העשן שפולטות חברות הקנאביס הוא רק מהכסף שהן שורפות

השאיפות היו מוגזמות: בליל יום חמישי האחרון השלימו 11 חברות הקנאביס הרפואי הציבוריות את דיווח תוצאותיהן הכספיות לשנת 2019, והמצב אינו מעודד. 5 מהחברות, שהן בעלות פעילות עיקרית או בלעדית בקנאביס רפואי, סיימו את השנה עם עם אפס הכנסות, הפסד של מיליוני שקלים, וקצב שריפת מזומנים גבוה, שאצל חלקן אף היה גבוה מהמזומן בקופתן.

שתיים מ־6 החברות הנותרות אמנם הצליחו לגרד הכנסות של כמה מאות אלפי שקלים, אולם מדובר בהכנסות זניחות לאור הפוטנציאל הגלום בתחום. וכך, חברות שפרסמו מצגות שהציגו את כל האפשרויות שהן יכולות לפעול במסגרתן; השווקים החדשים ועתירי הממון שאליהם הן יגיעו; ופסטיבל זרי הקנאביס העולמי שיתפיח להם את הכיסים, וכל זאת כשאין ברשותן ולו מתקן ייצור עובד אחד ועם אפס הכנסות - הצליחו להגיע לשווי של מיליוני שקלים המתאים לחברות עם מבנה הכנסות אחר.

קנאביס רפואי צילום: שאטרסטוק

רק 4 חברות קנאביס ציבוריות הצליחו להציג הכנסות משמעותיות בדו"חות 2019. שיח מדיקל, שהציגה הכנסות של 28.8 מיליון שקל; פרמוקאן עם 20.8 מיליון שקל הכנסות; פנאקסיה עם 16.6 מיליון שקל הכנסות; וקנדוק, החברה־הבת (100%) של אינטרקיור, שהכניסה 9.5 מיליון שקל ב־2019, שהוכרו בדו"ח של החברה־האם. כל החברות הן הוותיקות בתחום, אלו שהחלו לפעול בו כבר לפני כעשור, והחלו לייצר הכנסות טרום כניסתן לבורסה. רוב חברות הקנאביס הרפואי הן עדיין הפסדיות, אך הרווח הנקי שעליו דיווחו ב־2019 חטא בהצגת התוצאות מפעילות הקנאביס לבדה. זאת בשל העובדה שהוא הכיל נתונים חשבונאיים שאינם רלבנטיית לפעילות הקנאביס, בהם הוצאות רישום לבורסה; תשלומים מבוססי מניות לבעלי השלד הציבורי שאליו מוזגו: ושווי הוגן של נכסים ביולוגיים שלא ניתן להשוות אותם בין החברות.

מה דעתך על מניית פנאקסיה ישראל:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

ניתוח שערכה פירמת רואי החשבון BDO לרווח המתואם של חברות הקנאביס הציבוריות מלמד כי גם לאחר ניקוי הסעיפים שמערפלים את תוצאות הפעילות עצמה – בהיקף מצרפי של 349 מיליון שקל – רק שתיים מארבע החברות הוותיקות שנסחרות בתל אביב סיימו את 2019 עם שורה תחתונה חיובית. שיח מדיקל עם רווח מתואם של 9.2 מיליון שקל ופרמוקאן עם 3.6 מיליון שקל. ברבעון הראשון של 2019 עדיין שררה אופטימיות כאשר מניות הקנאביס חגגו בעליות שערים בעזרת רוח גבית שהגיעה ממצעד של בכירים לשעבר בציבוריות הישראלית שנכנסו לתפקידי הובלה בחברות השונות.

החברות החדשות רק החלו להתגבש אז, וכל זר קנאביס שהונח על ראשו של שלד ציבורי זכה לשריקות פתיחת ארנקי המשקיעים. וכדי שלא להרוס את החגיגה הסיטו החברות את תשומת לב המשקיעים לעבר האפשרויות הטמונות בתחום, זאת כדי שלא יחטטו בבסיס שהוקנה לשווי המבוקש. כך הוטמנו בדו"חות 2018 ובהודעות מיזוג שונות תחזיות מעודדות, שגרמו למשקיעים לשלוף ארנקים.

2018 חלפה לה, ו־2019 היתה אמורה להיות שנת תחילת יישום התחזיות, אך מהדו"חות ניכר כי זו בעיקר שנת המפנה לאכזבה. הגדילו לעשות חברות שסיפקו תחזיות גרנדיוזיות בדו"חות 2018 לגבי הכנסותיהן הצפויות ב־2019. כך, למשל, טוגדר פארמה, שמובלת מאז פברואר 2019 על ידי מפכ"ל המשטרה לשעבר יוחנן דנינו, ניבאה ב־18 במרץ 2019 כי תסיים את השנה עם הכנסות של 252 מיליון שקל, כאשר בפועל סיימה אותן עם 0.

הנבואה ניתנה גם ליוניבו, המובלת מאז מאי 2019 על ידי משקיע הפארמה חיים הורוביץ, שדיווחה בדו"חות 2018 כי תסיים את 2019 עם הכנסות של 6.8 מיליון שקל, אך כבר ביוני אותה שנה עידכנה על הורדת התחזית להכנסות ב"היקף לא מהותי". עד כמה לא מהותי? בכל 2019 הן עמדו על 824 אלף שקל, כאשר עלות המכר והשירותים לייצרם עמדה על 1.09 מיליון שקל. יוניבו סיימה את 2019 בהפסד של 11.7 מיליון שקל המיוחס לבעלי המניות, אך זה לא מנע ממנה מלבקש בזימון לאסיפת בעלי המניות, הצפוי להתקיים ביום שלישי הקרוב, תגמול שנתי של 3.7 מיליון שקל לגולן ביטון, המנכ"ל ובעל השליטה (22.85%). תגמול זה כולל מענקים על עמידה ביעדים שחולקו ל־3 שנים, והוא גבוה בהרבה מהתגמול השנתי שניתן לביטון ב־2019, שעמד על 1.9 מיליון שקל.

משפחת ביטון חוגגת על יוניבו

ביטון כבר דרש בעבר העלאת שכר מבלי שהחברה הציגה הכנסות כלשהן; ביולי 2019 אושרה לו באסיפת בעלי המניות העלאה של השכר החודשי ל־65 אלף שקל לעומת שכר של 40 אלף שקל קודם לכן. וזה קרה אחרי שביוני יוניבו דיווחה כי לא תעמוד ביעדי ההכנסות שלה לאותה שנה. יוניבו מציינת בדו"ח הכספי של 2019 כי יש לה תלות בביטון "לטובת שימור הרישוי והפעילות בתחום הקנאביס הרפואי". באותו הדו"ח גם ציינה החברה החדשה, כי הוצאותיה על הנהלה וכלליות עמדו על 5 מיליון שקל לעומת 1.6 מיליון שקל שהוציאה על מחקר ופיתוח.

כל זאת לא הפריע ליוניבו לדווח ב־14 באפריל השנה, בעיצומו של משבר הקורונה בישראל, כי הדירקטוריון שלה אישר את העסקת שרית ביטון, גיסתו של בעל השליטה, כמנהלת חשבונות בחברה בשכר חודשי של 10,400 שקל. זאת, 10 חודשים לאחר שאסיפת בעלי המניות אישרה תשלום עמלה של 200 אלף שקל לחברה שבבעלות אליהו ביטו, קרוב משפחה נוסף של בעל השליטה, עבור תיווך בעסקה שבה השקיע עידו חג'ג' ביוניבו.

מה דעתך על מניית יוניבו:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

הודעות החברות הוותיקות לבורסה לא פסחו גם הן על ניצול הזדמנות 'התקווה הגדולה' בפעילותן; ב־23 באפריל 2019 הודיעה אינטרקיור כי חתמה על הסכם להקמת חוות ענק בקיבוץ ניר עוז שבנגב המערבי, שיהיה באפשרותה להפיק עד 100 טונות קנאביס רפואי בשנה, וכי היא תתחיל לפעול עוד באותה השנה. בדו"ח המסכם של 2019, לעומת זאת, אינטרקיור כבר הנמיכה את פוטנציאל הייצור השנתי המקסימלי של החווה ל־88 טונות קנאביס רפואי. נכון לסוף אפריל השנה טרם התקיימו כמלוא התנאים המתלים לקיום ההסכם, אבל זה לא הפריע לחברה להעניק תחזית נוספת בדו"חות, שלפיה שלב א' של החווה הדרומית יושלם ביוני הקרוב.

הזיגזג של הממשלה תרם לחגיגה ולטלטלה

אי אפשר להטיל את מלוא האשמה על החברות, שכן 2019 היתה שנה מלאת תהפוכות לתחום הקנאביס, שהתחילה בחודש ינואר עם אישור היצוא בממשלה והסתיימה עם עיכובו וסימן שאלה לגבי מועד יישומו; המשיכה עם נסיקת השווי המצרפי של החברות בבורסה לשיא של 5.04 מיליארד שקל, אך הסתיימה עם מחיקה של יותר ממחציתו; ולאורך השנה נאלצו החברות לספוג נזיפות מרשות ני"ע שדרשה מהן תיקונים ותוספות שונים, שגרמו לחברות, בין היתר, להוריד שוויים לקראת מיזוגים ולהציג ביסוס לתחזיות.

הרשות אף הוציאה בנובמבר 2019 מסמך למשקיעים שבו סיכמה, בין היתר, את שלל הליקויים והכשלים שנתגלו בחברות הקנאביס הנבחרות. לצד כל אלה החלה מגמה של התפוגגות האופוריה מתחום הקנאביס, בהובלת ענקיות הקנאביס הקנדיות שנסחרות בצפון אמריקה שהדביקה את החברות הישראליות והורידה את שוויין לשפל.

באופן אירוני, מי ששם קץ לצניחת השווי היה משבר הקורונה, שעם תחילתו הגדירה הממשלה את חברות הקנאביס כתעשיות חיוניות מה שהעניק לשוויין זריקת מרץ. במקביל, גם פעילותן של החברות החלה לצמוח כשצריכת הקנאביס הרפואי המקומית הכפילה את עצמה בתוך שנה, מ־12-10 טונות קנאביס רפואי ל־30 אלף מטופלים ל־20 טונות קנאביס ל־60 אלף מטופלים, והיא ממשיכה לטפס. נכון לסוף אפריל שוק הקנאביס הרפואי בישראל הפך לשוק הגדול ביותר בעולם עם 65 אלף מטופלים שצורכים 2 טונות קנאביס רפואי בחודש, קצב שנתי של 24 טונות. עם זאת, סימן שאלה עדיין מרחף מעל חברות רבות, שקצב שריפת המזומנים שהציגו בדוחות גבוה יותר מהמזומנים שלהן בקופה, ויצריך מהן גיוסי הון נוספים, הכנסת משקיעים או הזרמת הלוואות בעלים, בתקופה שסר חינם מהמשקיעים.

"היצוא הוא המפתח לקידום התעשייה"

רו"ח דורון אראמי, דירקטור וראש תחום קנאביס רפואי בפירמת רואי החשבון BDO, המלווה פיננסית קיבוצים ומושבים שנכנסו לתחום, אמר אתמול ל"כלכליסט": "הניתוח שלנו מראה שקצב שריפת המזומנים הנוכחי יאלץ את רוב החברות החדשות להשיג מימון נוסף לפעילותן במהלך השנה, אחרת הן עלולות להגיע לחדלות פירעון. העובדה שעדיין אין יצוא קנאביס רפואי מישראל מעיבה הן על פעילותן והן על היכולת לגייס כסף ממשקיעים חדשים. בסופו של דבר היצוא הוא המפתח היחיד לקידום תעשיית הקנאביס בישראל ולעורק החיים של החברות החדשות, כמו גם לחלק מהחברות הוותיקות".

שוק ההון נמצא על סף סיום המחצית הראשונה לשנת 2020 והיצוא עוד לא יושם. בדו"חות ניכר כי החברות עדיין מכוונות את המשקיעים לתקוות המכירות בשוקי העולם, עם קורטוב מכירות מקומי, שככל הנראה ישאיר די משקיעים במניות, אך יעכב את ניפוי חברות התחזית והחלומות. דו"חות 2020 כבר צפויים להיות טובים יותר לחלק מהחברות, אך המשקיעים בחברות שיישארו מאחור ירגישו, כנראה, כי ההיסטוריה הפיננסית חוזרת על עצמה, ולא לטובה.