אסטרטגיית היציאה של האדריכלים

ענף האדריכלות מושפע ישירות מענף הנדל"ן, ותגובת השרשרת לא פסחה על עולם האדריכלות שבניגוד לעולם הנדל"ן, לרוב החברות בו אין הרבה עתודות תזרימיות.

רוב משרדי האדריכלים הינם משרדים קטנים העוסקים בפרויקטים קטנים ופרטיים כמו וילות וכו', בעוד המשרדים הגדולים עוסקים במגורים, מסחר ובנייה ציבורית, כאשר בכל התחומים הללו חלה ירידה משמעותית בהזמנה של עבודות חדשות בעקבות משבר הקורונה. חוסר הוודאות בתקופה הנוכחית גרם לא רק להאטה בהזמנות, אלא גם להקפאה של פרויקטים בביצוע. הנתונים מדברים על ירידה של כ – 70% בהזמנת עבודות חדשות ואחד מכל שלשה משרדי אדריכלים חווה עיכוב בתשלומים בחודש האחרון. 50% מכלל המשרדים מתקשים להאמין שיוכלו להחזיר את כל העובדים שעבדו במשרד שלהם לפני פריצת המשבר ומי שיתקשה יותר בתקופה הקרובה אלו האדריכלים הצעירים והחדשים.

ובכל זאת, אם מחפשים נקודות אור, ראשי המשרדים הגדולים אמנם נתקלים בפעם הראשונה במשבר מסוג זה, אך עם עשרות שנות וותק וניסיון בתחום, הם מאמינים שהמשבר יוביל לשיפור הרמה המקצועית בענף ושגם המשבר הזה יעבור. רובם הצליחו לשמר שגרת עבודה והתפוקות לא נפגעו באופן משמעותי, כמו גם יכולת העמידה שלהם מול הלקוחות בלו"ז הצפוף.

לקראת פרסום דירוג משרדי האדריכלות של DUN'S 100 לשנת 2020 שוחחנו עם ראשי משרדי האדריכלות המובילים בישראל על מגוון נושאים אקטואליים. על ההשפעה העכשווית והעתידית של נגיף הקורונה על עולם האדריכלות בישראל, הן מבחינת העסקת עובדים, והן מבחינת שינויים תכנוניים אפשריים אשר יוכתבו מכורח המציאות החדשה בה אנו נמצאים, בעקבות התפרצות הנגיף לחיינו. ראשי המשרדים דיברו על הדאגה העיקרית של הלקוחות בתקופה הזאת, על מה שמניע אנשים להפוך לאדריכלים - למרות ההתחלה הקשה - ועל הפתרונות האפשריים למצוקת הדיור.

לכתבה התראיינו וענו על השאלות משה וארנה צור, משרד 'משה צור אדריכלים'. משרד עם וותק של 42 שנים שהעסיק לפני פתיחת המשבר כ – 90 עובדים בסניפי החברה בתל אביב וחיפה ומדורג באופן קבוע בין חמשת המשרדים המובילים בדירוג DUN'S 100.

האדריכל עדן בר, בעלים ושותף במשרד 'בר לוי דיין אדריכלים ומתכנני ערים'. משרד מוביל שלפני המשבר העסיק כ- 40 עובדים ובודק מעל ל – 200 מכרזים מדי שנה.

גיל שנהב, אדריכל ושותף מייסד בחברת 'כנען שנהב אדריכלים בע"מ', משרד המוכר היטב בשוק הישראלי אשר מעסיק 35 עובדים וקיים כבר מעל ל – 30 שנים. שנהב משמש גם כיו"ר ה CTBUH בישראל.

וגיא מילוסלבסקי, בעלים ומנכ"ל של חברת 'מילוסלבסקי אדריכלים', שהוביל את המשרד אשר בבעלותו לקפיצה ולהתקדמות המרשימה ביותר בדירוג DUN'S 100 לשנת 2020 עם כניסה לחמישייה הראשונה של המשרדים המדורגים. כניסתו של המשרד לחמישייה המובילה היא שינוי יוצא דופן מאחר ומאז שנת 2013 לא היו שינויים בדירוגי החמישייה הראשונה של משרדי האדריכלות. בעשור האחרון בהובלתו של גיא צמח המשרד ממצבת כוח אדם של 30 עובדים ל- 80 עובדים.

אז מה חושבים בכירי הענף על התפתחויות האחרונות בעולם האדריכלות ולאן הענף צועד בעקבות משבר הקורונה והאתגרים הכלכליים שסובבים אותו? הנה השאלות והתשובות, רגע לפני פרסום הדירוג המלא של DUN'S 100 למשרדי האדריכלות המובילים בישראל.

צילום: יח"צ

נגיף הקורונה השפיע על רוב המשק, כיצד מתנהלים משרדי האדריכלים בתקופה זאת? ומה עושים כדי לנהל שגרת עבודה רגילה ככל האפשר?

'משה צור אדריכלים', אורנה: "מבחינתנו, מרגע שהתחיל השיח סביב הקורונה, הבנו שיש כאן בעיה והתחלנו לבחון וליישם מדיניות של ריסון הוצאות וניסיון להגדיל הכנסות. כאשר המשבר התחיל לא הורדנו משכורות מהעובדים, שחררנו מעט מאוד עובדים לחל"ת, אך כן הורדנו ממשכורת הבעלים 15%. אנחנו מדברים עם העובדים, שחלקם נמצא במשרד כבר מעל ל 20-25 שנים, ואף יותר, ומסבירים להם את הצעדים שאנחנו עושים ומשתפים אותם והם מבינים ויודעים שאנו עושים ככל האפשר לעבור את התקופה הזאת ביחד ובטוב.

העבודה מתנהלת בסדר גמור, השגרה כמעט רגילה מבחינת תוצרים ותפוקות. אין ספק שאנחנו נמצאים במלחמה, אנחנו מקווים שהיא תסתיים בקרוב ושננצח בה. מבחינת כספים אנחנו עם יד הדוקה יותר אך במקביל אנחנו במצב שהוא בסדר גמור מהבחינה הזאת"

משה: "מבחינתנו הבריאות היא מעל הכל והתחלנו ליישם צעדי מנע ושמירה על היגיינה עם תחילת המשבר, עוד לפני שמשרד הבריאות חייב אותנו לעשות כן והעובדים הבינו שזה לטובת כולם. עברנו לעבודה מהבית שזה היה מבצע לוגיסטי לא פשוט, שינענו כ – 90 איש. כל העובדים נאמנים למשרד והבינו שזו שעה הרת גורל. יש פרויקט שנעצר וחודש, פרויקט אחד בוטל, אך גם קיבלנו שני פרויקטים חדשים כך שאנחנו עובדים כל הזמן כאשר שיטת העבודה החדשה מהבית באמצעות פגישות ZOOM מאתגרת את הצוות הניהולי אך אנו הסתגלנו ועובדים כל הזמן על ניהול מקצועי הדוק וזה עובד היטב. יש גם יתרונות בעבודה עם תכנת ה ZOOM, לא מבזבזים זמן על נסיעות, עוברים מפגישה לפגישה בלחיצת כפתור, ובאמצעות ארבעת השותפים האיכותיים שלנו במשרד המצוינות שלנו נשמרת וגם יכולת הניהול הדוקה וטובה גם בשיטות העבודה החדשות בהן אנו פועלים כעת בעקבות המשבר. אחת העובדות אמרה לאחרונה, במשבר הזה יראו מי הילדים ומי המבוגרים בענף, החזקים ישרדו".

גיל שנהב, אדריכל ושותף מייסד בכנען שנהב אדריכלים, יו"ר ה CTBUH -בישראל: "כשפרץ משבר הקורונה, האווירה הציבורית הייתה של קטסטרופה משתקת, ואכן יש מגזרים שאפילו עם הקלת המגבלות אינם יכולים לעבוד. משרדי אדריכלים אשר פועלים עבור ענף הבניה שהוכרז כחיוני, היו צריכים לקבל מיידית החלטה האם להתחפר או להסתער. המוטיבציות שלנו לשמור על הפעילות ובמהירות היו עם הפנים ללקוחות ולעובדים. האתגר הראשון והגדול בו התמקדנו במשרד היה לחבר את כל 35 העובדים שלנו אל השרת המשרדי כולל רכישת ציוד בעלות עשרות אלפי שקלים , על מנת שיוכלו להמשיך ולעבוד באותן עוצמות אך מהבית. זה היה מבצע בלתי רגיל עליו ניצח אסף, איש המחשבים שלנו, אשר בתוך 48 שעות של עבודה רצופה, חיבר את כל מחשבי העובדים בבתים למחשב המשרד. כך יכולנו להודיע לכל היזמים שאנו עובדים איתם, שהעבודה על הפרויקטים שלהם, חלקם בעיצומו של הביצוע, ממשיכה ללא הפרעה ואנו מתכוונים לעמוד בכל המשימות ובכל המועדים עליהם התחייבנו, על מנת לא לעכב חלילה את התקדמות הפרויקטים וביצועם. המוטיבציה הנוספת והלא פחות חשובה, הייתה העובדים – היה חשוב לנו לשמור בעבודה את כל צוות העובדים שלנו. מבחינתנו, הנכס המשמעותי והחשוב ביותר למשרד אדריכלים הוא ההון האנושי המרכיב אותו והמשימה הייתה לשמור על הרצף התעסוקתי של כל הצוות. עד לרגע זה הצלחנו לשמור על כל הצוות בעבודה, ואנו מרגישים ברי מזל. עבודה מהבית היא קשה ומורכבת, כל שכן כשהילדים גם הם בבית וגם בני הזוג צריכים לקיים שגרת עבודה. קשה לסנכרן ולנהל את כל המורכבות ואת משימות העבודה והבית, וקשה מאד לסנכרן פעילות של 35 עובדים שכל אחד מהם נמצא במיקום אחר. לזכותם של העובדים שלנו אומר שהם עושים עבודה מדהימה בתנאים לא פשוטים ובשעות לא שגרתיות" .

הקפדנו לבנות תהליכי עבודה קבועים של עריכת ישיבות צוות לתכנון העבודה וניהול, ולקיים פגישות מסודרות בזום חיצוניות עם יזמים וועדות לקידום הפרויקטים".

עדן בר - שותף ומנכ״ל, בר לוי דיין אדריכלים

עדן בר: "התפתחות התגובה של הממשלה לקורונה, בהנחיות שונות ולפעמים סותרות יום יום, חייבה את משרדי האדריכלים להקדיש את רוב הזמן כדי להיערך ליום הבא, ושוב ליום אחרי וחוזר חלילה, עד התייצבות ההוראות. עבור מנהלי ועובדי המשרד זה היה סיוט ניהולי וארגוני.

לאחר התייצבות ההוראות, המשרדים התארגנו על דפוסי עבודה "מפוזרים", חלק במשרד, חלק בבית חלק בחל"ת. התפוקה ירדה, בעיקר עד שנוצרה שיגרה חדשה כאשר ה ZOOM הפך ל'מושיע' וסייע לנו לחזור לעבודה תקינה".

גיא מילוסלבסקי: "נראה כי בעת הזו ישנה הבנה כי לא משנה אם זה הקורונה או נגיף עתידי אחר, יש למצוא דרכים שיטיבו את התמודדות האוכלוסייה בנושא.

ברמת הבינוי של מגדלים עתידיים, מדובר על מציאת פתרונות להפחתת "נדידה" של אנשים בין אזורי מגורים לאזורי תעסוקה, מסחר ושירותים, התנהגות שמעמיסה על אמצעי התחבורה הציבורית ומגדילה את חשיפת האוכלוסייה אחד לשני. אחד הפתרונות הינו מגדלים מעורבי שימושים בהם יש אפשרות לאנשים לחיות ולעבוד במרחק נגיעה וכך גם לצרוך מסחר ושירותים בסביבתם הקרובה ולבלות בה את שעות הפנאי שלהם.

בקשר לתכנון המגדלים, יהיה דגש על שילוב sky gardens ואזורים פתוחים אחרים אשר יתנו מענה לצורך של אנשים "לפרוק" את המתח לצאת מהשהייה הממושכת ביחידות הדיור ולייצר פתרונות נעימים ובטוחים לדיירי המגדל להעביר את שעות הפנאי שלהם.

בנוסף לאלו, הפרדת מערכות התשתית וכן פתרונות של החלפת אוויר ובקרה על תנועת האנשים בבניין יוכלו לעזור "לנטר" ולפקח על חשיפת יתר כשזאת תידרש.

בנושא יחידות הדיור עצמן ברור כי מקומה של פינת העבודה הביתית והאפשרות לעבוד במקום נוח, מבודד מרעשי רקע, עם תאורה ואולי נוף מהווים רכיב שיהיה חשוב יותר לאנשים היום וכך גם מרפסת גדולה יותר עם חשיפה לאוויר ותאורה טבעית".

עדן בר: "יש הרבה דיבורים ברשת על הנושא. אני חושב שיהיו שינויים ואפילו מרחיקי לכת: מהרמה האורבאנית – חזרה ל"שכונה" (בהקשר של הנחיות ה - 100 מ' או להנחיות אחרות שמגבילות אותנו מלהתרחק מרחק מסוים מהבית), החייאת החנות השכונתית והרחוב כחוויה אנושית, נתינת מענה לצרכים מיידיים ולמפגשים. גם כך מדובר רבות בנושא קיימות, וקנייה אינטרנטית (לעומת קניונים) ואלו אלמנטים שיצוצו בשיח התכנוני בעקבות המגפה. במקביל ידובר על מבני ציבור – כמו שיש ממ"ק, על איך לתכנן יעיל כדי להתמודד מול תחלואות העתיד. וכמובן תהיה השפעה בכל הקשור לנושא המשרדים – העצמת העבודה מרחוק, הקטנת ומיעוט בנסיעות, משרד "גמיש" וכדו'".

בטווח הארוך, מאחר ואנו רואים שלתוכנית מחיר למשתכן ולתמ"א 38 כבר יש תאריכי פקיעה, ומאחר ומנהל התכנון דיווח לאחרונה כי יש סיכוי שלא יעמוד ביעדי התכנון של אישור דירות חדשות, מתבקשת המסקנה לרכז את מלוא תשומת הלב ואת כל המשאבים, הכישרונות, הרעיונות, וכדומה, בקידום פרויקטים במסגרת הליכי פינוי בינוי במרכזי הערים. זה מיטבי גם ליזמים אשר לא יצטרכו לרכוש קרקע במחירים גבוהים. בנוסף, ידוע כי ההשקעה הכלכלית בתשתיות במרכז העיר הינה כחמישית מזו שנדרשת בשכונה חדשה מחוץ לעיר. זה מיטבי כמובן גם לתושבים ולרווחתם . מגיע להם להנות מתנאי חיים מודרניים של המאה ה 21 ,עם מעלית, מרפסת וחניה".

גם בהיבט הטכנולוגי יכולים להשתנות דברים. אנחנו מניחים שבהדרגה יחל הליך מחקר ופיתוח של טכנולוגיות שיעניקו מענה לדיירים בעת מגפה. ממיזוג אוויר עם סירקולציית אוויר שלא מפיצה אוויר עם נגיפים, ועד מעלית עם חציצה, חשמל חכם, אלמנטים נוספים של בידוד ועוד – למקרה ויהיה צורך להתבודד תקופה בתוך הבית וסביבתו" בני הזוג צור מעריכים שיבנו יותר מרפסות וחלונות כלקח מהתקופה הנוכחית שבה אנשים 'נתקעו' בבית ללא אפשרות לצאת החוצה, לדבריהם, בישראל, בניגוד לאירופה, הבנייה כוללת מרפסות רבות וישנה חשיבות גדולה למרפסת, וכעת, יתכן ובאירופה יחקו את ישראל ויבנו יותר מרפסות. על דבר אחד בנושא זה בני הזוג צור חלוקים, ארנה חושבת שתהיה כעת יותר בניה למגורים מאשר למשרדים, אחרי שהובן שניתן לעבוד מהבית, בעוד משה גורס כי אנשים ירצו לחזור ולעבוד מהמשרדים כי הם ירצו להיפגש. שניהם מסכימים כי מעתה ואילך יותר פגישות יעשו באופן וירטואלי.

מהן הדאגות העיקריות של הלקוחות בתקופה הזאת?

עדן בר: "הלקוחות מודאגים בעיקר מתפקוד הרשויות אשר עלולות לעכב להם אישורי ביצוע וגם מהתורים בוועדות לאחר הקורונה, והפקק שעשוי להאט את כל התהליכים. לגבי האדריכלים, כל זמן שתזרים המזומנים "מכובד", התקשורת מהודקת מתמיד כשותפים לדאגות".

ארנה ומשה צור: "הדאגות העיקריות הן כאמור מאי הוודאות ואי הבהירות, שעוד לא ברור בדיוק לקראת מה אנחנו הולכים. יש אי נוחות צל הלקוחות כתוצאה מכך. וכמובן העניין הכספי, כלומר מימון פרויקטים. היזמים אשר תלויים בבנקים יכולים להיות בבעיה, בעוד אלו שיש להם הון עצמי גדול מודאגים פחות, חלקם אף מנצלים את התקופה הזאת כדי לקדם תכנונים של פרויקטים שממלא לוקח כמה שנים לתכנן אותם. כולם מבינים שהמשבר הזה יארך בין חצי שנה ושנתיים וחצי בעוד פרויקטים בעולם הבניה אורכים יותר זמן, ולכן יזמים ממשיכים לעבוד גם בתקופה הזאת, ופרויקטים ממשיכים להתקדם. הכלכלה של ישראל תמיד תהיה חזקה, תמיד תהיה דרישה לדירות ולבניה באופן כללי, אמנם חבל שנכנסנו למשבר הזה עם גירעון גדול, זה היה לא נבון מצד הממשלה, אבל אנחנו מאמינים שהגירעון הזה ייסגר".

גיל שנהב: "אנו חשים שותפות גורל עם היזמים. דאגתם של היזמים היא גם דאגתנו והיא לקהל היעד של הבניינים שאנו יוצרים יחד. מתי יגיעו לקוחות? מתי והאם ישובו קונים למשרדי המכירות? לרכוש דירות, משרדים, חנויות. הבניינים שלנו יכולים להיות מהיפים, בעולם אך ללא לקוחות הם יישארו שוממים".

בתחום המגורים הלקוחות מודאגים בעיקר מירידת הביקושים, מקצב המכירות, הנובעים מחוסר הוודאות הכלכלית של הרוכשים הפוטנציאליים . בתחום המשרדים נוצר חשש מצדם של היזמים אשר שואלים את עצמם האם בעקבות התקופה יהיה שינוי מגמה באופי העבודה של שוכרים פוטנציאליים, דבר אשר עלול להקטין את הדרישה ופוטנציאל המכירה/השכרה. יחד עם זאת, ענף הנדל"ן ידע טלטלות רבות במהלך השנים וגם אם תהיה בטווח הקרוב ירידה בביקושים, השוק יחזור לעצמו ויתאושש יחסית במהרה וקצב הביקושים ידביק את הפער".

בענף בו כמחצית ממחזיקי תעודת אדריכלות כלל לא עוסקים בפועל במקצוע, מה גרם לכם בכל זאת להישאר בתחום ואף הביא אתכם להיות בין משרדי האדריכלים המובילים בישראל?

גיל שנהב: "אדריכלות במידה מסוימת היא מסוג המקצועות שבוחר אותך, ולא אתה בוחר אותו. אנחנו כבר דור שני לאדריכלים והאדריכלות בדמנו. חדוות היצירה היא הקטר שלנו כמו גם האהבה והתשוקה למקצוע. כמשרד אנו מתמקדים במגוון פרויקטים: דיור מוגן ובתי אבות, לצד שכונות מגורים, מגדלי מגורים ובניה לגובה, ומתחמי משרדים לתעסוקה, מסחר ומלונאות. המגוון הגדול מאפשר לנו לצלוח תקופות בהן חלק מתחומי המומחיות נמצא בשפל זמני. בעיני המפתח להצלחה מבוסס על שלושה תנאים- מקצועיות, מערכות יחסים וניהול. מקצועיות, יצירתיות חדשנות וכשרון הם הבסיס והתנאי ההכרחי לכל הצלחה מקצועית. אבל, הצלחה מקצועית ארוכת טווח של דור אחרי דור, במשך עשרות שנים ועם עשרות לקוחות והתמחויות שונות, מתבססת על טיפוח מערכות יחסים איכותיות, מקצועיות ואותנטיות עם הלקוחות , הרשויות ומקבלי ההחלטות, ועם העובדים. התנאי השלישי בניהול איכותי ומקצועי של המשרד. אצלנו, מנכ"לית המשרד היא כלכלנית, וניהול המשרד נעשה באופן מקצועי ואיכותי".

גיא מילוסלבסקי: "תחום האדריכלות בעיניי הוא מהמקצועות המופלאים בעולם, תחום המשלב יצירה אמיתית, זו האומנות היחידה שאנחנו באמת חיים בתוכה", מסביר מילוסלבסקי, דור שלישי לאדריכלים. סבו היה ממתכנני חומה ומגדל, ואביו ניהל משרד אדריכלים משגשג בצפת, "עבודת האדריכלות משולבת יחד עם אין ספור יועצים מתחומים רבים ומגוונים (כגון קונסטרוקציה, חשמל, מיזוג, מים, תאורה אלומיניום ועוד), אשר בכל אחד מהם יש צורך להגיע לידע, הבנה וליצירת דיאלוג אשר יבואו לידי ביטוי בתוצר של מבנה איכותי על כל היבטיו, ברמה העיצובית, ההנדסית והתפקודית. העשייה בתחום בשילוב של הבנת הלקוח וצרכיו הפונקציונליים, הרגשיים והחברתיים הן דבר מאתגר ואני באופן אישי מוצא את עצמי מוקסם כל פעם מחדש מהמקצוע אותו בחרתי".

עדן בר: "קודם כל האהבה למקצוע! האתגר היומיומי, היצירה, הגיוון, הלימוד האינסופי. אדריכל כיום, כדי להיות יציב ומוביל בענף נדרש להבנה ונקיטת עמדה בכל שלבי ניהול והקמת הפרויקט כולל במישור הכלכלי, השיווקי, הארגוני והסטטוטורי. כמובן שצריך תמיד להבין את צרכי הלקוח, להעניק רמת שרות גבוהה, להגיב באופן מהיר, וכמובן יש צורך בהרבה יצירתיות"

גיא מילוסלבסקי: "בשנים האחרונות, נשמעת לא מעט ביקורת, חלקה מוצדקת וחלקה פחות, על התנהלות גופי התכנון ונושא הרישוי בישראל. ראשית אני מאד מקווה, שישמרו את הקונספט של "מסגרת גג" אשר מנהלת באופן סדור ומיישמת את מדיניות הדרג הפוליטי. יצירת "קבינט דיור" או לחילופין גוף אשר מרכז ומתכלל את כל עבודת המטה ומאפשר לכל אחת משלוחותיו ליישם את תכנית הפעולה, הינה דבר חשוב אותו יש לשמר. במקביל, פירוק חזרה של המערך לשיכון, פנים, ורמ"י בהם כל אחד יעשה את תוכניותיו ומהלכיו בנפרד, ללא ראייה מערכתית, יהיה מהלך יהיר ומשגה גדול. בנוסף, אין ספק, שיש לטפל בקיצור הליכי הרישוי בישראל וחיזוק הודאות התכנונית".

עדן בר: "לדעתי יש לבצע כמה פעולות: יש למתן את ההכוונה הסקטוריאלית כגון: דיור למשתכן. יש לייצר קשר הדוק ואיזונים בין ההתחדשות העירונית (בעיקר פינוי בינוי) וקרקעות המדינה - כמעט הכל כקרקע משלימה או מחוברת - כך שבמקביל ייבנו מחדש במקום בו התשתית האורבאנית כבר קיימת. בניה במרכזי הערים באינטנסיביות סבירה ומתאימה תוך כבוד לסביבה ולמורשת, ובאותה פעימה ייבנו בפרברים על קרקעות המדינה, וגם במקרה זה תוך שמירה על איזון והתאמה למקום, לסביבה ולאוכלוסייה הקיימת".

ארנה ומשה צור: "בהחלט, אנחנו גורסים כי יש להתיר ציפוף במרכזי הערים בצורה שלא תעמיס על תשתיות הרשויות. עם כל הכבוד לבניה ירוקה, אם יש דבר אחד שיכול לשמור על כדור הארץ זה ציפוף עירוני. נושא עירוב השימושים הוא בעל חשיבות גבוהה ויש לבצע תכנון ארגוני ומיקרו אורבני. יש גם צורך לבצע שימושים בשכבות כדי לנצל את הורטיקל ולא רק את הקרקע ולשם כך יש לשנות את הרגולציה בנושא זה. היינו בביג'ין ושם יש מבני ציבור בין גשרים, מתנ"ס בגורדי שחקים, מבנים שנבנים על מבנים וניצול של הציפוף. צריך לסמוך על המתכננים ולתת להם לתכנן, אדריכלות זו מקצוענות והיא תגרום לסביבה טובה ונכונה יותר"

גיל שנהב: "המבחן הבינלאומי חוצה גבולות וארצות לאיכות הערים הוא מבחן האינטנסיביות. המאפיין את הערים הטובות בעולם ,לא משנה היכן, היא האינטנסיביות, הרחוב העירוני שהכל קורה בו – עירוב שימושים של תעסוקה ומסחר, מגורים, תרבות ופנאי, חינוך וספורט ועוד. אלו הערים שאנו צריכים לשאוף אליהן. אולם כרגע, למעט תל אביב, ירושלים, וחיפה, רוב הערים שלנו הן פרבריות ואנו צמאים לאינטנסיביות עירונית אחרת שתאפשר לנו כתושבים לפרוח ותאפשר לערים להשתקם כלכלית. באינטנסיביות אין הכוונה רק לבניה לגובה, כיו"ר ה CTBUH-ISRAEL אני יכול להגיד שאנו אמנם מומחים בבניית גורדי שחקים, אך המגדלים הם רק כלי אחד בארגז הכלים. נדרשת בניה מירקמית לצד בניה מגדלית- בניה בקווי אפס, ביטול מרווחי צד, בניינים מחוברים, בניה בגבהים שונים - איכות אורבאנית שאנו כל כך מייחלים אליה".

תכנון מושכל ייצור סביבת מגורים ותעסוקה מגוונת ו"חיה" אשר תמשוך אוכלוסייה צעירה, תאפשר קהילתיות מסוגים אחרים, ציפוף האוכלוסייה, צמצום הניידות והפחתת זיהום האויר.

ערך זה יכול להתקיים לא רק במרכז גוש דן אלא גם במרכזי ערים אחרות תוך סיוע ממשלתי אשר יחליף הוצאות עתק ופיתוח קרקע שהוקצו עד עתה להקמת שכונות חדשות".