"אנחנו מתחילים להבין שהמודל השבדי לא היה החכם ביותר"

זאת ועוד, מחקר שבדי הראה שנכון לסוף אפריל רק 7.3% מתושבי שטוקהולם פיתחו נוגדנים לנגיף הקורונה. התוצאה עלולה להדאיג את מי שהאמינו שההחלטה שלא להטיל סגר היתה נכונה, מתוך מחשבה שרבים מהאוכלוסייה יפתחו נוגדנים בעתיד הקרוב.

על אף שהלכו וגברו הקריאות להטלת סגר, בממשלה העדיפו להימנע מצעד מסוג זה ובמקום זאת עודדו את התושבים לשטוף ידיים לעתים קרובות, להישאר בבית אם לא מרגישים טוב ולהפעיל שיקול דעת. מאחורי האסטרטגיה הזו עומד האפידמיולוג הראשי של המדינה, אנדרס טגנל. ואולם, קודמתו בתפקיד מודה כעת שכנראה היתה פועלת בצורה אחרת. "אני חושבת שאנחנו מתחילים להבין שהמודל השבדי אולי לא היה החכם ביותר בכל המובנים", הודתה האפידמיולוגית הראשית לשעבר של שבדיה, אניקה לינדה, ששירתה בתפקיד בין 2005-2013, אז הוחלפה על ידי טגנל.

בראיון שהעניקה לעיתון השבדי Dagens Nyheter אמרה כי היתה מטילה סגר לפחות לחודש ומכינה טוב יותר את התשתיות לחיים תחת הקורונה. לדבריה, "אם היינו צריכים לעשות את זה מחדש, אני חושבת שהיינו צריכים להטיל הגבלות מחמירות יותר מההתחלה. היינו צריכים לדעת עד כמה אנחנו לא מוכנים בתחום הבריאות, ובבתי האבות. סגר היה יכול להעניק לנו הזדמנות להכין את עצמנו, לחשוב לעומק על הדברים ולהאט משמעותית את התפשטות המגיפה".

קרוב למחצית מ-3,871 מקרי המוות בשבדיה קרו בבתי אבות בקרב הזקנים והפגיעים ביותר. לפי לינדה, האסטרטגיה הנוכחית שהמליצה למטפלים להישאר בבית במקרה של מחלה ולשטוף ידיים לא הביאה בחשבון את המהירות שבה הנגיף מתפשט.

שטוקהולם בתקופה המגפה צילום: רויטרס

לדבריה, "האסטרטגיה התגלתה כלא מספקת לאור כל הגורמים האפשריים להדבקה שקיימים בעיקר בעת הטיפול באנשים. היתה פה טעות בשיקול הדעת".

לדעתה, האשמה העיקרית מוטלת על הממשלה "שאפשרה לזה לקרות".

"אני לא חושבת שהאסטרטגיה שלנו תוביל לתוצאות הטובות ביותר בטווח הארוך", ציינה. עם זאת, הודתה שבשלב זה יהיה קשה להכניס את התושבים לסגר, ולכן רצוי לעקוב אחר המקומות בהם שיעור ההדבקה הגבוה ביותר. "איני חושבת שבשלב זה נרוויח משהו מאימוץ אסטרטגיה אחרת".

מספר חולי הקורונה המאומתים בשבדיה עומד נכון להיום על 31.2 אלף.