הטיפול בזירה הבינלאומית מפוזר על פני יותר מ-35 משרדי ממשלה וגופים אחרים

הטיפול בזירה הבינלאומית מפוזר על פני יותר מ-35 משרדי ממשלה וגורמי ממשלה אחרים והקיצוצים בתקציב 2019 בהיקף של כמעט 15% ללא סגירת נציגויות מקשה על הממשלה לשמור על חוסנה של המדינה ומעמדה הבינלאומי. כך עולה מדוח מבקר המדינה בנושא מערך החוץ.

למעשה ב-24 גופים שונים ישנה יחידה ייעודית לתחום קשרי החוץ. לדברי המבקר, "קיומו של מערך פעילות החוץ המבוזר בין כלל משרדי הממשלה, הכולל היקף ומגוון רחב מאוד של נושאים בהם מעורבים עשרות גורמים ממשלתיים הפועלים בתחומים משיקים, חופפים, מקבילים ומשלימים, מחייב תכנון, יישום והובלה מתואמים ברמה גבוהה ביותר. היעדר תיאום של הפעולות ולעיתים אף ביצוע פעולות באופן סותר, עלולים לפגוע ביכולת לבצע משימות".

בנימין נתניהו. מי מנהל את משרד החוץ צילום: לע"מ

מערך החוץ של ישראל מורכב לא רק ממשרד החוץ אלא גם מפעילות של יתר משרדי הממשלה כמו משרד האוצר, התיירות, הבריאות התקשורת ועוד שנמצאים בקשר רציף עם מקביליהם במדינות אחרות דרך התכתבויות, ביקורים ומינוי נציגים קבועים במדינות מסוימות. אולם לצד קשרים אלו קמו בשנים האחרונות גם משרדי ממשלה ייעודיים לטיפול בנושאים שהיו בעבר שייכים באופן בלעדי למשרד החוץ כמו משרד התפוצות שאחראי על הקשר עם יהדות התפוצות או המשרד לנושאים אסטרטגיים שקיבל את ההסברה ואת ההתמודדות עם ה-BDS. זאת לצד המטה לביטחון לאומי ומשרד ראש הממשלה (המוסד) שפועלים במקביל גם הם במסגרת מדיניות החוץ של ישראל. כראייה לכך ראינו איך רק לפני כמה שבועות בחר נתניהו להפעיל את המוסד במקום את משרד החוץ כדי להשיג עוד מסיכות במסגרת ההתמודדות עם התפרצות הקורונה.

אין חלוקה ברורה של סמכויות

מבקר המדינה מצא כי מגוון תחומי העיסוק המקצועיים של מערך החוץ, יצר, מנעד רחב של תחומי השקה, חפיפה, הקבלה והשלמה בין הגופים השונים בכל הקשור לעיסוק בסוגיות שונות בזירה הבין-לאומית. סוגיות שונות מטופלות במקביל על ידי משרד החוץ ועל ידי משרדים וגורמים ממשלתיים אחרים, באותן מדינות וארגונים בין-לאומיים, ולא פעם גם מול אותם גורמים ממשלתיים ומדינתיים. כאשר אין היום שום חלוקה ברורה של סמכויות ותחומי פעולה בין משרד החוץ ליתר הגורמים.

המבקר מצא כי לנציבות שירות המדינה אין כל יכולת לספק נתונים מלאים לגבי תמונת המצב של העסקת עובדי המדינה בחו"ל, נתונים הכרחיים לגיבוש לבחינת היבטי התקינה, המבנים הארגוניים וקבלת ההחלטות בנושא. העדר התמונה המלאה מתבטא גם בתקציב המדינה שאינו יודע למסגר את הפעילות בחו"ל.

משרד החוץ השיב על הטענות השונות כי הצעד הראשון למניעת הביזור, ביטול הכפילויות וקידום החסכון צריך להיות השבת הסמכויות שנגרעו ממנו.

מבקר המדינה מקדיש מחצית מהפרק על מערך החוץ של ישראל לגיבוש תקציב 2019 בו נעשה קיצוץ של 14.7% בתקציב המשרד ביחס לשנה שלפני כן ועמד על 1.38 מיליארד שקל (לעומת 1.62 מיליארד שקל ב-2018). מאז שנת 2015 חלה ירידה בתקציב אולם עד לאותה שנה הייתה מצומצמת יחסית. לפי משרד החוץ כתוצאה מהקיצוץ, לאור ההוצאות הקשיחות של המשרד (כמו שכר, תפעול ואבטחה), היה צפי לגרעון של 280 מיליון שקל.

המבקר מתעלם מקיומו של שר החוץ נתניהו

לאותו קיצוץ התלוותה החלטה לצמצם גם את מספר הנציגויות בכחמישית. לטענת מבקר המדינ,ה הצעת משרד האוצר לממשלה בעניין סגירה של כחמישית מהנציגויות הדיפלומטיות של ישראל בעולם "לא נסמכה על בחינה מקצועית וסדורה של כלל השיקולים והנתונים הרלוונטיים. בכלל זה, מיפוי והערכת המשמעויות הנובעות מהצעת החלטה זו (אם תתקבל) על יחסי החוץ של מדינת ישראל; ניתוח מעמיק של החיסכון הכספי הצפוי ממימוש הצעת החלטה זו על בסיס שקלול עלות התחזוקה של כל נציגות ועלות סגירתה וחישוב העלות החלופית של קיום הפעילות בנציגות".

המבקר התייחס לסד הזמנים הקצר שנדרש לקבלת אותן החלטות אולם התעלם מכך שמי שקיבל את ההחלטה על לוח הזמנים המכווץ (שהביא לאישור תקציב 2019 כבר במרץ 2018) היה ראש הממשלה נתניהו יחד עם שר האוצר כחלון. משרד האוצר מסר בתשובה כי "הוא מקבל את הביקורת הנוגעת לכך שהחלטות תקציביות משמעותיות מתקבלות בסד זמנים קצר. לעמדתו, ראוי כי תהליך אישור התקציב יהיה ארוך יותר כדי לאפשר עבודת מטה תוך שיתוף גורמים רלוונטיים בתהליך. עם זאת כי גם בסד הזמנים הקצר, כפי שמתואר לעיל, שהיה קצר מהרגיל ונקבע על ידי ראש הממשלה ושר האוצר, נעשה מאמץ לשיתוף גורמים נוספים."

מבקר המדינה מציין עוד כי צמצום התקציב המיועד לפעילות דיפלומטית הביא לירידה ניכרת בפעילות משרד החוץ בישראל ובחו"ל. "בכירים במטה משרד החוץ ובנציגויות תיארו את המציאות שנוצרה כמשבר חריף ומרחיק לכת בהשפעותיו הפוטנציאליות על קשרי החוץ של מדינת ישראל", כתב המבקר. אלא שלאורך הדו"ח ייחס את אותו קיצוץ למשרד האוצר בעוד שמי שבסופו של דבר קיבל את ההחלטה על הקיצוץ היה נתניהו עצמו, שהיה אז שר החוץ במהלך הדיון הלילי בממשלה. לפי גורמים שנכחו באותם דיונים אותו קיצוץ, שהיה יחסית קל לנתניהו לעשות לאור כך שלא היה שום שר שייאבק בהחלטה, נעשה במסגרת ניסיון למצוא תקציבים נוספים לבניית תשתיות ביהודה ושומרון.