800 מיליון שקל חולטו מחשודים שעוד לא הוחלט אם להעמידם לדין

דוח המבקר מצביע על פער גדול בין 4.2 מיליארד שקל שתפסה המשטרה בהליכי אכיפה כלכלית בשנים 2018-2016 אל מול הסכום שנפסק בתום ההליכים - 454 מיליון שקל בתיקים שהסתיימו בשנים אלה. כלומר, המשטרה חילטה מחשודים סכומים הגדולים פי 9 ממה שפסק בית המשפט.

המבקר הצביע על הליקויים הבאים:

היעדר גורם מתכלל – שבאחריותו לקבל, לאסוף ולנתח את מלוא המידע הקיים אצל כלל הגופים המשתתפים בשרשרת האכיפה הכלכלית.

צוואר בקבוק במעבר התיקים מהיחידות החוקרות לגורם המטפל בתביעות ובמימוש - נמצא פער ניכר בין הגידול בתיקי החקירה שנפתחים במשטרה וברשויות חוקרות אחרות ובתפיסות הרכוש ובין היכולת של גופי התביעה ויחידת החילוט לטפל באותם התיקים ולהביא למימוש התפוסים.

צילום: אימג'בנק/thinkstock

בשנים אלה חלה עלייה של כ-220% בשיעור התפיסות אך לא חל שינוי משמעותי בהקצאת כוח האדם שמטפל באותם התיקים.

בשנים 2018-2014 הופקדו במערכת הכספית של חשבות המשטרה כ-350 מיליון שקל  ללא הבחנה בין כספים המיועדים לחילוט לבין כספים אחרים שנתפסו כמוצגים. כספי התפיסה מופקדים על ידי המשטרה עד לסיום ההליך הפלילי בחשבון החשב הכללי הנושאת ריבית בנק יישראל שנמוכה משמעותית מהתשואה בקרן לניהול רכוש שחולט.

אי הפקדת כספים בקרן איסור הלבנת הון - נמצא כי בשנים 2018-2015 לא הופקדו כ-80 מיליון שקל בקרן, בעיקר בשל חסמים משפטיים במימוש נכסים.

תפיסת נכסים בחו"ל - למרות המאמצים שמקדישים גופי המודיעין, החקירה והאכיפה לצורך זיהוי, איתור ותפיסה של נכסים בחו"ל, לא הועברו לישראל כספי חילוט מחו"ל.

תגובות

מהפרקליטות נמסר בתגובה: "פרקליטות המדינה מברכת על עריכת הביקורת. הפרקליטות תלמד את הדוח לעומקו ואת ההמלצות המערכתיות שבו. מבקר המדינה מצא שבשנים 2018-2016 חולטו בהחלטות שיפוטיות כ-590 מיליון שקל מעבריינים, מתוך 726 מיליון שקל שהפרקליטות ביקשה לחלט. נתון זה משקף אפקטיביות של 81% בעבודת הפרקליטות, היינו מכל שקל שהפרקליטות ביקשה לשלול מהעבריין, בסופו של יום נשללו כ-81 אגורות בצו שיפוטי.

"עוד מצא המבקר, שבתקופה זו הפרקליטות הגיעה להסדרים במספר "מגה תיקים", כחלק מהאכיפה הכלכלית, שבמסגרתם החברות הנאשמות שילמו לאוצר המדינה למעלה מ-700 מיליון שקל. בהקשר זה, המבקר מצא כי הגם שבתקופה זו בוצעו מאות חקירות, רק בשלושה תיקים נמצא שהיקף הרכוש שתפסה המשטרה בשלב הראשון של החקירה הגלויה, היה גבוה מהיקף העבירה.

"מדו"ח המבקר עולה אפקטיביות גבוהה בעבודת הפרקליטות בתחום האכיפה הכלכלית, הודות לשינויים מבניים שהפרקליטות עברה ולהידוק שיתוף הפעולה עם המשטרה ורשות המיסים. בשנים האחרונות, נוסף על שתי היחידות הייעודיות העוסקות בתחום הכלכלי – המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה ופרקליטות מיסוי וכלכלה - הוקמו בכל מחוז בפרקליטות חוליות אכיפה כלכלית, שמטרתן להתמקצע בתחום, לרכז מאמץ ולעבוד בצמידות עם המשטרה ורשות המיסים כבר משלבי החקירה הראשונים. שינויים אלו ושיתופי הפעולה עם גופי האכיפה התעצם מאוד בשנים האחרונות. כל זה הביא לגידול ניכר באיכות האכיפה הכלכלית ובהיקף הרכוש שנתפס לעבריינים – ממאות אלפי שקלים בשנה לפני כ-15 שנה בלבד, למאות מיליוני שקלים בשנה, בשנים האחרונות.

"המבקר העיר כי יש לפעול לקיצור משכי הטיפול בתיקים הכוללים אכיפה כלכלית, בין היתר לאחר שמצא כי בשנת 2019 ממתינים להחלטה תיקים שסך התפוסים בהם מגיע ל-800 מיליון שקל. הפרקליטות פועלת לקיצור משכי הטיפול בתיקים בכלל, ובתיקים אלה בפרט, ובקשר זה נציין כי הרוב המכריע של הרכוש הנ"ל תפוס בשלושה תיקי ענק שהמאפיין הבולט בהם הוא קיום חומרי חקירה רבים בחו"ל והצורך בחיקורי דין חובקי עולם במדינות זרות, לצורך השגת הראיות. בשל מורכבות התיקים, היקפם וחיקורי הדין הנדרשים, בית המשפט הוציא צו להארכת התפיסה בתיקים אלו מעבר לשנה.

"על פי דו"ח המבקר, מערכת המשפט מתמודדת עם עומס התדיינות ומורכבות ב"מגה תיקים" המביאה לעיכוב בהתקדמות ההליכים המשפטיים בתיקים אלו. בהקשר זה, המבקר ממליץ להנהלת בתי המשפט לשקול לקבל את המלצת הפרקליטות וה-FATF (הגוף המקצועי הבינלאומי שערך ב-2018 ביקורת למדינת ישראל), להקמת בית משפט כלכלי שישמע תיקים אלו".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "בשנים האחרונות האכיפה הכלכלית מהווה מרכיב משמעותי ואפקטיבי בניהול תיקי חקירה בהם הושם דגש על ההיבט הכלכלי והיא נועדה בראש ובראשונה למנוע ממבצע העבירה ואחרים שימוש בכספים ורכוש ששימשו לביצוע עבירה או כאלה שהושגו תוך ביצוע עבירה. כל פעולת חקירה מעין זו, מבוצעת באופן מפוקח ומבוקר, בהתאם לנהלים ואמות מידה מקצועיות, באמצעות הפרקליטות/תביעות תוך שבית המשפט מבצע ביקורת שיפוטית על כל הליך של תפיסת נכסים וחילוט כספים ורכוש במסגרת החקירה, בין אם בשלב הסמוי ובין אם בשלב הגלוי.

"ממצאי המבקר ביחס לאי עמידה ביעדי האכיפה הכלכלית אינם מדויקים ומציגים תמונה שגויה ביחס לפער הנטען בין גובה התפיסה השנתית לסכום החילוט הסופי שכן לא ניתן למדוד את היקפי החילוט שנה מול שנה. זאת משום שצו תפיסה שהוגש בתחילת הליך יכול לבוא לידי מימוש רק בסיום ההליך שלרוב, לאור מורכבותם של תיקי הלבנת הון וניהול הליכי המשפט, נמשך מספר שנים".