$
תעשייה ופיננסים

אדם נוימן תובע את סופטבנק על הפרת הסכם לרכוש ממנו מניות בשווי 3 מיליארד דולר

על פי תביעה שהגיש מייסד WeWork, הוא מאשים את סופטבנק ואת קרן ויז'ן בהפרת הבטחה שלה לאפשר למשקיעים המוקדמים של החברה ומאות העובדים הראשונים בחברה למכור חלק מהמניות שבידיהם

שירות כלכליסט 11:1805.05.20
אדם נוימן, המייסד והמנכ"ל לשעבר של חברת השכרת חללי המשרד WeWork, שובר את שתיקתו ומאשים את שותפתו לשעבר סופטבנק היפנית בניצול הכוח שלה על מנת להתחמק מההסכם לרכוש ממנו וממשקיעים אחרים מניות בשווי 3 מיליארד דולר.

 

 

 

על פי תביעה שהגיש נוימן בבית המשפט בדלוואר, הוא מאשים את סופטבנק ואת קרן ויז'ן - קרן ההשקעות שלה בטכנולוגיה - בהפרת הבטחה שלה לאפשר למשקיעים המוקדמים של WeWork ומאות העובדים הראשונים בחברה למכור חלק מהמניות שבידיהם. "נוימן סמך על סופטבנק וקרן ויז'ן שינווטו את WeWork, החברה שהוא ורבים אחרים עבדו קשה כדי להקים", נכתב בתביעה, שבה מדגישים כי נוימן עמד בחלק שלו בהסכם ואילו סופטבנק הפרה את הצד שלה.

 

אדם נוימן מייסד WeWork אדם נוימן מייסד WeWork צילום: גטי אימג'ס

 

התביעה הוגשה לאחר שבאפריל הודיעה סופטבנק על ביטול ההצעה לשלם עד 3 מיליארד דולר למניות של WeWork בטענה שהתנאים להשלמת המכירה לא הבשילו עד לדדליין שנקבע ל-1 באפריל. במסגרת ההסכם הזה, שכלל את פרישתו של נוימן מדירקטוריון החברה, הייתה לו הזכות גם למכור מניות בשווי של עד 970 מיליון דולר לסופטבנק. ההסכם התגבש לאחר ש- WeWork מצאה עצמה על סף חדלות פירעון בעקבות תכניתה הכושלת לבצע הנפקה ציבורית ראשונה (IPO).

 

התביעה הזו מסמלת את הפירוק הרשמי של מערכת היחסים בין ניומן ומאסיושי סון, שעומד בראש סופטבנק ונחשב כמי שטיפח את נוימן ועודד אותו לחשוב בגדול. הוא אף עזר לממן את השאיפות של היזם הישראלי בעזרת השקעה של מעל 10 מיליארד דולר בחברה.

 

לפי התביעה שהגיש ניומן, חודשיים בלבד לאחר שויתר על זכויות ההצבעה שלו בתמורה לחילוץ, סופטבנק כבר "נקטה בפעולות חשאיות כדי לערער" על ההסכם. הפעולות הללו כללו הפעלת לחץ על המשקיעים בשני מיזמים של החברה באסיה. הסיבה לכך היא שהתרחבות באסיה הייתה תנאי מקדים לביצוע מכירת המניות.

 

"סופטבנק תגן על עצמה בכל הכוח נגד הטענות חסרות הבסיס הללו", הגיב רוב טאונסנד, היועץ המשפטי של סופטבנק. "על פי תנאי ההסכם, עליו חתם אדם נוימן, סופטבנק לא הייתה מחויבת להשלים את מכירת המניות במסגרתה נוימן – המרוויח הגדול ביותר מהמכירה – תכנן למכור מניות בשווי של קרוב למיליארד דולר".

 

בתביעה מציינים עוד את הירידה במחיר המניה של סופטבנק מאז הסכימה לחלץ את WeWork והלחץ שהפעילו עליה המשקיעים לצמצם את החשיפה לחברות צעירות ומפסידות כמו חברת השכרת המשרדים, ומעריכים כי זו אחת הסיבות לביטול המכירה. בחודש שעבר דיווחה החברה כי עבור השנה התקציבית שהסתיימה במרץ היא צפוייה לרשום הפסד של 8.4 מיליארד דולר.

 

בשלב זה עתידה של WeWork לא ברור, שכן עוד לא ברור כיצד ייראה עולם העבודה לאחר הקורונה כשכרגע רבים ברחבי העולם עובדים מהבית וגם במשרדים יהיה צורך לאכוף את הנחיות הריחוק החברתי.

 

בתוך כך, בתחילת אפריל הגישה גם חברת WeWork תביעה נגד סופטבנק על החלטתה לסגת מהעסקה לרכישת מניות החברה בסכום של כ-3 מיליארד דולר. החברה טוענת כי סופטבנק הפרה את התחייבויותיה שנעשו בהסכמים.

 

הסכום היה מיועד לעבור לידי בעלי המניות של WeWork, בהובלת אדם נוימן, לפי הסכם שנחתם עם סופטבנק לאחר הכישלון של ההנפקת WeWork וחשיפת ההנהלה השערורייתית של החברה. נוימן, המייסד והמנכ"ל המודח של החברה, אמור היה לקבל בעסקה 1.7 מיליארד דולר.

 

בתביעה WeWork טוענת כי סופטבנק הפרה את מחוייבות הנאמנות כלפי בעלי מניות המיעוט של WeWork, בכך שכשלה בלקדם את ההצעה. חברת סופטבנק מסרה בשבוע שעבר כי החלטתה לסגת מההסכם הגיעה מחובת הנאמנות שלה כלפי בעלי המניות.

x