מחלות הרקע של חדי־הקרן הפילו אותם מהרגליים

וירוס הקורונה הכה בכל העולם, אבל נדמה כי חברות היוניקורן נמצאות בקבוצת סיכון משלהן, לא מעט בגלל מחלות הרקע שאיתן הגיעו למשבר. התסמין הקשה ביותר של המכה שהמשבר העניק לחברות, הוא פיטורים מסיביים: בשבועיים האחרונים פוטרו יותר מ־6,000 עובדים מאובר וליפט (עובדים ממש, ולא נהגים שאינם מוגדרים כעובדים) ומ־Airbnb.

עובדים אלו מצטרפים לקרוב ל־8,500 מפוטרים ב־36 חברות יוניקורנים נכון לסוף אפריל, כולל ישראליות כסייסנס וטריפאקשנס. עם חברות אלו נמנות גם חברות הפועלות בשוק הישראלי ובראשן מפעילות הקורקינטים השיתופיים ליים ובירד וחברת חללי העבודה WeWork.

נהג אובר בלונדון מחטא את רכבו. הזדמנות לתיקון צילום: גטי אימג'ס

הפיטורים הנרחבים שנקטו המגה־יוניקורנים, שחלקם כאובר וליפט כבר הפכו לחברות בורסאיות, הם בגדר הגל השני שמכה כעת גם בשחקנים החזקים. משבר וירוס הקורונה מכה בחוזקה בחברות שפעילותן קשורה בהדיקות לחיים האורבניים ולענף התיירות, ששניהם קפאו לחלוטין בעקבות הסגרים שהוטלו ברחבי העולם.

דו"חות ליפט ואובר לרבעון הראשון שפורסמו בשבוע שעבר כימתו את הקיפאון במספרים ברורים: צניחה של 80%-70% בהזמנות הנסיעות בחודש אפריל בהשוואה לחודש המקביל אשתקד. Airbnb, שמחברת בין בעלי נכסים לתיירים, טרם הספיקה לבצע את ההנפקה שתכננה לתחילת 2020, ולכן לא נדרשת לדווח על היקף הצניחה בעסקיה.

בחינה מעמיקה יותר של הדברים מראה שהפגיעה בחדי־הקרן מתמקדת בתחום שעד לא מזמן היה הדגל שבקדמת מחנה ההייטק העולמי: כלכלת השיתוף. הפגיעה העמוקה בחברות כלכלת השיתוף מעבירה קו הפרדה ברור בינן לבין יתר חברות הטכנולוגיה ובעיקר הגדולות שבהן. פייסבוק, גוגל ונטפליקס, ואפילו חברות ששיוכן לתחום הטכנולוגיה שנוי במחלוקת כיצרנית תחליפי הבשר ביונד מיט ויצרנית אופני הכושר הדיגיטליים פלוטון, חוזות בביצועיהן העסקיים משתפרים בתקופת הקורונה ובמניותיהן מזנקות.

חדי־הקרן של כלכלת השיתוף, שהציגו עד לאחרונה את הצמיחה המהירה ביותר ונהנו מהזרמות אדירות מקרנות הון סיכון, נחשפים עכשיו במלוא חוסר יציבותם.

ענף שנולד מהריסות המשבר העולמי חווה כעת טלטלה

ה־Gig Economy - כלכלת השיתוף או החלטורה - נולדה מההריסות שהותיר המשבר הכלכלי הגדול הקודם, זה של 2008. שכבה של צעירים חזתה בקריסת המוסדות הפיננסיים שנחשבו רגע קודם לכן לבטוחים, ראתה את תוכניות החילוץ הממשלתיות מעבירות את כספי משלמי המסים לאליטה של הממסד הבנקי בוול סטריט, והחליטה שהיא לא רוצה להיות תלויה עוד בתלוש משכורת ממעסיק יחיד. במקביל הבשילה הטכנולוגיה, שאפשרה להקים פלטפורמות דיגיטליות מתקדמות ומהירות, ולהפוך את השאיפה הזו למציאות.

לפי נתוני חברת הסקרים גאלופ, כמעט שליש מהאמריקאים מקבלים כיום הכנסה כלשהי מפלטפורמות כלכלת שיתוף. ושבימים אלו דווקא עובדי החלטורה הם שנפגעים במיוחד: 70% מהם אומרים שנותרו ללא הכנסה כלל, ורק ל־23% מתוכם יש מעט חסכונות. הנתונים הם אמנם אמריקאיים, אך רוח הדברים נכונה גם לישראל, שצעירים מהווים בה חלק גדול מהמפוטרים ומהעובדים שהוצאו לחופשות ללא תשלום.

כאן יש להעביר קו הפרדה נוסף בין פלטפורמות דיגיטליות לחלוטין, שרק מתווכות בין אנשים, ובין פלטפורמות טכנולוגיות שמעסיקות אנשים בעצמן או מפעילות נכסים פיזיים כנדל"ן. למעשה, הימים הטרופים של משבר הקורונה הבליטו את העובדה שרבים מכוכבי כלכלת השיתוף פועלים בסקטור פיזי לחלוטין. WeWork ו־Airbnb מתבססות במובהק על נדל"ן, והקשר של אובר וליפט עם הנכס הפיזי שלהן - העובדים והנהגים - עומד כעת למבחן. בשבוע שעבר הודיעה אובר על כוונתה לפטר 3,700 עובדים, כ־14% מכוח העבודה, שיבואו בעיקר מקרב העוסקים בגיוס ותפעול נהגים ושליחים (שמוגדרים כקבלני משנה).

הדיון הציבורי, כך נראה, עוסק פחות במספר הגבוה של המפוטרים, שהתקבל בסוג של השלמה, ויותר באופן שבו החברות הוציאו את הפיטורים לפועל. מפעילת הקורקינטים בירד הציבה רף תחתון ונמוך לאחר שהודיעה למאות עובדים על פיטוריהם בישיבת זום משותפת. לעומתה, Airbnb שהודיעה על פיטורי 1,900 עובדים - כרבע מכוח האדם - העניקה לאותם עובדים חבילות פיצויים נדיבות.

נראה כי דווקא בפערים אלו טמון המפתח לשיפור והבראת כלכלת החלטורה. הענף שנולד מתוך המשבר הכלכלי העולמי יכול למנף את המכה שהוא חוטף ממשבר הקורונה, ולנצל אותו למהפך דרמטי שיפעל לטובת בעלי המניות והעובדים כאחד.

התמכרות לצמיחה המהירה

משבר הקורונה חשף במלוא הכוח את מחלות הרקע הקשות של חדי־הקרן, שהתפנקו בכספי הון סיכון שנדמה שהיו אינסופיים, והתמקדו במרדף אחר צמיחה מהירה בלי לתת את הדעת על מבנה העלויות והשורה התחתונה. עובדים לשעבר ב־WeWork העידו שלאחר שגויסו לא הבינו עד הסוף את תפקידם בה ושאיש לא טרח להסביר להם אותו - תופעה שחזרה בחברות רבות נוספות שרק רצו לגייס עובדים במהירות ובשכר נאה, והתנפחו מחוץ לפרופורציה.

הדו"ח הכספי של אובר לרבעון הראשון של השנה מציב מספרים לבעיה שמאפיינת רבות מחברות כלכלת החלטורה שהתמקדו בצמיחה: הפסד של 2.9 מיליארד דולר כנגד הכנסות של 3.54 מיליארד דולר. מתחרתה ליפט הפסידה 298 מיליון דולר כנגד הכנסות של 955 מיליון דולר. הצמיחה המהירה חיפתה על הבעיה במבנה העלויות, שנחשפה בתשקיפי ההנפקה של אובר, ליפט ו־Wework, ועכשיו מטרידה עוד יותר לנוכח הגישה המוגבלת להון. כעת, לאור ההאטה, הבעיה מתגלה במלוא כיעורה.

המשבר הנוכחי הוא הזדמנות לחברות הכלכלה השיתופית להתייעל ולבצע את אותה פעילות בעלויות נמוכות יותר לטובת בעלי המניות. במקביל, זו גם הזדמנות לשינוי היחס לעובדים (בין שמועסקים ישירות ובין שלא), שהפכו לקורבן המרכזי של המשבר, על רקע המבנה הבעייתי של מערכת הבריאות האמריקאית. ביטוחי הבריאות בארה"ב ניתנים בעיקר דרך המעסיקים, ויוצרים מעגל קסמים שדוחק עובד שאינו חש בטוב להמשיך להגיע לעבודה מחשש שיאבד אותה, ואיתה את הביטוח שלו - ולהדביק עובדים אחרים.

אחת הבשורות הגדולות בדו"חות אובר הגיעה לא מכיוון הנתונים הכספיים אלא מהצהרתו של המנכ"ל דארה קוסרשאהי כי הנהגים יוגדרו כעובדים ולא כקבלני משנה, ולכן יהיו זכאים לביטוח בריאות. למרבה הצער, באובר לא הגיעו להחלטה זו לבדם אלא בעקבות לחץ שיצרה מדינת קליפורניה, שבשבוע שעבר תבעה את חברת הזמנת הנסיעות ואת מתחרתה ליפט על סיווג הנהגים. אך עצם היותה של אובר קובעת הטון בשוק כלכלת החלטורה צפוי להוביל לשינוי בשוק כולו.

אמרתו של ראש ממשלת בריטניה לשעבר וינסטון צ'רצ'יל "לעולם אל תבזבז משבר טוב" הפכה כבר מזמן לשחוקה בתקופת משבר הקורונה, אך עשויה להתגלות כמדויקת במיוחד עבור חדי־הקרן של הכלכלה השיתופית. בניגוד למגזרי כלכלה ותיקים וכבדים, חברות אלו הן עדיין שחקניות צעירות וגמישות שיכולות להשתנות במהירות.

הכשל הוא לא במודל של הכלכלה השיתופית אלא במחלות הרקע והילדות שעדיין מלוות את השחקניות המרכזיות שלו. אחרי המשבר, הצרכנים, העובדים והמשקיעים עשויים לפגוש בחברות יעילות, מחושבות ובוגרות יותר, כמו שרק משבר טוב מסוגל לספק.

* * *

הודות למיקוד בדיגיטל

החלטורה הישראלית דווקא פורחת

לצד הכוכבות הגדולות של כלכלה החלטורה שנכנסו לתקופה מאתגרת, דווקא הנציגות הישראליות של הסקטור הפתיעו לטובה. הדוגמה הבולטת ביותר היא פייבר (fiverr), שמפעילה פלטפורמה למציאת עבודה עבור פרילאנסרים. החברה עקפה את התחזיות ברבעון הראשון של 2020 והציגה שיפור דרמטי בביצועים, כולל קפיצה של 44% בהכנסות מול הרבעון המקביל, שהביאה אותה לשווי שיא של 1.5 מיליארד דולר.

שחקנית ישראלית אחרת שמתבססת על תופעת העובדים העצמאיים והפרליאנסרים היא Wix, שפיתחה פלטפורמה לבנייה מהירה של אתרי אינטרנט. ביום שישי האחרון Wix הגיעה לשווי שיא של 8.3 מיליארד דולר. החברה טרם פרסמה את דו"חותיה לרבעון הראשון, והם צפויים לצאת השבוע.

ההסבר לפער פשוט למדי: בעוד הענקיות האמריקאיות הן פלטפורמות מקוונות לתיווך בפעילות פיזית (נסיעות, השכרת כלי רכב או נכסים), פייבר ו־Wix הן שחקניות דיגיטליות טהורות שעסקיהן לא בנויים על נכסים פיזיים החשופים להשבתת סגר הקורונה. למעשה, שתיהן נהנו במשבר הנוכחי מהרוח הגבית של הסגר, שהדגיש את חשיבות הנוכחות המקוונת ופעילות האונליין.

סגירת החנויות הפיזיות דחפה עסקים רבים להקים במהירות חנויות מקוונות. הדבר צפוי לתרום הן ל־Wix, שמתפרנסת ממתן כלי להקמה מהירה של אתרים, וכבר תרם לפייבר שראתה עלייה בביקוש לשירותי פרלינאסרים בתחומי עיצוב אתרים ויצירת תוכן.