הלמ"ס: צפיפות הדיור בירושלים היא הגדולה ביותר מבין 8 הערים הגדולות

צפיפות הדיור בירושלים היא הגדולה ביותר מבין 8 הערים הגדולות. כך עולה מנתוני הלמ"ס שהתפרסמו היום.

עפ"י הנתונים, ב-2019 עמד המספר הממוצע של נפשות לחדר בירושלים על 1.15, לעומת 0.82 – באשדוד, 0.76 – בפתח תקווה ובנתניה, 0.75 – בבאר שבע, 0.73 – בתל אביב-יפו, 0.72 – בראשון לציון ו-0.71 – בחיפה. הממוצע הארצי עמד על 0.86.

לפי הנתונים, מספר הנפשות הממוצע במשק בית בירושלים עמד אשתקד על 3.9  -  הגבוה ביותר מבין 8 הערים הגדולות. מספר המפרנסים במשק בית עמד על 1.3, לעומת 1.5 בממוצע הארצי. ההוצאה הכספית לנפש עמדה על 2,992 שקל, לעומת 4,062 שקל. העיר היחידה מבין 8 הערים הגדולות שבה ההוצאה הכספית לנפש נמוכה יותר היא אשדוד, עם 2,727 שקל.

ירושלים צילום: גיל יוחנן

ההכנסה נטו למשק בית בירושלים (לאחר ניכוי תשלומי חובה) עמדה על 14,464 שקל, לעומת הוצאה של 11.7 אלף שקל - פער של 23.6%. ההכנסה ברוטו למשק בית עמדה על 17.1 אלף שקל – לעומת 21 אלף שקל בכלל האוכלוסייה, כאשר 71% מהכנסה זו מקורה בעבודה ו-29% מקורה מקצבאות ותמיכות, פנסיה וקופת גמל והון.

בצד של הדיור נמצא כי 58% מתושבי העיר גרים בדירה שבבעלותם, 34.1% גרים בדירות שכורות והיתר בדירות חינם (למשל שקיבלו מקרובי משפחה), במעונות סטודנטים ובדירות בדמי מפתח.

ערך הדירה בבעלות עמד אשתקד על כ-2.15 מיליון שקל, לעומת 1.83 בממוצע הארצי. שכר הדירה הממוצע לעומת זאת, היה נמוך מהממוצע הארצי - כ-3,100 שקל לעומת כ-3,300 שקל בהתאמה.

בבחינת היצע הדירות נמצאה ירידה של 16.6% בהתחלות הבנייה אשתקד, עם 2,452 דירות שהחלה בנייתן. מספר הדירות החדשות שנמכרו טיפס בכ-25% לעומת 2018, ל-1,250 דירות.

מתוך כלל הדירות בבניינים חדשים שהחלה בנייתן, נמצא שיעור ניכר של רבי קומות - 29% היו בבניינים של 50 דירות ויותר ו-23.4% בבניינים עם 49-20 דירות. שטח התחלות הבנייה הכולל עמד על 1.1 מיליון מ"ר – ירידה של 12.2% לעומת 2018 (1.3 מיליון מ"ר), מהן כ-62.2% נועדו לבנייה למגורים וכ-37.8% לבנייה שלא למגורים.

בבחינת הבעלות על מוצרי תקשורת נמצא בירושלים אחוז הבעלות הנמוך ביותר מבין שמונה הערים הגדולות, על טלוויזיה ועל מינוי לטלוויזיה בכבלים ובלוויין (67.3% ו-26.3%, בהתאמה) וכן אחוז הבעלות הנמוך ביותר על מחשב, טאבלט וקונסולת משחקים (64.2%, 26.0% ו-9.3%, בהתאמה). לעומת זאת, אחוזי הבעלות על צלחת לוויין וממיר דיגיטלי הם הגבוהים ביותר (27.7% ו-24.9%, בהתאמה).

העיר הגדולה במדינה

לפי הנתונים, ירושלים היא העיר הגדולה במדינה, עם 942 אלף נפש. במהלך 2019, גדלה אוכלוסיית העיר בכ-16,500 תושבים. בסך הכל נוספו לאוכלוסייה כ-21,400 איש כתוצאה מריבוי טבעי ועוד כ-3,500 איש כתוצאה ממאזן הגירה בין-לאומית.

לעומת זאת, 8,400 איש נגרעו מאוכלוסיית העיר כתוצאה ממאזן הגירה פנימית שלילי (מספר העוזבים את ירושלים ליישובים אחרים בישראל עלה על מספר העוברים אל ירושלים). היישובים העיקריים שמהם מהגרים לירושלים הם הערים בני ברק, בית שמש ותל אביב-יפו.

כוח העבודה

עוד מלמדים הנתונים, כי אשתקד, קודם להתפרצות נגיף הקורונה, שיעור האבטלה בעיר הבירה היה זהה לרמה הארצית - 3.8%, כאשר בקרב האוכלוסיה היהודית הוא עמד על 4.5% (לעומת 3.8% בקרב כלל האוכלוסייה היהודית בארץ) ובקרב האוכלוסיה הערבית על 2.4% (בהשוואה ל-3.8% בקרב כלל האוכלוסייה הערבית בארץ).

אחוז המשתתפים בכוח העבודה בירושלים עמד ב-2019 על 50.3%, לעומת 63.5% בממוצע הארצי. מבין משקי הבית עם ילדים, 9.1% היו ללא משתתף בכוח העבודה, לעומת 4.5% בממוצע ביישובים העירוניים בישראל.

רוב ניכר מהמועסקים בעיר הבירה גם עבדו בה – 88.7%, לעומת 71.1% מתושבי חיפה, 63.6% מתושבי תל אביב-יפו, 60% מתושבי אשדוד, 44.8% מתושבי פתח תקווה ו-36.8% מתושבי ראשון לציון. סך המועסקים הסתכם ב-344 אלף, כאשר הענפים הבולטים הם החינוך (18.2% לעומת 12.7% בכלל הארץ), שירותי בריאות ובשירותי רווחה וסעד (14% לעומת 11.3% בכלל הארץ), ומינהל מקומי, מינהל ציבורי וביטחון וביטוח לאומי חובה (12% לעומת 10.2% בכלל הארץ).