נגיף הקורונה חשף את חולשת המודל העסקי של הרץ ואוויס

בכל שנה בחודש מאי, כשהטמפרטורות עולות ואלפי תיירים נוהרים לברצלונה, אפליקציית שיתוף המכוניות SocialCar מוצפת בהזמנות. הסטארט-אפ, שמאפשר לנהגים להשכיר את המכוניות הפרטיות שלהם לנסיעות ברחבי ספרד, בדרך כלל רושם כ־2,500 עסקאות במאי, תחילת שיא עונת התיירות. אולם השנה, החברה תשמח אפילו ל־300 עסקאות במאי. "אין ביקושים, אפס", אומרת מייסדת ומנכ"לית החברה מאר אלארקן, שבילתה את החודשיים האחרונים בסגר בדירתה בברצלונה.

מכיוון שמדובר בסטארט אפ, לעסק יש הוצאות תקורה מוגבלות, שכן המכוניות הן בבעלות המשכירים. אולם עבור חברות השכרת הרכב הגדולות, התחזית קודרת בהרבה. כך, למרות פתיחה חזקה בתחילת השנה, הן מצאו את עצמן במשבר קיומי, כאשר המגפה עצרה את התיירות הבינלאומית והביאה להטלות סגר במדינות רבות.

הלוואה בערבות ממשלתית

בארה"ב, קבוצת הרץ, שעם משקיעיה נמנה קארל אייקן, נחלצה החודש ברגע האחרון מפשיטת רגל, לאחר שדחתה למאי 2022 החזר חובות שמועד פירעונם היה באפריל. יריבתה הגדולה אוויס דיווחה על הפסד של 158 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה, והזהירה מצניחה של 80% במכירות באפריל, כמו גם ירידה של 800 מיליון דולר ביתרות המזומנים שלה בין אפריל ליוני. במקביל, חברת סיקסט הגרמנית השיגה הלוואה של 1.6 מיליארד יורו, חלקה מבנק הפיתוח הממשלתי KfW, בעוד שענקית השכרת הרכב הצרפתית יורופקאר קיבלה הלוואה של 220 מיליון יורו, שממשלת צרפת ערבה ל־90% ממנה.

"היתה ירידה מהירה בכל אזור שאנחנו פועלים בו", אמרה מנכ"לית יורופקאר קרולין פארו. "בדרך כלל אנחנו מייצרים את מרבית הרווחים וההכנסות שלנו בין אפריל ואוקטובר. אבל אחרי שחופשת הפסחא בוטלה, היינו חייבים להשיג יותר נזילות כדי להתגבר על המשבר". ברחבי המגזר, עסקים פיטרו או הוציאו עובדים לחל"ת, מכרו מכוניות כדי להפחית עלויות והקפיאו הוצאות לא חיוניות. גם החברה הפרטית האמריקאית אנטרפרייז, השחקנית הגדולה בתעשייה, הודתה שהיא חווה "אתגרים משמעותיים וחסרי תקדים" בעקבות המשבר. חברת השכרה אחרת אף תיארה את הפגיעה לטווח הקצר כ"גדולה מזו שלאחר פיגועי ה־11 בספטמבר והמיתון של 2008, גם יחד".

סניף הרץ בנמל התעופה סן פרנסיסקו צילום: איי אף פי

בעוד המגזר כולו נמצא בקשיים, המגפה חשפה מחלוקת חריפה בין שני מודלים של בעלות על ציי רכב שנהוגים בתעשייה. הראשונה, גישת "הרכישה החוזרת" (buyback) המועדפת על יורופקאר, פירושה שלחברת ההשכרה הסכם עם יצרניות הרכב לפיו הן ירכשו חזרה רכבים בזמן ובמחיר המוגדרים מראש. כך, חברות ההשכרה מוגנות מתנודות לא צפויות במחירי הרכבים המשומשים. במודל השני, לפיו פועלת הרץ, חברות ההשכרה רוכשות את המכוניות והן אחראיות על מכירתן בהמשך, מודל שידוע בכינוי מבשר הרעות "בסיכון" (risk־at). המודל נסמך על ההנחה לפיה שוויין של מכוניות כמעט־חדשות ירשום עלייה קבועה, מצב דומה מאוד לבועת הנדל"ן בארה"ב, שניזונה מעליות מחירים תמידיות, עד לפקיעתה במשבר הפיננסי העולמי.

לאורך השנים העדיפו חברות ההשכרה הציבוריות את הוודאות של גישת הרכישה החוזרת. לעומתן, אנטרפרייז דגלה במודל ה"בסיכון", וניצלה את גודלה והשפעתה כדי למכור את המכוניות בהמשך. הצלחתה אף יצרה בדיחה בקרב בכירי התעשייה, לפיה החברה אינה עוד סוכנות השכרת רכב אלא סוכנות מכירות עם חטיבת השכרה.

ועדיין, חברות השכרה אחרות העתיקו את המודל של אנטרפרייז והחלו לרכוש מכוניות בעצמן. מונעות מהקלות היחסית של מכירת מכוניות כמעט־חדשות והרצון להשתחרר מהתחייבויות ליצרנים, אפילו במחיר רשת הביטחון שסיפקה המכירה החוזרת. בהתאם, לפי נתוני בנק ההשקעות ג'פריס, שיעור המכוניות בארה"ב שנמצאות בבעלות ישירה של חברות ההשכרה טיפס מ־58% ב־2015 ל־79% ב־2019. "אם מסתכלים על שאר המגזר, היתה תזוזה לעבר מודל ה'בסיכון' תחת ההנחה שמחירי הרכבים המשומשים לא יצנחו", הסביר חמזאה מאזרי, אנליסט בג'פריס. אבל אז פגעה הקורונה, שחשפה את חולשות המודל.

במסגרת מודל ה"בסיכון", החברות משתמשות ברכבים כערבויות (ABS), כאשר את שחיקת ערך הרכבים הן משלמות למלווים בתעריף קבוע, לעתים בתוספת ריבית, ובסיום תקופת ההלוואה הן מוכרות את הרכבים תוך פירעון החוב. אבל כאשר מחירי המכוניות צונחים בשיעור חד מהצפוי, החברות נדרשות לערבויות נוספות. כך, בעקבות צניחת מחירי הרכבים המשומשים באפריל ב־12% לעומת חודש מרץ, החברות החשופות למודל מצאו את עצמן במירוץ לגיוס מזומנים עד יוני, מועד הפקדת הערבות הבא (המתרחש בסיום כל רבעון).

בהתאם, לפי ג'פריס, אוויס צפויה לחשבון של 700 מיליון דולר שינגוס כמעט במחצית מיתרות המזומן שלה שגובהן 1.6 מיליארד דולר. בדומה, בג'פריס מעריכים כי הרץ, ש־90% מרכביה בארה"ב הם תחת מודל ה"בסיכון", עומדת בפני תשלום אפשרי של 800 מיליון דולר, המהווים 80% מכלל יתרות המזומן שלה. באוויס התעקשו החודש כי המודל העסקי שלהם, במסגרתו הם מבצעים פיחות של 20% בשווי הרכבים מדי שנה — שיעור הגבוה מהירידה הממוצעת הצפויה — מעניק להם מרחב תמרון בתוך ה־ABS המאפשר לעמוד בצניחות מחירים פתאומיות. העסק נוקט "גישה שמרנית בכל הקשור למימון באמצעות ABS", אמר ג'ון נורת', סמנכ"ל הכספים של החברה, בשיחה עם משקיעים.

חיסרון אפשרי נוסף עבור חברות שמשתמשות במודל ה"בסיכון" הוא הצורך למכור את מכוניותיהן, משימה בלתי אפשרית כשבתי המכירות וסוכנויות הרכב סגורים. לעומתן, החברות שנסמכות על מודל הרכישה החוזרת, כמו יורופקאר, יוכלו להחזיר את רכביהן ליצרנים עם גמר החוזה. "היום, הודות למודל הרכישה החוזרת הצלחנו לצמצם משמעותית את גודל הצי שלנו", אומרת פארו.

החברה מתעתדת לצמצם את הצי שלה בשליש עד יוני, בעודה עוצרת הזמנות רכבים חדשים. כך, לעומת תקופת מרץ־מאי רגילה בה החברה קונה כ־150 אלף רכבים, השנה היא לא תרכוש ולו רכב אחד. בנוסף, כתלות בהתאוששות השווקים, החברה צפויה לעצור כל רכישה חדשה לפחות עד יולי.

גישה בלעדית למכונית

למרות הכל, מספר מקומות רשמו לאחרונה עלייה מפתיעה בביקושים. "אנחנו רואים סימנים מוקדמים לשיפור בביקושים בשווקים בהם הוקל הסגר ומקווים להתאוששות בתחילת הרבעון השלישי", אמר מנכ"ל אוויס, ג'ו פרארו בשיחה עם משקיעים.

כך, החששות משימוש בתחבורה ציבורית בשילוב הצורך הגובר לצאת לקניות או לעבודה עשויים להביא לעלייה בביקושים לרכבים פרטיים. בהתאם, זיפקאר, חברת שיתוף המכוניות שבבעלות אוויס, רשמה צמיחה לאחר השקת שירות שמעניק ללקוחותיה גישה בלעדית לרכב ובכך מפיג חששות מפני סיכונים בריאותיים.

המקרים החיוביים אך הנדירים הללו מספקים תקווה שהתעשייה תוכל להתפתח ולצלוח את המשבר. אולם בקרב החברות שישרדו, הדיונים בסוגיית הבעלות הישירה או שימוש במודל הרכישה החוזרת כנראה יחזרו ויעצבו את המגזר מחדש. מבחינת פארו, ביורופקאר, המשבר חשף את היתרונות של מודל הרכישה החוזרת, שלדבריה מאפשר לחברות השכרת הרכב להתמקד באספקת אמצעי תחבורה נגישים וזולים, שהם לב פעילותן. "אנחנו לא סוכני מכוניות. זאת לא העבודה שלנו", היא סיכמה.