"הציבור והמערכת המשפטית השלימו עם המצב התקדימי שראש ממשלה מכהן תחת משפט"

עם פתיחת משפטו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עולות שאלות רבות בנוגע להליך המשפטי הצפוי. שאלות כמו, עד כמה ניתן לנהל משפט במקביל לניהול המדינה? איך מגשרים על ההתנגשות בין ראש הרשות המבצעת ובין גורמי אכיפת החוק? ועד כמה ואיך ניהול המשפט ישפיע על הציבור?

בתדרוך עיתונאים שנערך היום על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה ניסו היום (ה') פרופ' יובל שני, סגן נשיא למחקר במכון וד"ר עמיר פוקס, חוקר בתכנית להגנה על ערכים דמוקרטיים במכון, לענות לפחות על חלק השאלות הללו.

"זה מצב חסר תקדים בישראל שראש ממשלה מכהן תחת משפט", אומר שני, "עד עכשיו הנורמה הייתה שראשי ממשלה שהוגש נגדם כתב אישום מתפטרים. פה זה לא קרה והציבור והמערכת המשפטית השלימו עם זה במידה רבה. אנחנו נמצאים באזור שאנחנו לא יודעים כל כך איך מתנהלים בו. זה מצב שגם אם החוק מאפשר אותו, הוא מאוד לא רצוי עבור מדינה שומרת חוק".

בנימין נתניהו צילום: ערוץ הכנסת

"בעשורים האחרונים התפתחה נורמה לפיה כאשר מוגש כתב אישום כנגד איש ציבור, אזי הוא מתפטר. במקרה של נתניהו זה לא קרה. יש כאן שחיקה משמעותית של הנורמה הזו. זה מחליש את המאבק בשחיתות ומעביר מסר של 'עסקים כרגיל' גם אם יש מעלייך עננה מאוד כבדה", טוען שני. בנוסף לכך, שני אומר, "יש כאן בעיה גדולה של ניגוד עניינים. נוצרה סיטואציה שבה עומד בראש המערכת אדם שמועמד לדין על ידי אותה מערכת. יתרה מכך, נוצר ניגוד עניינים לגבי האינטראקציה שלו עם המערכת. כל החלטה שהוא מקבל עומדת בסימן שאלה והדבר הזה לא מוסיף לאמון הציבור בממשל, בפרט כאשר מתנהל ברקע המאבק בין נתניהו וצוות הפרקליטים שלו לבין היועמ"ש ומשרד המשפטים. הדבר הזה לא מוסיף בריאות למערכות אכיפת החוק".

הפגיעה היא עמוקה יותר, ומשפיעה לדעת שני, הרבה יותר ממה שנגלה לעין. "השחיקה במערכת המשפט כבר קיימת. אנשים לא מקבלים את האובייקטיביות של מערכת המשפט ואת ניקיון הכפיים שלה. אנחנו נמצאים בתהליך של ירידה הדרגתית באמון בה ואנחנו נמשיך לראות ירידה ככל שהרטוריקה נגדה תגבר", אומר שני.

לדבריו, "זה יוצר איום על הדמוקרטיה שיכולה להצליח רק כאשר יש אמון ביכולת שלה לקבל החלטות לטובת האוכלוסייה. כאשר ציבור שלם מאמין שהדמוקרטיה לא משרתת אותם ומתנכרת להם, אנחנו נמצאים במקום הרבה יותר פגיע. יותר מטריד איך הדבר הזה ישליך על אמון הציבור במערכות השונות, כולל בתקשורת, בכנסת ובממשלה. אנחנו נמצאים במסלול התנגשות שמציב את כל המשטר הדמוקרטי שלנו תחת לחץ מאוד כבד".

"החלטת בג"ץ לא נכונה"

ההחלטה בנוגע ליכולת של נתניהו להרכיב ממשלה התקבלה בבג"ץ לפני שבועיים. "אנחנו כמובן מכבדים את ההחלטה אבל אנחנו חושבים שההחלטה לא נכונה" אומר שני", "העמדה של בג"ץ היא שהלכת דרעי-פנחסי חלה לגבי נתניהו אבל שאין לו את האמצעי המשפטי שמאפשר לו לבקר את ההחלטה. זו תוצאה שיוצרת בעצמה אנומאליה בנוגע לתפקיד בית המשפט. לדעתנו העמדה של בית המשפט תתפוס גם לגבי היותו של נתניהו ראש ממשלה חליפי".

פרופ' יובל שני. המכון הישראלי לדמוקרטיה צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

ביום ראשון צפוי להתחיל משפטו של נתניהו. השלב הראשון על פי החוק הוא שלב ההקראה ובו בית המשפט אמור להקריא בפני הנאשם את כל כתב האישום ולוודא שהנאשם מבין במה הוא מואשם. הדבר המקובל יותר הוא להסביר לנאשם את תמצית האישורים ולראות אם מבין אותו. ברירת המחדל בישראל היא שנאשם חייב להיות בכל הדיונים. מצד שני, לבית המשפט יש שיקול דעת האם לפטור את הנאשם מנוכחות בדיונים ככל שהוא מיוצג ולא תיפגע הגנתו. גם במצב כזה יש סמכות לבית המשפט לצוות על הנאשם להופיע במשפטו. "כאשר בית המשפט מחייב את נתניהו להופיע לפתיחת משפטו", אומר פוקס, "הוא העביר מסר לפיו 'אנחנו לא מוכנים לתת הקלה מיוחדת לנתניהו'".

לדידו של פוקס, "ייתכן שיפטרו אותו מחלק מהדיונים בעניינו אך הוא יהיה חייב להופיע כאשר תהיה חקירה נגדית. יתרה מכך, נתניהו אולי לא חייב להיות בכל הדיונים אך כדי לנהל הגנה טובה הוא חייב יהיה להיות מעודכן. נתניהו לא יכול פשוט להתנתק. הפרקליטים שלו יצטרכו בכל יום לעדכן אותו כל יום מה היה בדיון ולאיזה כיוון לקחת את קו ההגנה. הטענה לפיה אם נתניהו לא יהיה במשפט אז זה לא יגזול ממנו משאבים, היא לא מדויקת. בדקנו שניים מתיקים של אולמרט, עד שהגיעו להכרעת הדין, אחרי ערעורים לקח ארבע-חמש שנים. אלו הם סוג תיקים שלוקחים המון זמן".

האם המערכת המשפטית יכולה לעמוד בלחץ שמופעל עליה ולנהל משפט הוגן לנתניהו?

"אני חושב שמערכת המשפט חזקה ואמיצה דיו כדי לנהל את התיק הזה", אומר פוקס, "ברור שמדובר בבני אדם, הם לא רובוטים והם לא יכולים להתנתק לגמרי מהלחץ הציבורי והפוליטי, אבל בשביל זה הם שם. אלו אנשים מנוסים שיכולים לנהל את התיק הזה". יחד עם זאת טוען פוקס, "קמפיין הדה-לגיטימציה נגד מערכת אכיפת החוק עלול להשפיע ולשחוק את אמון הציבור, גם בפרקליטות וגם בשיטה. במידה ותהיה הרשעה אז גם פגיעה באמון מערכת המשפט. לדעתי הנזק כבר נעשה, במידה ונתניהו יורשע כל צד יאמץ את הנרטיב שלו".