יריית הפתיחה לממשלת הג'ובים

הביקורת הציבורית על הממשלה הטרייה והבזבזנית שמתפוצצת משרים, סגני שרים ומשרדים מומצאים כנראה לא מטרידה במיוחד את חבריה. כך, באופן סימבולי, יריית הפתיחה של הקואליציה תהיה "החוק הנורבגי" שיעלה היום לאישור הכנסת. החוק יאפשר את השבעתם של לפחות 10 חברי כנסת נוספים בעלות לא צנועה של 67 מיליון שקל ל־4.5 שנים. ואם המסר החזירי של השרים לא היה ברור מספיק, הם חידדו אותו עוד קצת בכך שמנעו במקביל את העלאתו של החוק למתן דמי אבטלה לעצמאים שתוכננה אף היא להיום. 

בני גנץ ובנימין נתניהו בהשבעת הממשלה צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

השרים יטענו להגנתם כי במצב שנוצר - קואליציה המונה 73 ח"כים - נותר במשכן הכנסת מספר נמוך מדי של ח"כים מן השורה שאינם שרים, סגני שרים או יו"ר הכנסת. מצב שכזה יביא לכך שכל ח"כ יידרש להיות חבר במספר רב של ועדות, לא יוכל לשבת לאורך זמן בדיונים ותימנע ממנו האפשרות לבצע את עבודתו כמו שצריך. לכן רצוי לאפשר לשרים להתפטר מהכנסת ולאפשר כניסה של ח"כ למשכן.

קשה מאוד לצאת נגד הטיעון הזה. הח"כים "הרגילים" הם אכן עובדים חיוניים, והם נחוצים לעבודה הפרלמנטרית המאומצת. עם זאת, אסור לטעות - "החוק הנורבגי" הוא בסך הכל פתרון לבעיה שאותה יצרה הקואליציה במו ידיה. הרי במקום לקדם לאחר מעשה חוק שרק מכביד על הקופה הציבורית, היה ניתן להקים מלכתחילה ממשלה רזה, זולה ויעילה יותר.

מהלך שכזה היה מונע את כניסתם של ח"כים שכלל לא התנסו בעבודת הכנסת וכבר קופצים ראש לשולחן הממשלה. הוא גם היה מאפשר ליותר חברי כנסת מהשורה לבצע את עבודתם ביסודיות כמחוקקים. למרבה הצער, ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש הממשלה החלופי בני גנץ הוכיחו כי ממשלת החירום היא רק שם נרדף לממשלת ג'ובים ובזבוזים על חשבון הציבור, וכל זה בזמן שמחוץ למשכן מחכים למוצא פיהם מיליון מובטלים ורבבות עסקים קורסים שלא מצליחים לגמור את החודש.