רק בלחץ בג"ץ: הממשלה תייעל את השירות הרפואי בדיור המוגן

עתירה לבג"ץ שהגישה עמותת דיירי הדיור המוגן בצל משבר הקורונה עשויה לקדם נושא שמעיב זה זמן רב על הדיירים בבתי הדיור המוגן הפרטיים: היעדר סנכרון בין הרשומות הרפואיות של קופות החולים לבין אלה של מרפאות בתי הדיור המוגן, שבעטיו נפגע הטיפול הרפואי ולא מתאפשר, למשל, לקבל מרשמי תרופות של קופות החולים באמצעות רופאי הדיור המוגן.

העתירה הוגשה נגד שר הבריאות, שר הרווחה וקופות החולים, שבע שנים לאחר ניסיונות שלא צלחו למצוא אוזן קשבת בממשלה. עמותת הדיור המוגן מייצגת חלק ניכר מ־15 אלף הקשישים שחיים ב־93 בתי דיור מוגן פרטיים.

מימין: שר הבריאות היוצא יעקב ליצמן ואברהם בר דוד, יו"ר עמותת דיירי הדיור המוגן צילום: שאול גולן, יח"צ

השופטים עוזי פוגלמן, דוד מינץ ויעל וילנר דחו השבוע את העתירה בעקבות תשובת המדינה שלפיה הסוגיה צפויה לעלות לדיון בין־משרדי בשיתוף קופות החולים לאחר משבר הקורונה ("יש לתת לגורמים המוסמכים את השהות לדון בנושא טרם שיהיה מקום להידרש להפעלת ביקורת שיפוטית בנידון"). עם זאת, נראה כי הגשת העתירה המריצה את המדינה לתת פתרון לסוגיה, ואם תתמהמה, יוכלו העותרים לפנות שוב לבג"ץ: “בפני העותרים תהיה פתוחה הדלת להעלות את טענותיהם בנידון בהתאם להתפתחויות בטיפול בנושא בקרב הגורמים המוסמכים לכך, וזאת בהתאם להצהרת המשיבה שלפיה לאחר שתסתיים ההתמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה, יתקיים דיון בין־משרדי בנושא".

במרפאות הבתים מנוהל תיק רפואי לכל דייר, ובמקביל חייב דייר להמשיך את חברותו בקופת החולים שלו, שם מתנהל רישום מלא בנוגע למצבו הבריאותי. אלא שלפי העתירה, אין כל סנכרון בין הרשומות בין שני הגופים: "מצב זה פוגע קשות בזכות הדייר לקבל שירות רפואי מלא, מתאים ונכון עבורו, ויתרה מכך מסכן באופן מובהק את חייו". עוד נטען כי היעדר הסנכרון מביא לכך ש"הרופא המטפל בבית הדיור המוגן לוקה כמעט ב'עיוורון' מקצועי למול מידע חשוב וקריטי. בדומה לכך לוקה באותו 'עיוורון' גם הרופא המטפל בקופת החולים אל מול הטיפולים שניתנו בבית הדיור המוגן".

בית דיור מוגן. אי אפשר לקבל תוצאות של בדיקות דם ומרשמי תרופות באמצעות רופאי הדיור המוגן (למצולמים אין קשר לכתבה)

עוד צוין כי בעוד קופות החולים מאפשרות לדיירי הדיור המוגן לבצע בדיקות מעבדה באמצעות המרפאות בתוך הבתים ושולחות אותן לפענוח במעבדות קופות החולים, תוצאות הבדיקות לא מגיעות בחזרה לאחות או לרופא במרפאת בית הדיור המוגן ונשארות רק ברשומות קופות החולים. הבעיה הזו התחדדה במשבר הקורונה, שבו בעת שהדיירים היו “בעוצר” בבתי הדיור המוגן הם נאלצו לצאת לקופה תוך סיכון חייהם כדי לקבל את תוצאות הבדיקות או להתעדכן באמצעים אלטרוניים, “שאינם מצויים אצל כל קשיש”, נטען בעתירה.

מאות ממשקים

במכתב של מנכ"ל קופת חולים לאומית ניסים אלון, שצורף לעתירה, נטען כי המהלך מורכב מאוד מבחינה טכנולוגית ומצריך בניית מאות ממשקים, ו"אין מנוס מאשר הסתכלות ברמה הלאומית על הנושא וכמו שהמדינה בנתה מערכת ממשקים מרכזית המעבירה את המידע הרפואי בין קופות החולים ובתי החולים, כך צריך לפעול גם עם בתי האבות והדיור המוגן".

במכתב של שר הבריאות יעקב ליצמן מחודש מרץ האחרון נכתב: "למרבה הצער, לא נוכל להתפנות לכך בימים אלה של התמודדות עם התפרצות הקורונה”. יו”ר עמותת דיירי הדיור המוגן אברהם בר דוד כתב לליצמן בתשובה כי "דווקא עכשיו נדרשת התערבות דחופה ובלתי מתפשרת לאפשר את סנכרון המידע של התיקים הרפואיים”.

עוד טענה המדינה כי אין כל מקור חוקי המטיל חובה על שר הבריאות לחייב את קופות החולים להקים מערך סנכרון של מידע רפואי בין קופות החולים לבין גורמים פרטיים כגון בתי הדיור המוגן. בנוסף, טענה כי הדבר מורכב הן מבחינה טכנית והן מבחינת הגנת הפרטיות.

עוד נטען כי החוק מאפשר לדיירים להעתיק את המידע הרפואי המצוי בקופות החולים בעצמם, או לחתום על טופס ויתור סודיות רפואית ולאפשר לבית הדיור המוגן לקבל את המידע בעבורם. לגרסת המדינה, "אין בהיעדר הסנכרון הרפואי כדי למנוע מרופאי הדיור המוגן לגשת למידע בעניינו של כל מטופל".

“מצב מביש”

בר דוד אמר לכלכליסט: "כשבע שנים שאנו מנסים להביא לסנכרון המידע הרפואי. המצב הקיים יוצר סיבוך בלתי סביר, ועד לאחרונה משרד הבריאות עשה כל שביכולתו למנוע את העברת המידע. במצב של מגפת הקורונה נראה לי שהמצב כבר בלתי נסבל.

“זה מביש ובעיקר נותן תחושה שאין איש שמוכן לטפל בבעיה. כנראה שאנחנו חסרי אונים או בכלל מיותרים לכמה מערכות במדינה".