איך הפכה שאלה מדעית על נגיף הקורונה לקרב בין ימין ושמאל?

מדענים שעובדים על חיסון לקורונה צילום: גטי אימג'ס

לא תמיד התשובות של המדענים נכונות, אבל זה טבעו של מצב שמתפתח במהירות ומצריך תגובה מיידית, ומה שמדהים במדע הוא שגם אם בשלב מסוים התשובה או הפתרון שגויים, השיטה המדעית מבטיחה שלא יחלוף זמן רב לפני שימצאו הנכונים. המחקר המדעי יהיה הדרך היחידה שלנו לצאת באופן מלא מהמשבר הזה, ולו היו טורחות מדינות לממן את המחקר הזה בצורה הולמת יותר לאורך השנים (למשל, להשקיע כספים בפיתוח חיסון לסארס, עוד נגיף ממשפחת הקורונה, אחרי התפרצות מגיפה זו ב-2002) ייתכן שהמשבר הנוכחי היה חמור פחות וקצר יותר.

ולכן זה מדהים, גם כשהעדויות לחשיבות המדע כל כך ברורות וחד-משמעיות, לראות איך גם עכשיו, בחסות אינטרסים שונים ומשונים, הופכים המדע והמדענים לכלי משחק במערכת הפוליטית ולשק חבטות מצד גורמים שמנסים לערער את אמינותם ואת עבודתם, ובדרך מסכנים את חייהם של אינספור אנשים.

החשיבות של מדענים בעידן הקורונה צילום: shutterstock

מתחילת המשבר, מציינים בניו יורק טיימס, כי גורמים שונים פעלו לחיזוק העמדה הפוליטית של טראמפ ודרישתו לפתוח מחדש את הכלכלה תוך שהם מפקפקים במספר מקרי המוות (קונספירציה פופולרית היא שרופאים ובתי חולים מונחים להגדיר את הקורונה כסיבת המוות גם במקרים שזה לא המצב, וכך לכאורה לנפח את מספר המתים מהמגיפה. בפועל, הקונצנזוס הוא שמספר המקרים גדול יותר מהמספר הרשמי). הגורמים המדוברים כוללים עמיתים פוליטיים של טראמפ, כלי תקשורת בימין (במיינסטרים ומחוצה לו), וכמובן הקבוצות הרגילות של אויבי המדע – מתנגדי חיסונים ומכחישי אקלים.

הנשיא טראמפ סבור שהקורונה תיעלם מחיינו ללא צורך בחיסון, האמנם? צילום: בלומברג

האחרונים נמצאים בחזית התקיפה והפוליטיזציה של המחקר המדעי בתחום הקורונה. ארגון DeSmog, שמנטר התפשטות מידע שגוי על משבר האקלים, זיהה לפחות 70 אנשים וארגונים שמפקפקים בהנחיות מבוססות המדע לגבי התמודדות עם המגיפה, ושחלק ניכר מהם ידועים גם בהכחשתם את קיומו של משבר האקלים, או פקפוק במחקר המדעי שמצביע על כך שהאדם הוא שאחראי לו. אלו כוללים גורמים שוליים כמו השדרן חובב הקונספירציות אלכס ג'ונס או שחקנים בעלי אצטלה מכובדת כמו מכון הארטלנד (Heartland Institute).

ובהתאם, הם גם עושים שימוש בטכניקות דומות. מכון הארטלנד, למשל, תקף מודלים שצפו 2 מיליון מקרי מוות, אחרי שהתפרסמו מודלים מעודכנים עם מספר נמוך הרבה יותר, תוך שהוא מתעלם מהעובדה שמודלים אלו הציגו את התרחיש הגרוע ביותר, שבו לא ננקטים שום צעדים לבלימת התפשטות המגיפה כמו סגר או ריחוק פיסי.

פייק ניוז - הפעם מהמנהיגים צילום: שאטרסטוק

גורמים אלו עושים שימוש מגוון בפלטפורמות מקוונות על מנת להפיץ את המסרים שלהם, והצליחו לנצל את בצורה מיטיבית עת העדפה של אלגוריתם באתרים עם יוטיוב או פייסבוק לתכנים נפיצים ומסעירים על מנת למצוא קהלי יעד למסרים שלהם. גם עכשיו, חרף מאמצים נרחבים וכנים מצד הפלטפורמות, תכנים אלו זוכים בהן לתהודה משמעותית והן צינור מוביל להעברתם להמונים. אם זה לא היה עצוב, היינו בוודאי משתעשעים מאוד מהאירוניה של ניצול כלי שפותח על ידי מדענים (האינטרנט) ושימוש בעקרונות מדעיים מובהקים שנמצאים בבסיס האלגוריתם של אתרים מקוונים לצורך הפצת מסרים אנטי-מדעיים.

"מלחמת האקלים עסקה בבלבול הציבור ובפגיעת האמון של אנשים במדע ובממשלה", אמר לגארדיין מנכ"ל DeSmog, ברנדן דה-מל. "ועכשיו אנחנו בעיצומה של מגיפה, שבה שיתוף הפעולה המדעי והבינלאומי הוא קריטי, וזה איום על האידאולוגיה של הרבה מה'ארגונים' האלו. התוצאה היא תיאוריות קונספירציה על ממשלות חזקות שמשתלטות על החיים שלנו, פוגעות בחירות שלנו ומכפיפות אותנו לסגרים, ושאנו חייבים לחלץ עצמנו מהן".

בארה"ב, גורמים אלו זכו לחיזוק משמעותי בדמותו של טראמפ, שלא פעם מהדהד טענות שונות שלהם בניסיון לקדם את האג'נדה שלו, ושבפרט להוט להגביל את מספר מקרי המוות המדווח שכן הוא סבור שהדבר קשור ישירות ליכולתו להביס את ג'ו ביידן בבחירות לנשיאות שיתקיימו בנובמבר. לפי הניו יורק טיימס, בשיחות סגורות מביע טראמפ ספקות לגבי מודלים שמציגים לו מדענים, והסקפטיות מתפשטת לחלקים שונים בממשל שמסרבים לשעות לדברי המומחים. חלקם מציגים מידע שקרי באצטלה מדעית, כמו מועצת היועצים הכלכליים של הבית הלבן שפרסמה בשבוע שעבר מודל נטול ביסוס או אחיזה בהיגיון שלפיו מספר מקרי המוות מקורונה בארה"ב יעמוד על אפס כבר באמצע חודש זה (רק אתמול מתו במדינה קרוב ל-1,500 איש, ומאז אמצע אפריל מספר מקרי המוות היומי שם נע בין 1,100 ל-2,500).

המתקפה על מדעני הקורונה, שמגיעה מאותם גופים ואנשים שעושים עסק טוב מלתקוף מדעני אקלים (פעמים רבות תוך שהם נעדרים כל מומחיות בנושא בעצמם), והפוליטיזציה של השיח סביב הסוגיות המדעיות אינה מקריות. מזה עשורים שגורמים רבי עצמה בארה"ב מנהלים מתקפה ממומנת היטב על המדע והמדענים, תוך שהם שואפים לשמר את האינטרסים הצרים שלהם במחיר רמיסת בריאותם וחייהם של אזרחי ארה"ב והעולם בכלל.

חברות הטבק ניהלו במשך שנים מאבקים נגד שערערו ממצאים מדעיים מוכחים לגבי נזקי העישון, ואלו הביאו למותם של אינספור אנשים. בשנים האחרונות יותר, חברות דלקי מאובנים מנסות לערער על ממצאים מדעיים לגבי שינוי אקלים, ומוצאות אוזן קשבת בקרב מקבלי החלטות, הודות לחשבונות הבנק הגדולים שלהן, שבוחרים פעם אחר פעם להתעלם מהמדע ומהמלצות מדענים על הצורך להפחית דרמטית את פליטת גזי החממה.

האחים המיליארדים צ'ארלס ודייוויד קוק נקטו בטקטיקה מוצלחת מבחינתם של פוליטזציה של סוגיית שינוי האקלים, שבעבר עוד נהנתה מקונצנזוס פוליטי מסוים בארה"ב, באמצעות תיעול כספים לקמפייני בחירות של מועמדים שמכחישים או מתעלמים מהמשבר, וכך הפכו את הסוגיה ליריבות בין הימין לשמאל, ובדרך גם את המדע שמאחורי משבר האקלים, ובכלל, לסוגיה פוליטית של ימין ושמאל.

מה שקורה בימים אלו סביב הקורונה, בעידוד טראמפ, מחוקקים רפובליקנים והתקשורת הימנית, הוא המשך אותה מגמה: הפיכת שאלה מדעית, במקרה זה מורכבת עם הרבה נעלמים ותשובות שמשתנות מדי יום על בסיס מידע חדש שמתגלה ונחקר, לשאלה של ימין או שמאל. המחקר המדעי שקול לדעה אישית, והאמינות שמייחסים אנשים למחקר לא תלויה בחסינות המדעית שלו אלא בעמדה הפוליטית של האדם המדובר.

אם בתחילת המשבר עוד הייתה תקווה שהבהילות המיוחדת, והיכולת של מדענים לספק תשובות ופתרונות מהירים יחסית ישברו את התבנית הזו, הפוליטיזציה שהוביל ממשל טראמפ גם למחקר בתחום זה מבהירה שהקונספציה שהתגבשה חזקה יותר. זה רע, מסוכן ויעלה בחיי אדם בכמה בחינות. בטווח הקצר, התעלמות מהנחיות המומחים, בפרט בכל הנוגע לריחוק פיסי, משמעה התפשטות מהירה יותר של המגיפה והעלאת הסיכון לקריסת מערכת הבריאות. בטווח הבינוני, הפגיעה במעמד המדענים, שמלווה לא פעם בפגיעה בתקציבים שמופנים למחקר, תוביל לפגיעה ביכולת לפתח תרופה, טיפול או חיסון לנגיף. ממשל טראמפ כבר עצר כמה שיתופי פעולה בינלאומיים חשובים להבנת מקור הנגיף.

בקורונה כמו במשבר האקלים - מדוע הפוליטיקאים לא מקשיבים למומחים? צילום: cc by Andreas Habich

בטווח הארוך, המשך התעלמות מאזהרות מדענים וממציאי מחקריהם יגדילו את הסיכוי להתפרצות של מגיפה נוספת, אולי אפילו חמורה עוד יותר. המוסכמה המדעית בשלב זה היא שהנגיף התפרץ כתוצאה ממגע בין בני אדם לבעלי חיים, שמתרחש על רקע הגברת נקודות החיכוך ביניהם. ממשל טראמפ מקדם תיאורייה לא מבוססת, שמרבית המדענים חולקים עליה, שלפיה מקור הנגיף הוא במכון מחקר בוואהן. זה הבדל חשוב: אם הנגיף גלש לאוכלוסייה אנושית כתוצאה ממגע עם בעלי חיים בטבע, הדבר מחייב שינוי בהתנהגות שלנו כדי למנוע מקרים נוספים בעתיד. אם, לעומת זאת, מקורו הוא בטעות מעבדה הרי שאנחנו יכולים להמשיך את חיינו כרגיל, בלי לחשוש מפגיעה בשטחי מחייה של בעלי חיים.

וכמובן, הפיכת סוגיית משבר האקלים, שמהבט מדעי אין יציבה ממנה, לסוגיה פוליטית ולוויכוח בין דעות של אנשים פוגעות במאמצים להפחית את פליטת גזי החממה, ויכולה בחלוף העשורים להביא לשינויים אדירים בתנאי החיים בכדור הארץ, בתרחיש קיצוני ביותר תוך הפיכת חלקים נרחבים מהעולם לבלתי-ראויים למגורי אדם.

המדע, המחקר המדעי והקשבה להמלצות מדענים הם הדרך היחידה לסיים את משבר הקורונה במהירות הגדולה ביותר ובנזקים הקטנים ביותר, והנתיב היחיד לבלימת משבר האקלים. אבל אם גם בעיצומו של משבר מיידי, שבו הפגיעה בחיי אדם מורגשת מדי יום, המדע הוא לא יותר מכלי משחק בידי פוליטיקאים ציניים ותאבי שררה, עולם שבו מקבלי החלטות מקשיבים למדענים ומניעים שינוי מהותי לצורך התמודדות עם משבר האקלים הוא לא יותר מחלום בלתי-מציאותי.