ממשלת דגל שחור או אור ירוק

1

ושוב עולים העותרים לירושלים, כמו סיזיפוס מהמיתוס המפורסם של אלבר קאמי, שמגלגל שוב ושוב את האבן לפסגת ההר גם לאחר שבג"ץ מגלגל אותה למטה. לאחר שהשופטים דחו בשבוע שעבר את העתירות לפסילת נתניהו וההסכם הקואליציוני, מגלגלים העותרים אבן חדשה במעלה ההר – והפעם עתירות לפסילת חוק היסוד שנועד לכונן את ממשלת נתניהו־גנץ החדשה.

בינתיים הוגשו העתירות של התנועה לאיכות השלטון ושל מרצ. היום אמורים להגיש "חוזה חדש" ועו"ד אביגדור פלדמן, ששיתף נוסח בפייסבוק ותיקן לאחר קבלת הערות הציבור.

האם הפעם האבן לא תגולגל שוב למטה? הפעם, להבדיל מעתירות שבוע שעבר, הקצב לא יהיה מהיר. הפעם יקבל נתניהו את התוצאה אחרי שממשלתו תצא לדרך ולא לפניה. הקצב האטי יותר הוא בגלל הכבוד שרוחשים השופטים לביקורת חוקתית של חוקי יסוד. גם אם הכנסת דרסה לגמרי את הכבוד המגיע לרפורמות משטריות וחוקתיות.

נתניהו וגנץ. העותרים נגדם שוב עולים לירושלים צילום: רויטרס

הכנסת, היועץ המשפטי, נתניהו ושותפיו הפוליטיים נדרשו להגיב לעתירות עד 28 במאי, ארבעה ימים אחרי שמשפטו של נתניהו אמור להיפתח בבית המשפט המחוזי בירושלים. נקווה רק ששירות השליחים הממשלתי לא יתבלבל ולא יחליף בין המעטפות שמיועדות למחוזי ובין אלה שאמורות להגיע לבג"ץ.

ושוב ייחרשו הפרשנויות בשאלה אם הפעם יש סיכוי שמשהו יתקבל. האם בג"ץ ידרדר את כל האבנים למטה או יאמץ חלק מהן. הנה כמה מהנושאים שאולי יזכו לקשב שיפוטי, של הרוב או לכל הפחות של המיעוט בעליון.

2

האם הלכת דרעי־פנחסי חלה גם על ראש הממשלה החלופי: זהו הדובדבן בקצפת, התכלית המרכזית של כל מעשה המרכבה המפואר הזה, של הפיכת המשטר בישראל על ראשו – לאפשר גם את הרוטציה וגם את המשך כהונתו של נתניהו. בשבוע שעבר אישר בג"ץ את תחולתה של הלכת דרעי־פנחסי, ועתה הוא נדרש לשאלה אם ראש הממשלה החלופי הוא "יותר" שר או "יותר" ראש ממשלה. ההערכה היא שבג"ץ יעדיף את האופציה השנייה מפני שכאן אין כלל מחלוקת לגבי כוונת המחוקק.

הפגיעה במעמדה של הכנסת: בעיקר הפגיעה במעמדה של האופוזיציה ששוללת מחלקים רחבים מהציבור את זכות ההשתתפות במשחק הפוליטי. פגיעה זו מתבטאת למשל בהדרת האופוזיציה מהוועדה לבחירת השופטים או בהרחקתה מראשות כל ועדות הכנסת, למעט הוועדה לביקורת המדינה.

שלילת זכות ההשתתפות הדמוקרטית: קולב משפטי נוסף להתערבות הוא ה"נוהג החוקתי", כלי משפטי שבג"ץ טרם הכריע לגבי תחולתו. בדיון בשבוע שעבר ביקשה נציגת הכנסת מהשופטים לא להתערב בעבודת הכנסת, אבל ייתכן שלשופטים יימאס מתישהו מהכתישה המתמשכת של הכנסת ויחליטו להעביר את הזקנה הזו את הכביש גם בניגוד לרצונה. מעמד הכנסת הוא אינטרס של כל הציבור ומותר להתחשב בו גם כשהרוב מבקש לדרוס אותו.

הקפאת המינויים: אף ששותפי ההסכם הבטיחו לנהוג "כדין" במינויים, נדמה שיימשך המתח הזה בין הצורך המשטרי־דמוקרטי במינויים קבועים לבין הצורך של נתניהו במינויים זמניים, רופסים שתלויים בו, במיוחד אם לא ימונו עד אז מפכ"ל ופרקליט מדינה קבועים.

הליך החקיקה המזורז: בית המשפט העליון כבר ביטל חוק (מיסוי דירה שלישית) בגלל המהירות שבה הנחיתה הממשלה את החוק בלי לתת לח"כים זמן להבין אותו. גם הביטול הזה נועד להגן על הכנסת מפני עריצות הממשלה. וכאז גם עתה הייעוץ המשפטי של הכנסת התריע מפני מהירות מופרזת בחקיקה.

תיקון חוק יסוד בהוראת שעה: בג"ץ כבר התריע בעבר על הפער המושגי שבין חוק יסוד, שהוא חוקה שאמורה לשקף עקרונות ליבה ארוכי טווח, לבין זמניותה של הוראת שעה, שנשלפת לצורך תיקונים ארעיים, אופורטוניסטיים קצרי טווח. בג"ץ הוציא את הכרטיס הצהוב בעניין זה לגבי התקציב הדו־שנתי, שהוסדר כהוראת שעה בחוק יסוד: תקציב המדינה. והפעם לא רק את התקציב הדו־שנתי מבקשת ממשלת נתניהו־גנץ להעביר בהוראת שעה, אלא רפורמה משטרית כוללת.

החוק הנורווגי המדלג: השופטים כבר העירו שיש בו פגיעה בזכות לבחור ולהיבחר. אם יחוקק הוא מהמועמדים הבולטים לפסילה.

שינוי משטרי: ואכן, שאלת עצם השינוי המשטרי תעלה בעתירות האלה – ביצירת המבנה הדו־ראשי, בשינוי הרטרואקטיבי, בפגיעה בציפיות הבוחרים, בקיצור כהונת הכנסת מארבע לשלוש שנים, בתפירתה למידותיו של הנאשם בפלילים.

3

ביקורת מרכזית שהשמיעו רבים נגד פסק הדין של בג"ץ מהשבוע שעבר היא היעדר אמירה מוסרית ערכית מהדהדת. והנה שלוש סיבות למה טוב שלא הושמעה אמירה כזו.

ראשית, השופטים אינם סמכות לאמירות ערכיות ומוסריות. אין להם שום עדיפות ערכית־מוסרית על רבנים, סופרים, פילוסופים, וגם לא על פוליטיקאים או כל אחד אחר.

שנית, אמירה ערכית מוסרית נוקבת היתה נתפסת כניסיון התערבות של העליונים במשפטו הפלילי של נתניהו, שאמור להיפתח בקרוב בבית המשפט המחוזי. ואפילו ממראית עין לא מכוונת של התערבות כזו מוטב להימנע.

נשיאת העליון אסתר חיות. הפעם התוצאה תתקבל אחרי שהממשלה תצא לדרך צילום: יאיר שגיא

שלישית, אמירה ערכית מוסרית נוקבת היתה מגחיכה את התוצאה של חוסר ההתערבות השיפוטית. לפעמים המשפט חסר אונים בפני מציאות מכוערת במיוחד, והדגשת הכיעור רק מעצימה את חוסר האונים הזה.

4

בדיון שיתקיים מוסר הספק באשר לסמכות בג"ץ להתערב בחוקי יסוד. כשהוגשו העתירות נגד חוק הלאום טענו רבים, ובראשן שרת המשפטים איילת שקד, שחוקי יסוד הם מחוץ לטווח ביקורתו של בג"ץ, בעיקר בגלל משמעותם החוקתית המכוננת הנשגבת. אז הנה, הכנסת בעצמה עשתה צחוק מעצמה כשהעמידה את כובעה הנשגב הזה לטובת אינטרס פוליטי פרסונלי מפוקפק על גבול הבזוי ועוד בהליך חקיקה חפוז, מהיר ונמהר.

החלטת בג"ץ לדון בחוק היסוד מחזקת את מוטת ההתערבות שהניח בשבוע שעבר: גם בשיקול דעתם של חברי הכנסת הממליצים וגם בהסכמים הפוליטיים. אבל בכל סוגי ההתערבות האלה מרחב ההתערבות מצומצם רק למקרים נדירים וקיצוניים במיוחד, כאלה שדגל שחור של אי חוקיות ופגיעה מהותית בתקנת ואמון הציבור מתנוסס עליהם. כך גם לגבי ההתערבות הנדרשת בעתירות הנוכחיות נגד תיקון חוק היסוד. והשופטים, עד עכשיו לפחות, לא איתרו את הדגל השחור הזה. האם עכשיו יגלו אותו?