הברייק של כלכלות ה-BRIC

אז מה קורה בשווקים של שלוש ממדינות ה-BRIC? עורכי דין מפירמות בינלאומיות מברזיל, הודו ורוסיה הפועלים בישראל, מעניקים סקירה ממוקדת על השפעת הנגיף על כמה מהכלכלות המובילות בעולם, ומסבירים כיצד המצב הנוכחי משפיע או יכול להשפיע גם על ישראלים בעלי עניין עסקי וכלכלי במדינות אלה.

(לכתבות הקודמות בסדרה – ארה"ב ואירופה)

רוסיה

"המצב הנוכחי מצריך ניהול סיכונים משפטי לעסקים ותאגידים הפעילים ברוסיה"

על אף שבתחילה הדיווחים מרוסיה לקו בעמימות עם מספר זניח של חולים ומתים, בהדרגה עלו המספרים והמגפה לא פסחה על המדינה. עסקים וחברות ברוסיה נאלצים, כשאר העולם, להתמודד עם המשבר הכלכלי שהביאה עימה מגפת הקורונה, "ההגבלות המשמעותיות שהטילה הממשלה, פגעו באופן קשה בחברות קטנות ובינוניות והותירו סקטורים שלמים בתעשייה במצב הישרדות. העסקים שנפגעו במיוחד מהמשבר כוללים יצרנים (אלה שאינם נהנים מסטטוס "אסטרטגי"), קמעונאים שאינם מזון, חברות אירוח ופנאי ורבים אחרים", מסביר עו"ד ולרי זינצ'נקו, שותף בכיר ומנהל בפירמה הרוסית Pen&Paper, "במקביל, פעלה הממשלה הרוסית מבחינה פרוצדורלית ומבחינה פיננסית, בין היתר על ידי איסור זמני על הגשות בקשות לפשיטת רגל, הפחתת מיסים, הקלות בכל הקשור להחזרי הלוואות ועוד. עם זאת, צעדים אלה רחוקים מלהיות מספיקים עבור חלק גדול מהעסקים והחברות שנקלעו למצוקה כאמור. הממשלה כן העלתה אפשרויות להקלות משמעותיות יותר אך כרגע לא מדובר באפשרויות קונקרטיות".

הבעיה העיקרית של העסקים הרוסים היא הבעיה התזרימית וזאת לאור ירידה משמעותית בביקוש לסחורות ושירותים, מה שהוביל למצב בעייתי במסגרתו הם נאלצים לבחור בין מחויבויות כספיות שונות שקיימות באופן טבעי לעסקים, לרבות תשלומי מיסים או העברת תשלומים שהן מחויבות להעביר לאור הסכמים שקיימים להם, "גופים עסקיים רבים ברוסיה, מניחים כי המגיפה תוביל לגישה סלחנית יותר של הממשלה בנוגע לאיחור או אי העברת תשלומים, לרבות מיסי מדינה, במיוחד ככל והמגיפה תוכר משפטית ככח עליון. חשוב להבין שעניין זה לא ודאי כלל וכלל – ממשלת רוסיה נשענת מבחינה תקציבית על תשלומי מיסים וקשה להאמין שהיא תוותר בסלחנות על תשלום של אלו. במקביל, נושא הגדרת המגיפה והשלכותיה ככח עליון הוא גם נושא שמוטל בספק, כאשר לעניין זה יוזכר כי הפרת חוזה, אינה רק אזרחית אלא במקרים מסוימים, מנוגדת לחוק העונשין הרוסי, ויכולה להיות בעלת השלכות פליליות", מסביר עו"ד זינצ'קו, "קיימת סבירות גבוהה כי כלכלת רוסיה תיפגע בקרוב ממפולת של פשיטות רגל, סכסוכי חברות, סכסוכי מיסים וחקירות פליליות. לכן, יש חשיבות מכרעת לבעלי עסקים להתחיל לנהל את הסיכונים המשפטיים שלהם במהירות ואפילו באופן מיידי, כדי לא להיגרר למפולת שלגים בלתי ניתנת לעצירה, ולפעול בצורה בטוחה מבחינה משפטית".

כלכלות ה-BRIC צילום: depositphotos

הודו

השלכות COVID-19 על עסקים בבעלות ישראלית בהודו

על אף שהנתונים הרשמיים מדברים על מספרים יחסית נמוכים, לפחות למדינה בסדר גודל של הודו, בתת היבשת קיים חשש גדול מפגיעה משמעותית של הנגיף ומהתפשטות שתהיה קשה מאוד לעצירה. ממשלת הודו נקטה באמצעים מחמירים למאבק בהתפשטות COVID-19 והטילה סגר ברחבי המדינה, שהחל ב -24 במרץ ונמשך עם הקלות מסוימות עד לימים אלו. סגר זה נאכף בקפידה כאשר במקביל, אזרחי המדינה ברובם נשמעים להנחיות הממשלה.

גם בתקופה שקדמה למשבר הנוכחי, חלק מהעסקים ההודים התמודדו עם אתגרי נזילות בעקבות האטת הכלכלה ההודית. לכן, הסגר שהוטל הוביל לאתגר עצום עבור עסקים הודים, כאשר רבים מהם מתמודדים עם פשיטות רגל, צמצומים וסגירות.

הודו הפכה כבר מזמן למדינה בה פועלים אנשי עסקים ישראליים וחברות ישראליות, הנאלצים גם הם לחשב מסלול מחדש.

"בהודו, קיימות חברות ועסקים רבים הנמצאים בבעלות ישראלית, המטופלים על ידיי משרדנו. גם עסקים אלו נדרשו להתאמות לאור משבר הקורונה, הכוללים את הצעדים הבאים", מסביר ומפרט עו"ד אהרון סולומון, ממשרד Solomon&Co הממוקם בהודו:

א. חיסול הישויות ההודיות של העסקים הישראלים, תוך שינוי ההגדרה של צוות העובדים הבכיר ו/או החשוב, ליועצים לפיתוח עסקי, מכירות ותמיכת לקוחות;

ב. הקטנת מצבת העובדים ההודים וטיפול בנושא פיצויי הפיטורין (חבילת הפיטורים כוללת בין 1-3 משכורות לעובדים המפוטרים).

ג. העסקים הישראליים מחייבים תשלומי מקדמות, על סך של 100 אחוז מהעסקה או דורשים הוכחות לאשראי".

לדברי עו"ד סולומון, "למרות המשבר, אנו עדים לכך שעסקים ישראלים דווקא מחזקים את מחויבותם לטווח הארוך בכל הקשור לפעילות בהודו, בין היתר לאור צעדים שונים בהם הם נוקטים, לרבות השקעות חדשות בתחומים כגון סחר אלקטרוני הודי, לוגיסטיקה, תשלומים דיגיטליים ומגזרים אחרים שרואים צמיחה עסקית, שיתופי פעולה בין ישראל למכוני מחקר הודים במטרה לפתח טכנולוגיות להתמודדות עם מגפת הקורונה וכן גם קיימת פעילות שמטרתה למצוא תחלופה הודית לחומרי גלם הרלוונטיים לישראל, אשר יובאו ו/או נרכשו עד כה מסין. בבחינת המקור של מוצרים וחומרי גלם מהודו כחלופה לאלו המיוצרים בסין. בנוסף אומר סולומון, אין כל האטה או שינוי בנוגע לשיתופי פעולה בין ישראל להודו הנוגעים לתעשייה צבאית.

לסיכום, עו"ד סולומון מוסיף כי הכלכלה ההודית הולכת לאתגר משמעותי בתקופה הקרובה, "אמנם אנו מקווים כי בקרוב העולם יתגבר על האיום הבריאותי של וירוס הקורונה, אולם נראה כי המשבר הכלכלי יהיה ניכר יותר במהלך החודשים הקרובים, ולכן עסקים הודים מכינים את עצמם למפולת הכלכלית".

"טכנולוגיות רפואה דיגיטלית – טלמדיסין - היא כנראה המנצחת הגדולה של מגפת הקורונה"

מגפת הקורונה פוגעת בברזיל לא רק בהיבט הבריאותי, אלא גם בהיבט הפוליטי והכלכלי. הניסיון של נשיא ברזיל ז'איר בולסונרו, לשמור על הכלכלה והיחס המקל שלו לנגיף, גורמים לטלטלות פוליטיות במדינה, פיטורי והתפטרויות של שרים בממשלה – כולל שר הבריאות, וחוסר ודאות לגבי העתיד, "התקופה הנוכחית וגם זו שעוד תבוא בעתיד, מלאה בחוסר ודאות, לכן טכנולוגיות מסוימות, כמו טכנולוגיות רפואה מרחוק, ממלאות תפקיד אסטרטגי חשוב במיוחד", מנתחים עורכי הדין קלאודיו אוקסנברג ורנטה רוטברת- ממשרד Mattos Filho הממוקם במדינת הענק. "הרפואה המקובלת, שכוללת הליכה למרפאה או לבית חולים, נעשתה בעייתית ולא סבירה בצל מגפת הקורונה, וטכנולוגיות רפואה דיגיטלית נחלצות להצלה". לדברי אוקסנברג ורוטברת, המצב מעניק לחברות ישראליות פתח לביצוע עסקים בברזיל, "בברזיל, טכנולוגיות רפואה דיגיטליות הוכרזו בחודש שעבר ככלי משמעותי של המדינה למען התמודדות עם נגיף הקורונה. הכרזה זו מעניקה הזדמנויות חדשות לחברות רבות בישראל, מאחר וישראל נחשבת בכל אמריקה הלטינית אבל במיוחד בברזיל – שוק הבריאות הגדול ביותר באמריקה הלטינית - למדינה המובילה, הן בתחום מערכות התקשורת והן בתחום הרפואה הדיגיטלית". לדבריהם, "בריאות דיגיטלית מאפשרת מספר הזדמנויות עסקיות, כולל פעילויות חינוך, מחקר, קידום ומניעה. במובן זה, טכנולוגיות רבות עשויות להשפיע לטובה על ידי נגישות של שירותי מניעה, אבחון, טיפול ושיקום באזורים בהם עזרה רפואית אינה מסוכנת."

למידע נוסף על משרדי עו"ד בינלאומיים שפעילים בישראל היכנסו למדריך הבינלאומי של DUN'S 100.