ההכנסות ממסים במהלך אפריל: רק 4 מיליארד שקל מתחת ליעד

ההכנסות ממסים בחודש אפריל עמדו על 21 מיליארד שקל, זאת בעוד היעד המקורי לחודש זה, שנקבע לפני התפרצות הקורונה, עמד על קצת יותר מ־25 מיליארד שקל, כך נודע ל"כלכליסט". בין 1.5 ל־2 מיליארד שקל שלא נגבו מוסברים על ידי דחיית תשלומי המע"מ לעסקים המדווחים על בסיס דו־חודשי עם מחזור עסקים של עד 1.5 מיליון שקל.

גורמים ברשות המסים סבורים כי יתר הירידה בהכנסות ממסים מוסברת על ידי דחיות פרטניות שביקשו חברות שונות לאור משבר הקורונה. בסופו של דבר, לאור היקף ההשבתה של חלק ניכר מהעסקים ומיליון העובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום, מדובר בנתונים מפתיעים לטובה. בחודשים הבאים סביר להניח שנראה המשך של הירידה בהכנסות ממסים.

מנהל רשות המסים ערן יעקב. ירידה נרשמה במסים העקיפים

כבר עכשיו גורמים בכירים במשרד האוצר סבורים כי ההחלטה שלא לדחות את תשלומי המע"מ לעסקים גדולים או את ניכויי מס ההכנסה היתה נכונה. זאת משום שבאופן זה העסקים והשכירים שהרוויחו שילמו מסים החודש, ואלו שפעילותם נפגעה החלו לקבל את המענקים - בשלב זה הם קיבלו רק את הפעימה הראשונה, אולם הפעימה השנייה אמורה להתחיל עוד השבוע.

במידה שגבייתם של מיליארדי שקלים נוספים היתה נדחית - כפי שעתרה לשכת רואי החשבון לבג"ץ - ייתכן שעל החשב הכללי היה לגייס מיליארדי שקלים נוספים בחו"ל. זאת בנוסף לגיוס של 5 מיליארד דולר לטווח של 40 שנה בשבוע שעבר משווקים אסייתיים בריבית של 3.8%, וגיוס של 5 מיליארד דולר נוספים בסוף מרץ בריביות של בין 2.75% (עבור אג"ח ל־10 שנים) ל־4.5% (עבור אג"ח ל־100 שנה).

אחת המסקנות מהיקף הגבייה הגבוה יחסית ומכך שעיקר הירידה נרשמה במסים העקיפים ולא במסים הישירים - דוגמת מס הכנסה ליחידים ומס חברות - היא כי משבר הקורונה פגע במי שממילא לא משלמים מסים. הכוונה היא לבעלי משכורות נמוכות שהוצאו לחל"ת וכעת מקבלים דמי אבטלה, וכן עצמאים בעלי רווחים נמוכים. זה עומד בקנה אחד עם ניתוח שעשה בנק ישראל שלפיו מרבית ענפי המשק שהיקף ההשבתה בהם גבוה, הם כאלו שמעסיקים עובדים בשכר נמוך יחסית.

נקודה חשובה נוספת היא שהשפעת הפגיעה במשק על גביית המסים מושהית ולא מגיעה מיד עם המשבר, אלא מעט אחרי השיא. ניתן להסביר זאת בכמה דרכים. כך למשל חלק מהפעילות שעוד התרחשה בחודש מרץ גולגלה להכנסות באפריל, למשל בעסקאות נדל"ן.

בשלב זה מעריכים במשרד האוצר כי התוצר יירד השנה בכ־5.4%, אך גם שהיקף הירידה בהכנסות יהיה גבוה מהיקף הירידה בצמיחה. חברה שהכנסותיה פחתו במידה ניכרת - אך ההוצאות שלה נותרו קבועות — תספוג ירידה חדה יותר ברווחים ומכאן בתשלומי המסים; קיצוץ בשכר משפיע לא רק על מס ההכנסה אלא גם על הצריכה ולכן גם על גביית המע"מ; בנוסף בעוד שבתחילתו של המשבר הבריחה משוק ההון הביאה להכנסות רבות ממס רווחי הון ואלו קיזזו מעט את הירידה בהכנסות, בהמשך הירידה בהכנסות מרווחי הון קיבלה ביטוי משמעותי יותר.

במשרד האוצר יבחנו את הנתונים וינתחו אותם כדי ללמוד על השפעת משבר הקורונה על המשק ולאתר את הכלים היעילים יותר להוציא את המשק ממשבר נוסף, אם יתרחש.

לדברי עו"ד דורון לוי, ראש מחלקת המיסוי ושותף בכיר בפירמת עמית פולק מטלון ושות', ועו"ד (רו"ח) רחלי גוז-לביא, שותפה במחלקת המסים בפירמה: "הנתון שמפורסם מטעה והינו נתון בעייתי. הסיבה האמיתית לכך שהירידה קטנה היא שתמיד לפני מיתון, בזמן אמיתי, יש עלייה גדולה בגבייה כתוצאה מזה שהשלב הראשון במיתון הוא שהעסקים לא משקיעים ואפילו לא מחדשים מלאי. פועל יוצא של המיתון הינו שהחזרי מס התשומות יורדים בתלילות והגבייה נטו של מסים עקיפים, שהינה רכיב מאד משמעותי בגבייה - נראית אופטית גבוהה (או במקרה הזה הירידה בגביית המסים הינה מינורית). חוסר בביצוע השקעות ואי חידוש מלאי יוביל לכך שבחודשים הקרובים גביית המע"מ תרד בתלילות ואז הגירעון בגבייה יגיע לשמיים".