הצמיחה המהירה נגדעה: חללי העבודה מצטמצמים

מגזר חללי העבודה, מענפי הנדל”ן שצמיחתם העסקית היתה מהמהירות ביותר בשנים האחרונות, נקלע כעת למצוקה קשה. על רקע משבר הקורונה חלק מהסניפים והחללים ייאלצו להיסגר או לסגת מעסקאות שתוכננו, ואחרים נאבקים לשרוד, כך נודע ל"כלכליסט".

העסקה המשמעותית ביותר שבוטלה היא של רשת Rooms בבעלות רשת המלונות פתאל. ב־2019 חתמה הרשת על עסקה להשכרת 8 קומות וקומת גג במתחים WE במע"ר הצפוני של ת"א ברחוב דרך מנחם בגין 150, לטובת הקמת מלון עסקים עם 200 חדרים וכן חלל עבודה. השטח ששכרה עמד על 13.5 אלף מ"ר בעלות שנתית מוערכת של 12 מיליון שקל.

חלל אחר שהוחלט על סגירתו הוא של ריג'ס (regus) בבית איילון במתחם הבורסה ברמת גן. החלל פועל כ־15 שנה, הרבה לפני שרשתות כמו WeWork נפתחו, ולפני שהענף כולו החל לתפוס תאוצה. המתחם משתרע על קומה 16 בשטח של 1,200 מ"ר. חוזה השכירות הסתיים וגורמים בענף מספרים כי בחברה התלבטו על סגירת המתחם עוד קודם למשבר הקורונה, מכיוון שהם מחזיקים חלל עבודה נוסף בשטח של 1,500 מ"ר בקומה 18 של מגדל אטריום הסמוך. ההערכה היא כי ריג'ס תנסה להעביר חלק מלקוחותיה למתחם השני.

מגדל WE בתל אביב. רשת פתאל נסוגה מהעסקה לפתוח בו חלל עבודה צילום: אוראל כהן

חלל עבודה שצומצם ביותר מ־50% הוא של פאוור האוס, ששכרה כ־1,000 מ”ר בבניין אמות ברחוב הברזל 30 ברמת החייל בתל אביב. זהו החלל היחיד של החברה בישראל (סניף נוסף בבייג'ינג).

עוד לפני הקורונה התחרות בענף היתה עצומה, וכבר לפני המשבר חלל העבודה של מרקספייס בקריית עתידים בתל אביב נסגר. החלל, שנפתח ב־2017, השתרע על 1,800 מ"ר והושכר לחברת Olympia Zone, שעם בעלי המניות בה נמנו גם אבי נמני ואברהם גרנט.

חללים נוספים נקלעו למצוקה פיננסית, חלקם אף נסגרו באופן זמני בתקופת הקורונה, וטרם ברור אם ייפתחו ומתי. אלא שגם אלו שנותרים פתוחים נאבקים כעת לשרוד. חללי עבודה בדומה לחדרי כושר פועלים במודל עסקי שמחייב שיווק אינטנסיבי ללא הפסקה גם בשגרה, כאשר החלל מלא. בתקופת הקורונה ירדה התפוסה בחלק גדול מהחללים בעשרות אחוזים, ולא היה טעם אפילו לנסות ולהתחיל בשיווק מחדש, בעיקר כי חברות רבות הושבתו או שעובדיהן פעלו מהבית.

חלל עבודה מתחם BE ALL צילום: עמית שעל

מוכנים להתגמש

חללי העבודה בעצמם חתומים על הסכמי שכירות בבנייני משרדים, וכאשר הלקוחות דורשים מהם הנחות הם יכולים להתגמש רק עד גבול מסוים. במצב שנוצר החללים חייבים לפעול בשני כיוונים: גם לדאוג להנחות עבורם מצד בעל הנכס, ובמקביל לנסות ולגייס לקוחות.

לדברי אסף תדהר, מנכ"ל ספייסינג, המתמחה בחללי עבודה, ניתן לראות התגמשות במחירים ומבצעים של החברות, שבאים לידי ביטוי בדרך כלל בתקופת השכרה נוספת בחינם. כך למשל אחד החללים מעניק חודש ראשון חינם בלי כל התחייבות. WeWork העניקה ללקוחתיהם 50% הנחה על החודשים אפריל ומאי, וחללים נוספים הורידו גם הם מחירים: “על פי הערכות, כאשר משקללים את כלל ההטבות, מדובר בירידת מחיר של עד 15%. בנוסף לכך חלק מהחללים התרוקנו לחלוטין, ביטלו להם את החוזים ועכשיו הם נדרשים להניע מחדש את הכל. הבעיה היא שעכשיו מתחרים על כל לקוח כמה מתחמים וכולם מוכנים להתגמש.

לדבריו, החברות מדווחות על פניות רבות שמעסיקות את אנשי השיווק שלהן, אך חלק גדול מאותן פניות מגיע מחברות שמנסות לנצל את המשבר ולשפר את התנאים שבהן הן שוכרות. המשמעות היא שחלק גדול מהפניות הוא של לקוחות שרק בוחנים את המצב ולא מוכנים לסגירה מיידית: “חללי העבודה יצרו שינוי של ממש בשוק העבודה והמשרדים כשיצרו תרבות עבודה חדשה שלא היתה קיימת קודם לכן. אלא שהמצב החדש שנכפה על חברות רבות הוביל אותן לבחון שוב את היקף השטח שהן שוכרות. בחלקן ראו שניתן לעבוד מהבית ביעילות והחליטו לצמצם את העבודה במשרדים, תוך צמצום חלק מהשטחים ששכרו”.

אולמות אירועים שוממים

ואם כל זה לא מספיק, חללי העבודה גילו חור נוסף במודל העסקי שלהם – חדרי הישיבות ואולמות האירועים. לכלל הרשתות יש חדרי ישיבות אשר מושכרים גם לגורמים שאינם לקוחות המתחם, ולחלק מהרשתות במיוחד לגדולות שבהן, יש אולמות אירועים שהם חלק בלתי נפרד מהתוכנית העסקית שלהם. בימים אלה כשאין אירועים החברות עדיין משלמות שכירות על שטחים נרחבים אלה. כך למשל לרשת החללים Be All יש אודיטוריום ענק במגדל אלון שמסוגל לקלוט 250 איש; ל־WeWork יש חלל אירועים גדול בפרויקט תוצרת הארץ ומספר חללים קטנים יותר בסניפים כמו באר שבע; לריג'ס יש חללים של עד 100 איש; ללאבס של טדי שגיא יש מתחם אירועים בקומה 60 של עזריאלי שרונה; ולבריין אמבסי יש חלל גדול במגדל אדגר 360 בתל אביב.