מייסד קורינדוס משקיע בחברה המעבירה מכשור רפואי לענן
פרופ' רפי ביאר, שמאחוריו כמה אקזיטים מוצלחים, משקיע בחברת הטכנולוגיה bio-T הישראלית, המאפשרת לחברות מכשור רפואי להעביר את יכולות החישוב שלהן לענן
- ותודה לקורונה: וולט השלימה גיוס של 100 מיליון יורו
- בלחץ רשות ני"ע: גיוס ההון של קבוצת דלק שוב נדחה - למחר
- Contentsquare הצרפתית מגייסת 190 מיליון דולר ומרחיבה את מרכז הפיתוח בישראל
חברת ביו-טי הוקמה ב-2016 על ידי גיא וינוגרד, בועז וייזלר ודוד רונן. היא מעסיקה 22 עובדים בישראל ולקראת פתיחת משרדים גם בבוסטון. ״חברות המכשור הרפואי ניצבות היום מול שורה של אתגרים", אומר לכלכליסט גיא וינוגרד, מייסד משותף ומנכ״ל ביו-טי. ״נושאי אבטחת מידע, פרטיות ובכלל דיאלוג יעיל בין רופא לחולה הם דברים שלא התעסקו בהם. מחברות שרק בונות את הכלי הן הפכו לחברות שצריכות לנהל את השימוש בו ואת ממשק הרופא-חולה״.
הפתרון של ביו-טי מעורר עניין בקרב שורה של משקיעים ולקוחות כאחד. מי שהצטרף לאחרונה כשמשקיע בחברה הוא פרופ' רפי ביאר, מנכ"ל בית החולים רמב"ם לשעבר ויזם בולט בתחום המכשור הרפואי, שמאחוריו כמה אקזיטים מוצלחים: קורינדוס שנמכרה ב- 1.1 מיליארד דולר ופיתחה מערכת רובוטית לטיפול בתהליכי צנתור מרחוק ואינסטנט שנמכרה ב- 250 מיליון דולר. ביאר השקיע בחברה ואף הצטרף לצוות שלה.
יחד עם ביאר הצטרפו לחברה גם היזם שאול שוחט (שמאחוריו אקזיטים של OrthoSpace ו- Eon Surgical) ואסף מסחר (חוקר האבטחה הראשי של חברת הסייבר Team8 ולשעבר ה-CTO של חטיבת הסייבר ב-8200).
ביו-טי מסרבת אמנם לחשוף את היקף ההשקעות בה, אבל היא מתגאה בכ-20 לקוחות משלמים ומכירות של כמה מיליוני דולרים, ביניהם שתל הלב של ווקטוריוס או פתרון הטיפול במיגרנה של Theranica.
״את ניתוח המידע הרפואי כל חברה עושה בעצמה״ מסביר וינוגרד, ״אבל לצידו יש הרבה מטה דאטה, למשל כזה על דפוסי שימוש, והרבה חברות תלויות בשיתוף הפעולה של החולה. אנחנו מנתחים הרבה דאטה מהסוג הזה והמנוע שלנו מאפשר אופטימיזציה שתגדיל את השימוש במכשיר״.
למערכת הבריאות הישראלית יש הרבה מאוד דאטה שנצבר במשך השנים, זה משהו שסייע לכם בפיתוח?
"הדאטה בישראל הוא סימפטום לחדשנות ומובילות עולמית בתחומים האלה, אבל אנחנו מייצרים תשתית כדי ליייצר דאטה שנצבר אוטומטית. הלקוחות שלנו כמובן משתמשים גם במידע של קופ״ח, אבל אני דווקא מכוון לדאטה שנצבר בבית. תרניקה למשל הוא מכשיר המיועד לטיפול במיגרנה, ואחת ממטרותיו היא לייצר את המאגר הראשון בעולם על מיגרנה, שזה תחום שידעו עליו מעט מאוד. כמות הדאטה שתאסף בצורה הזו תגמד את כל מה שנאסף עד עכשיו. יש סיכוי שתוך שנים בודדות 80% מיכולות הניטור של בי״ח יהיו לנו בבית בגלל הקפיצה הזו של הקורונה״.
פרופ' ביאר הוסיף: "הרוב הגדול של המכשור הרפואי שיפותח בעתיד יהיה מחובר-ענן מכיוון שהצורך לנטר את המכשיר ואת החולה מרחוק הוא קריטי גם ליעילות של הרופא וגם ליעילות של היצרן. יצרנים חייבים לוודא שהמכשיר תקין ושמשתמשים בו בצורה נכונה. במיוחד בזמנים של מגפה אני כרופא ומנהל בית חולים רוצה לנטר את החולים שלי כשהם בשגרה שלהם ולהיות כל הזמן עם האצבע על הדופק שלהם".