אורי גרינפלד: "כל משבר זורע את הזרעים למשבר הבא"
הכלכלן והאסטרטג הראשי של פסגות העריך בוועידה המקוונת של כלכליסט כי כשהכלכלה תתאושש נצטרך להתמודד עם אינפלציה גבוהה. לגבי שיעור האבטלה בעקבות המשבר הוא מציין את מה שעשה טראמפ: "הוא אמר לחברות, אם לא תפטרו את העובדים שלכם, ההלוואות ייהפכו למענקים ולא תצטרכו להחזיר את הכסף. זה נותן תמריץ אדיר לשמור על העובדים"
"כשהכלכלה תתאושש נראה אינפלציה גבוהה בהמון מוצרים ושירותים בכל העולם ונצטרך להתמוד עם זה", אמר אורי גרינפלד הכלכלן והאסטרטג הראשי של פסגות בשיחה עם כתב כלכליסט עמרי מילמן. הדברים נאמרו במסגרת הוועידה המקוונת של כלכליסט שעסקה בדילמות והאתגרים שאיתם יאלץ המשק הישראלי להתמודד ביום שאחרי הקורונה.
"בנק ישראל הוריד את הריבית לאפס והחליט להדפיס כסף ולהזרים אותו לשווקים הפיננסים, הוא קונה אג"ח ממשלתי ועוד כל מיני צעדים כדי שהמשבר הכלכלי לא יהפוך למשבר כלכלי", אמר גרינפלד. "אלה צעדים שמאוד קשה לחזור מהם אחורה וסביר להניח שנראה במשך תקופה ארוכה גם ריבית אפסית וגם את בנק ישראל והבנקים המרכזיים בעולם מתערבים בשווקים. זה יגרום לכך שבעוד כמה שנים, כשהכלכלה תתאושש, נהיה במצב של ריבית נמוכה, הרבה כסף שזורם למשק, ממשלות עם תקציבים מאוד גבוהים. עכשיו זה לא מייצר אינפלציה כי הכלכלה חלשה אבל כשהכלכלה תתאושש נהיה בבעיה".
בנק ישראל והאוצר אומרים שההתאוששות תקח זמן, מה המשמעות של זה?
"אל המשבר הנוכחי נכנסנו מהר. בדרך כלל זה לא המצב אלא זה משהו שמתגלגל עם מיתון והאטה במשק ולא קורה ביום אחד. זה משבר יזום שהתחיל ממשבר בריאותי ובעקבותיו סגרו את המשק ביום אחר ולכן נכנסנו אליו מהר מאוד. היציאה לא תהיה מהירה כמו הכניסה כי הביקוש לא צפוי לחזור לעצמו כל כך מהר, אנשים לא עבדו במשך תקופה ארוכה ולכן לא יחזרו ויוציאו את הכספים שהם הוציאו לפני המשבר.
אורי גרינפלד, הכלכלן והאסטרטג הראשי של פסגות צילום: אולפן כלכליסט ,
"מעבר לזה יש ענפים שלמים שיש להם זמן התאוששות, כמו הקניונים המסעדות וענף התרבות. אנשים לא רוצים לשבת במקום הומה אדם ולהיכנס למקומות צפופים וזה יקח זמן. נקודה מעניינת נוספת היא שיעור האבטלה - התחלנו את המשבר עם שיעור אבטלה של 3.5%. לפי רוב התחזיות גם בסוף 2021 שיעור האבטלה יהיה באזור 7%-8%, כלומר יש לנו תקופה ארוכה שבה המשק יסתגל למצב החדש הזה".
איך אפשר לעזור למשק לחזור למה שהיה?
"יש את התוכנית של האוצר שהוגדלה ל-100 מיליארד שקל וגם בנק ישראל הפחית את הריבית ועשה עוד כל מיני ותכניות. אחד הדברים הכי מעניינים שנעשו בעולם זה התוכנית של טראמפ - מעבר לזה שהיא ענקית ושהוא שופך למשק כסף בסדרי גדול ענקיים, הוא גם קשר בצורה די ברורה בין מה שהפירמות קיבלו כמענקים והלוואות לבין מה שהן עושות עם העובדים שלהן. הוא בעצם אמר - אם לא תפטרו את העובדים שלכם ההלוואות יהפכו למענקים ולא תצטרכו להחזיר את הכסף. זה נותן תמריץ אדיר לשמור על העובדים. במקום לשלם לעובדים דמי אבטלה הממשלה משלמת לפירמות חלק מהשכר של העובדים כדי להשאיר אותם במקומות העבודה ויש לזה יתרונות אדירים".
היית מצפה מהממשלה שאם יהיה גל נוסף הצעדים הבאים יהיו כאלה?
"צריך שילוב. לכל דבר יש יתרונות וחסרונות, ולהשאיר אנשים במקומות עבודה זה לאו דווקא טוב בענפים שצפויים להיפגע עוד תקופה ארוכה. אחד הדברים שצריך לעשות זה להעביר אנשים לענפים כמו הטכנולוגיה שנהנה מהמצב. אם יהיה גל שני, אני מקווה ומניח שנראה צעדים שהופכים להיות יותר מיועדים לשוק העבודה ותמרוץ הפירמות להשאיר את העובדים ולא לשים אותם בצד ולהחזיר כשיהיה צורך".
למשבר יש השלכות פרמננטיות על המשק הישראלי?
"כל פעם שעושים צעדים להתמודד עם המשבר יש השפעות פרמננטיות. בכל משבר אנחנו זורעים את הזרעים למשבר הבא, לבעיות ולאופן שבו הכלכלה תתנהג. אחד הדברים שאנחנו רואים היום זה שהבנקים המרכזיים בעולם מורידים את הריביות לאפס ולזה יש השפעות כלכליות לתקופה ארוכה.
"דבר נוסף זה הגירעונות. הגירעון של ממשלת ישראל השנה לפי ההערכות יהיה מעל 10% תוצר. יהיה קשה לחזור למקום שבו היינו עם 2.5%. זה ששמו עכשיו הרבה כסף במשרד הבריאות, ואם לא יהיה גל שני והמצב הבריאותי ישתפר, עדיין סביר להניח שלא יבצעו בשנים הקרבות קיצוץ משמעותי בתקציב הבריאות. אז או שיקצצו במקומות אחרים, שזה לא קל, או שיעלו מסים, שגם זה לא קל בטח כששיעור האבטלה נשאר גבוה. סביר להניח שבשנים קדימה נצטרך להתמודד עם ריביות נמוכות, גירעונות גבוהים וכלכלה שמתאוששת לאט לאט".
