יומן פגרת קורונה: מה לצפות מהיום שאחרי?

מכבי חיפה צילום: עוז מועלם

אביב בושינסקי, כיום יו״ר התאחדות הסקווש בישראל, ובעבר כיהן כיו"ר מועדון הכדורגל של מכבי תל אביב וכיו״ר האיגוד הישראלי לשחמט מוסיף: "אני מוטרד מעתיד ענפי הספורט היותר 'נישתיים'. אלה שהחשיפה אליהם מוגבלת. כשהייתי יו"ר איגוד השחמט גייסתי כסף מהרשויות בנימוק ששחמט זה גם חינוכי וגם ספורטיבי. היום, כיו"ר התאחדות הסקווש, מרבית החסויות מגיעות בעיקר בזכות טוב ליבם של נותני החסות ופחות בגלל הפוטנציאל הפרסומי שיש לענף. לאור משבר הקורונה אני יותר מוטרד מעתידם של ענפים אלה. למדינה וגם למפרסמים יהיה פחות כסף "לחלק" דבר שעשוי להמיט עליהם אסון. ענפים אלה, להבדיל מכדורגל, מביאים לנו הרבה כבוד והערכה בזירה הבינלאומית אבל לצערי, כך זה במיוחד בישראל, עם כבוד אי אפשר לשלם על ביצים במכולת. אני מקווה ששר הספורט הבא יידע לתעדף את כספי הציבור נכון יותר, קל וחומר נוכח המציאות החדשה".

ספורט ללא קהל

הערכות בעולם שלא תהיה חזרה מלאה של אוהדים למגרשים לפחות עד שיהיה חיסון יעיל נגד הקורונה. עד אז, במקרה האופטימי, יקיימו משחקים – בעולם ובישראל – ללא קהל. עבור ליגות קטנות כמו ישראל, מדובר במכה קשה בהכנסות הטבעיות של הקבוצות.

לפי דו"ח של אופ"א מ-2018, כ-19% ההכנסות של ליגת העל בישראל מגיעות מזכויות שידור, 12% מכספים של אופ"א (בונוסים על השתתפות בליגת האלופות/ליגת אירופה וכספי סולידריות), 18% מחסויות ו-27% מגורמים מבעלי עניין, פעילויות אחרות ותרומות. 24% מההכנסות של ליגת העל קשורות למכירת כרטיסים ומנויים. וה-24% הללו לא יהיו כי לא יהיה למי למכור כרטיסים. הכנסות ליגת העל – הליגה המכניסה ביותר בישראל – לא עולות על 500 מיליון שקל (105 מיליון יורו לפי אופ"א), כשחלק מהכסף הזה מגיע מכיסיהם הפרטיים של "משקיעים" כגון מיטשל גולדהאר, יעקב שחר ואלונה ברקת. העסק עצמו לא רווחי ואת ההפסדים מכסים, בדרך כלל, בעלי העניין ולעיתים העיריות או המועצות המקומיות שמחזיקות בבעלות על המועדונים.

עודד גביש, כדורגלן בליגת העל לשעבר וכיום יועץ באנטרופי מימון והשקעות, רואה את התעשייה הישראלית כפגיעה במיוחד - בטווח המיידי אבל מאמין בתיקון שוק בהמשך. "בכדורגל העולמי בו רוב הקבוצות מרוויחות בעיקר מספונסרים, פרסומות ומאירועי יום המשחק. לדעתי הקבוצות בטווח הארוך לא יפגעו. אנשים יירתעו בהתחלה מתיירות ספורט אבל זה יתיישר מהר מאוד ומחזור ההכנסות יהיה דומה ורק יגדל באופן טבעי עם הזמן. מה שכן יכול להשפיע זה סולידריות של קבוצות ושחקנים לאוהדים שיעברו תקופה קשה וקיטון בכספים מספונסרים ובעלים של קבוצות שיפגעו בעסקים האישיים שלהם ולכן ישקיעו פחות, שוב ורק בטווח הקצר".

כאמור, לפי גביש, הקורונה כן תשפיע באופן ניכר על ההכנסות של הכדורגל הישראלי - בעיקר בגלל הסתמכותו הגדולה על מכירת כרטיסים. "מלבד סעיף זכויות השידור שצפוי להיות דומה - אם יהיה פחות ביקוש מהקהל יעלו את המחיר - וסעיף ההכנסות מאופ"א למספר מצומצם של קבוצות, לדעתי שאר מקורות ההכנסה ירדו בטווח הקצר אך יתקנו חזרה בהמשך. חסויות ותרומות ירדו בגלל פחות כסף פנוי בשוק, קהל בגלל הפחד להתקהלויות וגם ככה העברות שחקנים בכסף לא כאלה שכיחות כאן וצפויות לרדת בהיקפים. כידוע בעלות על קבוצת כדורגל זה לא עסק רווחי ובגלל הפגיעה בעסקיהם של בעלי הקבוצות והרצון שלהם לעשות תספורת לתקציבים מנופחים גם ככה ובלי קשר לקורונה, בטווח הקצר הקבוצות יקטינו תקציבים משמעותית ושחקנים יפגשו עולם שונה מזה שהיה לפני המשבר. אני לא רואה מגמות של שינוי מבחינת ליגות או הסכמים קיבוציים. הדברים האלו מתנהלים ברמת אופ"א ולדעתי זה לא הכיוון. לא ישנו משהו מהותי. בשורה התחתונה? כמו בשוק המניות זה יהיה תיקון ובעוד שנתיים-שלוש ישברו תקרות השכר פעם נוספת והכל יחזור לקדמותו".

אבל לפני שהמצב יחזור לקדמותו, בעלים ומנהלים של קבוצות מעריכים כי שכר השחקנים ירד בין 30% ל-70% בשנים הקרובות. מכבי חיפה, למשל, הגיעה לסיכום הורדת שכר שחקנים ב-30% לשנה וחצי לפחות. גם בבית"ר ירושלים, מכבי תל אביב והפועל תל אביב הגיעו לסיכומים על הורדת שכר שנעים בין 30% ל-50%. בקבוצות מסוימות הוציאו את השחקנים לחל"ת ובהפועל באר שבע אלונה ברקת, הבעלים, עזבה את הקבוצה והעבירה אותה לידיו של נאמן עו"ד יצחק יונגר, שינהל אותה עם הכנסותיה הטבעיות בלבד ועם תמיכה קטנה יחסית של הבעלים מ"בחוץ". גם בכדורסל מצפים לקריסת שכר השחקנים כשאחד מבעלי הקבוצות מתאר מצב בו בעלי הקבוצות משנים יחדיו את השיטה בה הם "מחלקים" שכר לשחקנים: "אין ספק שמעכשיו ועד תמיד נצטרך לקשור את שכר השחקנים להכנסות הקבוצות – לא ייתכן שהם ימשיכו לקבל כסף על פי חוזה כשאנחנו לא מקבלים את הכסף מחסויות, זכויות שידור וכרטיסים".

הירידה בשכר תהיה מורגשת בישראל, כמובן, אבל זה יהיה חלק ממגמה עולמית רחבה בשנים הקרובות.

ניר ענבר, עורך דין שמתמחה בדיני ספורט ומייצג ספורטאים וקבוצות מול מוסדות בינלאומיים, רואה נזק גדול בטווח הקצר ושינויים מהותיים בטווח הארוך: "הנזקים הכלכליים המיידיים כתוצאה מביטול והקפאת ליגות, תחרויות ואירועי ספורט, הם רק קצה הקרחון. כמו כמעט כל סקטור אחר גם הספורט צפוי לשלם מחיר כלכלי כבד. הצפי המרכזי הוא לירידת ערך משמעותית בשווי זכויות השידורים והחסויות בספורט. כך גם ישפיעו אירועי הקורונה על פרמטרים הקשורים בתנועה בינלאומית של קהל וספורטאים ואופן התקהלות צופים באצטדיונים. יש לכל אלה השפעה דרמטית וישירה על מקורות המימון של גופי הספורט, על המודלים העסקיים שלהם ואלו יתקשו במציאת מקורות הכנסה חילופיים. בנסיבות שכאלו יאלצו רובם המוחלט לנהוג בריסון כלכלי מוגבר בשנים הקרובות, אשר עיקרו, הפחתת המשכורות לספורטאים - מרכיב ההוצאות הדומיננטי מכולם בעסקי הספורט. סביר להניח שמספר ספורטאים 'כוכבי על' לא יפגעו ממגמת הפחתת השכר הצפויה, שהרי איתנותם הפיננסית של כמה מועדוני על בודדים מובטחת ואלו ימשיכו במרוץ החימוש הבלתי נגמר. אך מרביתם המוחלט של הספורטאים, על שלל ענפי הספורט ירגישו את אפקט הקורונה בשנים הקרובות".

בושינסקי שוב: "ביום שאחרי הקורונה אני מניח שאכן עולם הספורט ישתנה בעיקר בהיבט הנומינאלי. נחזור לערכים יותר ריאליים: מה שמייצר כסף - ימשיך לפרוח ומה שאין לו הצדקה כלכלית יתקשה עוד יותר להרים את הראש מעל למים. קל וחומר בישראל. נשמת אפו של הספורט הישראלי היא לא בהכנסות מכרטיסים או מזכויות שידור, אלא בעלי העניין או הספונסרים הפרטיים. אין ספק שנותני החסויות יתנו הרבה פחות ומכאן ייגזר גורלם של כל הענפים. ראשית, הכדורגל הישראלי החולה: שכר השחקנים בוודאי ירד, תקציב הקבוצות ירד כי בעלי הקבוצות או ה'משקיעים' כפי שבטעות מגדירים אותם, יתקשו לסגור את הגירעונות שייווצרו: כאמור, היעדר הכנסה ממשית מזכויות שידור, מחסויות וגם, כתוצאה מפגיעה אובייקטיבית כלכלית-אישית של כל אחד ואחד מבעלי המועדונים".

הערכות מדברות גם על שינוי במבנה השכר של השחקנים וביטול הטבות המס על שחקנים זרים, שכיום משלמים פחות מס מהשחקן הישראלי. ייתכן ששינוי כזה יביא להקטנת מספר הספורטאים הישראלים דווקא – מאחר שהמועדונים ידרשו ביטול הגבלות הזרים. "יש פער גדול בין מה שאני רוצה למה שאני חושב שיהיה. אני רוצה להתכנס פנימה אחרי הדבר הזה. שנסתמך יותר על תוצרת מקומית, פריסה בכל הארץ, שינוי התרבות ספורטיבית אבל אנשים שוכחים הכל. ומהר. מה שהיה הוא מה שיהיה" אומר שמעון אמסלם, לשעבר נבחרת ישראל והפועל תל אביב בכדורסל וכיום פעיל בארגון שחקני הכדורסל בהסתדרות הכללית.

כמו כן, לא מעט מדברים על קיצוצים משמעותיים במוסדות הספורט. בושינסקי, למשל, טוען שמנהלות הליגה השונות מיותרות ושואבות כספים שאין. "זה מיותר וזה לא הוכיח את עצמו. פחות עסקנים שווה יותר ביצועים. כמו כן, לדעתי יש לבטל את ההגבלה על מספר הזרים הרשאים לשחק בכל קבוצה. עוד לא ראיתי בעולם מקרה שבו אוהד המיר את אהדתו לקבוצה אחרת בגלל 'עודף זרים'. גם לא ראיתי שההגבלה הזו קידמה את הכדורגל הישראלי. הסרת ההגבלות, תפתח את השוק ועשויה להוריד את מחירי השחקנים הזרים. כשאתה מוגבל למספר זרים אתה מעוות את השוק: באופן טבעי אתה הולך על 'בטוח', על השחקן הזר היקר כי אתה מפחד לטעות ומנגד, השחקן הישראלי יודע שההיצע בחוץ מוגבל כך שהוא הופך ל'שווה יותר'. האוהדים יוסיפו להגיע למגרשים - כי אין לנו מגרשים אחרים. כדורגל זו דת - באורווה, במכתש או בשכונה. הכנסת מודל כלכלי שפוי יותר לכדורגל תפתה יותר אנשים להשקיע בו ובכך עשוי להצטמצם העיוות של "העשירים" ממכבי ת"א, מכבי חיפה ובית"ר, ירושלים מול אלה שכבר כמעט לא מעניינים כי הם פשוט לא יכולים לעמוד בהיקפים הכלכליים".

עם זאת, אוהד כהן, סוכן שחקנים בינלאומי בסוכנות וחברת הייעוץ SPOCS Global Sports, פסימי בקשר ליכולת של הכדורגל העולמי בכלל והישראלי בפרט, להשתנות לטובה אחרי המשבר - במיוחד בכדורגל הישראלי. "חוץ מזה שהמועדונים שיודעים לייצר לעצמם יצליחו להתחזק, לא רואה שינויים אחרים. יכול להיות שאני פסימי שזה יחזור כפי שזה היה. לא רואה כאן אנשים יותר מדי גמישים לשינוי או מהפכנים. יחזור בדיוק לאיך שזה היה. לא יעשו מהלך כדי לייצר משהו אחר. נחזור פחות או יותר לאותו מקו. מבחינת קהילה וחזרה למגרשים... זו שאלה סוציולוגית יותר מכדורגל. לי יש יותר תיאוריות: אנשים או שיחזרו אקסטרה לחיים. יחיו על 200 קמ"ש ויגיעו ליותר משחקים. תיאוריה שנייה: הדבר הזה לוקח הרבה זמן. נהיה הרגל להימנע ממגע מאנשים אחרים. זו שאלה גדולה יותר מכדורגל".