קשר התרומות בין הדח"צ לתשובה: חובת הגילוי הופרה, רשות ני"ע חייבת לפעול

יממה חלפה מאז שנחשף ב"כלכליסט" הקשר שלא דווח בין בעל השליטה בקבוצת דלק, יצחק תשובה, לעמותה שבראשה עומד הדירקטור החיצוני בדלק, שמעון דורון - וקולה של רשות ני"ע עדיין לא נשמע. לפחות לא רשמית.

לרשות, שמחויבת לפי חוק לוודא שכל הדח"צים עומדים בדרישות חוק החברות לכשירות כהונה, אין את הפריבילגיה להתבצר בחוסר מעש. אי אפשר פשוט להתעלם כשחובת הגילוי, שהיא מטיפה לה בצדק מבוקר עד ערב, מופרת.

הכלל המנחה של הרשות לגבי הדח"צים הוא מתן אמון מלא בהצהרותיהם. הרפרנטים במחלקת התאגידים ברשות לא יכולים מן הסתם לבדוק את הרקע של כל דח"צ שמתמנה באלפי החברות בבורסה. לכן החוק ברור: כל דח"צ אחראי לחשוף, לגלות ולהציף - מראש או במהלך הכהונה - כל נושא שעשוי לעורר אחד מהשניים: זיקה או ניגוד עניינים פוטנציאלי לבעל השליטה.

דורון טען אתמול בתגובה לפרסום ב"כלכליסט" שהעובדה שהוא יו"ר של עמותה שבעל השליטה תורם לה, היא לא "זיקה" לפי הגדרתה בחוק החברות. אפשר להתווכח עם הטענה שלו. "זיקה" לפי חוק היא לא רק קשר עסקי, אלא גם יחסי עבודה או קשר מקצועי. האם כאשר אדם הוא יו"ר עמותה שמקבלת, ובוודאי תרצה לקבל עוד בעתיד, תרומות מאדם מסוים מדובר בקשר מקצועי? ביחסי עבודה?

ענת גואטה, יו"ר רשות ני"ע צילום: יריב כץ

גם אם התשובה לכך אינה חד משמעית, היא מלמדת מדוע החוק דורש גילוי של קשרים בהצהרת דירקטור - כדי שהרשות או ועדת הביקורת של החברה ישקלו, ידונו ויקבעו האם מדובר בזיקה זניחה שאפשר להתעלם ממנה. בדיוק כפי שנקבע בסעיף 5 (א) לתקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה), תשס"ז-2006.

נניח לרגע ש"הזיקה" במקרה הזה, לדעת דורון, היתה זניחה. סעיף 240 (ג') לחוק החברות (כשרות מינוי) קובע בנוסף כי "לא ימונה יחיד כדירקטור חיצוני אם תפקידיו או עיסוקיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כדירקטור, או אם יש בהם כדי לפגוע ביכולתו לכהן כדירקטור".

ועכשיו השאלה: האם קשר התרומות בין העמותה שעומד בראש דורון לבין בעל השליטה תשובה, שתרם כאמור רק ב-2018 (שנת המינוי של דורון לדח"צ בדלק) 100 אלף שקל (מחצית מסך התרומות באותה שנה), מעמיד אותו כדח"צ בניגוד עניינים? כשהוא יצטרך למשל לאשר את שכרו של תשובה? את עסקת בעלי עניין שבה חפץ בעל השליטה? אולי משיכת דיבידנדים? תהיה אשר תהיה התשובה היא מוכיחה בוודאות שוב דבר אחד: זה נושא שהיה חייב בגילוי לצורך בחינה.

שמעון דורון צילום: מרכז מורשת יהדות לוב

חובת הגילוי לפי חוק החברות, חשוב להדגיש, היא גם מתמשכת. אם דח"צ לא גילה בשלב ראשון, מכל סיבה שהיא, את הקשר שלו לבעל השליטה, הוא מחויב לעשות זאת בכל הזדמנות אחרת במהלך הכהונה. דורון מכהן כדח"צ בדלק כבר כמעט שנתיים. נכון לאתמול הוא לא הציף את הנושא בפני רשות ני"ע. וזאת עובדה.

כשמתברר שזה לא נעשה, נשאר לרשות רק מפלט אחד: נקיטת צעדי אכיפה. זה יכול להיות במסלול הפלילי, אם היא סבורה שהיתה כוונה של דורון להטעות, והיא יכול לבחור במסלול הבירור המינהלי, אם היא חושב שבהפרה היתה למשל רק רשלנות. אבל אלה, חשוב להדגיש, צעדים משלימים. השאלה היותר בוערת היא המהות.

יצחק תשובה צילום: אייל טואג

האם לאור קשר התרומות לבעל השליטה, דורון הופך לדירקטור "נגוע"? לכזה שלא יכול יותר להמשיך בתפקידו כדירקטור חיצוני שצריך להגן בגופו על האינטרסים של בעלי מניות המיעוט, של ציבור המשקיעים, בקבוצת דלק? זאת שאלה מורכבת. גם משפטית וגם ציבורית. וזה התפקיד של רשות ני"ע להפשיל שרוולים ולטפל בזה במהירות וביעילות. אמון ציבור המשקיעים בבורסה עומד פה על הפרק.

דורון, בכל מקרה, כך עולה מתגובה שנמסרה אתמול מדלק, כבר החליט: הוא חושב שהוא היה בסדר גמור. "אין ולא היתה זיקה בין מר שמעון דורון לבין החברה ו/או בעל השליטה בה אשר יש בה כדי לפסול אותו מלכהן בתפקיד דח"צ בחברה", נמסר אתמול בהתייחסות מעודכנת מדלק. "כזכור, מר שמעון דורון נבחר על ידי בעלי המיעוט בחברה ומינויו נעשה על פי ובהתאם לדרישות הדין ולא נפל כל פסול בעניין".

אז מי לא בסדר בכל הסיפור הזה לדעת דורון? זה קל, העיתונות. "הניסיון לטעון לזיקה בין האנשים רק בגלל שמר דורון כיהן בהתנדבות בתפקיד ייצוגי בעמותה שדואגת ליהדות לוב, ובעל השליטה בחברה עלה מלוב ופעל למען קהילת עולי לוב הוא לא יותר ממגוחך ומלמד על הניסיון הבלתי פוסק לנגח את החברה בכל דרך אפשרית".