עם הזמרת קרן אן. עכשיו הם מבקשים לפתח את התחום כחלק מהפעילות השוטפת שלהם. "הבנו שכגוף שעוסק באופנה עלינו להיות מחוברים לקהילה ולמקום שאנחנו צומחים ממנו”, מסבירה יפעת אירני מבעלי פקטורי. “מאז ומעולם היה בנו רצון לחבר את הבינלאומי והמקומי. אנחנו רוצים לחגוג את היצירה בישראל, וכגוף בעל הד ציבורי יש לנו את ההזדמנות לתת לה במה". אירני מדגישה את האחריות שיש לחברות אופנה ביצירת שיח אחר. "למשל, הבחירה בתום נשר כפרזנטורית נעשתה מתוך שאיפה להציג פרזנטורית חדשה - אישה עם תוכן ועולם ערכים. מאד קל לקחת מישהי יפה, אבל זה כבר לא המקום שצריך להיות בו".

העבודה שיצרה נועה קלגסבלד צילום: נועה קלגסבלד

כבר שנים רבות מתקיימים יחסי גומלין בין עולמות האופנה והאמנות, החל בשמלת השיפון המצוירת האיקונית של אלזה סקרפיאלי וסלבדור דאלי, והמשחק בין ריקוד מודרני לאופנה אוונגרדית של ריי קאווקובו מקום דה גרסון והכוריאוגרף מרס קנינגהם ב1997. ציירים, מאיירים וצלמים נהפכו חלק חשוב מתעשיית האופנה, והיצירות שלהם מעניקות ערך נוסף לקולקציות. כיום הם נפוצים לא רק בבתי אופנה גדולים דוגמת פראדה ולואי ויטון אלא גם ברשתות כמו קוס, ולא תמיד מיתרגמים לקולקציה מסחרית.

קלגסבלד הציגה בתערוכת הגמר שלה ב-2018 עבודות צילום של גברים ונשים בחולצה מכופתרת לבנה, ולצדן מיצב מ-600 חולצות לבנות שפיסלה כפרחים, ועסקה בנושאים של מגדר ונוף ישראלי. לפרויקט בפקטורי היא החליטה ליצור זרים מחולצות מכופתרות של המותג הבריטי ברברי וחולצות ג’ינס של פולו ראלף לורן. אלה, לדבריה, הם “חוט מקשר בין עולם האמנות לאופנה, שמקבל ממד נוסף של חגיגיות והופך להצהרת אהבה”. את הצילומים היא בחרה לקיים באתרים בעלי משמעות היסטורית בתרבות הישראלית: מלון הבוטיק הראשון בישראל, בית דולפין, וטחנת קמח וותיקה (צילומי עבודת הגמר שלה, אגב, התקיימו בשדה בוקר, ביתו של בן גוריון, שסבה, שבתאי טבת, כתב את הביוגרפיה שלו).

העבודות זכו להערכה גם במטה ברברי שאליו נשלחו. אירני, שמימנה את הפרויקט, רואה בכך גשר בין התרבות הישראלית למותגים בינלאומיים. “יש בארץ דברים מעניינים. זו אחריות שלנו כגוף מסחרי ויש לזה ביקוש. יש פה אמנים צעירים מוכשרים, ואני רואה שלקוחות מתעניינים. יש לזה צמא כאן וככל שידברו על זה יותר, זה יתפתח יותר”.