$
בארץ

עליית מדרגה במינויים הפוליטיים

הג'וב שנתפר לדודי אמסלם כשר המקשר בין הממשלה לכנסת יאפשר להמשיך לצ'פר מקורבים

אדריאן פילוט 07:0617.05.20

בשישי בבוקר הפך דודי אמסלם לאחד האנשי החזקים ביותר במדינת ישראל, וגם אם הוא יודע זאת, לבטח לא תכנן זאת. הוא חשב להיות שר לענייני ירושלים, ודווקא ראש הממשלה בנימין נתניהו - הפוליטיקאי הכי מתוחכם וציני במערכת הפוליטית - הוא זה שסידר לו תפקיד חלומות.

 

באופן רשמי, מינה נתניהו את שר התקשורת היוצא לתפקיד השר המקשר בין הממשלה לכנסת - תפקיד חסר משמעות, בדומה לעשרות תפקידים מיותרים בממשלה החדשה בעלות של מאות מיליוני שקלים. אבל בפועל, אמסלם ישלוט בכל המינויים בשירות המדינה ובמגזר הציבורי, ויחלוש על אלפי משרות נחשקות עם שכר טוב והטבות, שלנוכח העובדה שיש כמיליון ישראלים מושבתים או מפוטרים - נראים כנווה מדבר בעת זו.

 

מערכת הביטחון, מערכת הבריאות, כלל המשרדים הממשלתיים ויחידות הסמך, נמלים, חברת חשמל, תעשיות ביטחוניות, דואר, גז ומה לא בעצם. בזמן שהמגזר העסקי קרס ועתיד שליש מעובדיו לוט בערפל - אמסלם יפקח וינווט. עכשיו הוא מלך השכונה - יכול לסדר למי שהוא רוצה תפקיד איפה שהוא רק רוצה, והמבחר עצום. המועמדים הטבעיים הם חברי הליכוד, ומי שמשפיע על מרכז הליכוד - מנהל את המדינה.

 

 

דודי אמסלם דודי אמסלם צילום: אלכס קולומויסקי

 

רוצה מינויים פוליטים

 

אמנם יש נציב שירות המדינה ומנהל רשות החברות הממשלתיות, אך במציאות הנציבים האחרונים היו חלשים, ואלו שרצו לבצע רפורמות ולהתעקש על טוהר מידות, כמו משה דיין שהעז להעניש חלק מהכוורת של נתניהו ולעצור לו מינויים, הורחקו או הוחרמו. לגבי מנהלי רשות החברות, המצב קשה אף יותר: כולם היו חלשים וניסו לקדם בעיקר את עצמם.

 

מי שרצה לבצע שינויים, כמו מנהל רשות החברות הקודם אורי יוגב, והתעמת עם השר, נענש. לא צריך ללכת הרבה אחורה כדי להבין איך בדיוק מתייחס אמסלם לפקידות ולשומרי הסף: תקיפות משולחות רסן נגד המפכ"ל, שופטי בג"ץ, היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה ומי לא, מדברות בעד עצמן. לגבי מינויים פוליטיים, עמדתו של אמסלם ברורה, שקופה וחד משמעית, והיא נחשפה בהצעת חוק שביקש לקדם בעבר לביטול הסעיף המחייב מועמדים במכרזים בשירות המדינה ובחברות ממשלתיות להצהיר על זיקה פוליטית.

 

מיקומה של הנציבות היה נושא במחלוקת כמעט בכל ממשלות ישראל לדורותיהן. בשנות ה־70 הנציבות והממונה על השכר היו באוצר, מודל שלא צלח ואף הוחלט להפרידם. עד 1996, מועד עלייתו לשלטון של נתניהו לראשונה, הנציבות היתה באוצר אך נתניהו דרש אותה לעצמו, בתוך משרד ראש הממשלה. כשמונה לשר האוצר ב־2003, נתניהו דרש החזרתה לאוצר. ביולי 2007 שבה הנציבות למשרד ראש הממשלה בהמלצת הנציב דאז שמואל הולנדר, וכאשר שב נתניהו לכס ראש הממשלה ב־2009, הוא התעקש להשאירה קרובה אליו, כדי לא לוותר על הכוח שיש במינויים פוליטיים.

 

כוח ושליטה עצומים

 

שימו לב לכוחה של הנציבות: עריכת מכרזים של כלל המועמדים לשירות המדינה; מינוי, קידום, אישור פיטורים והוצאת עובדים לגמלאות; וכמובן חקירה ואכיפת דין משמעתי על עובדי המדינה. אם השירות הציבורי יתמלא במינויים פוליטיים כמו שאמסלם רוצה וביקש לקדם, לאו דווקא הטובים ביותר יספקו לנו את השירותים החיוניים והרבים שהממשלה מעניקה לאזרח, אלא חבריו של אמסלם.

x