עכשיו כשכולם מאחורי המסכים זה הזמן להביא את עצמכם לעבודה
נדמה שדווקא עכשיו, כשאנחנו בבית ולא במשרד אנחנו יותר חשופים מאי פעם. זו הזדמנות מצויינת לסגל לעצמנו יותר אותנטיות במקום העבודה, שלא רק עוזרת לנו לתפקד יותר טוב, היא גם מורידה את העומס הרגשי שנוצר מהניסיון להחזיק דמות שהיא לא לגמרי אנחנו, בנוסף לכל שאר הדברים שאנחנו צריכים לג׳נגל
יותר ממה שמעייף אותי לראות אנשים אחרים חצי יום על המסך ב-Zoom, במרחק כזה שלעולם לא הייתי מעיזה להתקרב בישיבה במשרד, מעייף אותי לראות את עצמי יום שלם.
- מעוניינים בפרטיות? הימנעו משימוש בשיחות הווידאו של פייסבוק
- החזרה למשרד, גרסת הריאליטי: איך מחליטים מי חוזר ומי נשאר בבית
- "העבודה מהבית תשאר עמנו גם אחרי המשבר"
כמות הביקורת העצמית, סביב עד כמה החיוך הקטן שלי מסמן אמפטיה או לא, איך אני נראית כשאני צוחקת, להסכים עם מה שנאמר כשאני בהשתק - וכל זה - כשאני בלי איפור, השילוב הזה של עצמי בעבודה מהבית - הוא מעייף.
העבודה תמיד היתה המקום שאליו אפשר לברוח, ולהיות אני קצת אחרת. נופש מהחיים האמיתיים של הבית. מקום שאני יכולה להיות גרסא משובחת של עצמי, שהיא יותר נחמדה ויותר מצחיקה ויותר מלאת תובנות. לבושה יפה, בלי כתמים על החולצה ומדברת עם אנשים בגובה שלי. בין אם יש לכם ילדים או לא, יש משהו נורא פרטי, באני של הבית.
אבל עכשיו אין שום פרטיות, כשאני עושה שיחות עבודה מחדר השינה או כשהטעם העיצובי שלי מופגן לכולם להתרשם. שעות העבודה ושעות הבית שלנו מתערבבות ומייצרות אתגר משמעותי בהפרדה שייצרנו בין המרחב הציבורי לזה הפרטי שלנו בבית (ויעידו על כך כל ההורים שהתלבשו בחדרם, כשפתאום נכנס אחד הילדים בעודו בשיחת וידאו עם חבר, כאילו זה עניין של מה בכך).
השילוב של הטכנולוגיה והמצב, לקחו והאיצו מגמה שכבר מדוברת בשנים האחרונות, של כניסה יותר ויותר מאסיבית של אותנטיות אל עולם העבודה.
דווקא עכשיו כשאנחנו בבית מאחורי המסך, היא נדרשת פי כמה וכמה כדי לצלוח את המשבר.
מה זה אותנטיות?
אפשר להסתכל על אותנטיות כהלימה בין הערכים וההתנהגות שלנו. לבוא כפי שאנחנו: לומר את מה שאנחנו חושבים, כמו שאנחנו חושבים אותו. נשמע פשוט. אבל איך עושים את זה?
דברו ברור
המצלמה (לא רק שהיא מעלה 5 ק״ג) מטשטשת שפת גוף וניואנסים, ומקטינה את ההזדמנות לספוג דקויות או ציניות. זה לא עובר טוב, חצי מהניואנסים לא נקלטים אצל הצד השני, וזה רק מגדיל את תחושת הבדידות והתחושה שאתם לא מובנים, ומגדיל את המרחק מכם. כשהשיחה מסתיימת, לא נפגשים אחרי זה במטבחון המשותף, ורואים שהכל עדיין בסדר, או מוודאים שהדברים עברו כמו שצריך.
אותנטיות מייצרת שיחה בגובה העיניים. הרי מרביתנו, לא מומחים במשחק מול מצלמה ולא יודעים לייצר הצגה מושלמת.
האנשים האותנטיים סביבנו, שאנחנו יכולים לסמוך עליהם ש-what you see is what you get, הם אלה שאנחנו נוטים לתת בהם אמון, מעדיפים לצאת איתם לפרויקט משותף, או מחפשים את קרבתם כשאנחנו נתקלים בבעיה.
דווקא עכשיו, במצב הנוכחי, יש ערך ב'לבוא כמו שאנחנו'. דברו דוגרי. הכי ישראלי שיש.
לא עובד? לא בכוח - וותרו על שגרות שלא מתאימות יותר
וותרו על שגרות מסוימות שהתאימו למשרד, ואל תנסו לכפות אותן על המצב החדש. אם כינסתם ישיבת צוות יומית בשיחת זום ויש שתיקה מביכה - אולי זו שגרה שלא כדאי בכוח לנסות לתחזק או שצריך לשנות את תדירותה. שימו לב גם לעצמכם: הניסיון לשמר את ה"אני המגניב" מהעבודה, שמספר על הבילויים מאתמול וסוחף אחריו את כולם בתור הכריזמטי המשרדי – ככל הנראה מתאים פחות כעת ויכול לדרוש מאיתנו הרבה אנרגיה מיותרת. אנחנו בבית ואנחנו משעממים. וזה בסדר.
דברו ביותר ממדיום אחד
אפשר להתכתב, אפשר לדבר בטלפון - לא חייבים שיחות וידאו כל היום. שיחות וידאו הן כלי בעל ערך כי הן הכי קרוב לדבר האמיתי, אבל הן דורשת מאמץ. הן מכריחות אותנו לשבת מול האדם שמולנו, כשאנחנו חשופים, משודרים ממרחק קצר עוד יותר מישיבה במשרד משותף. כל תנועה שלנו נבחנת ומפורשת - וזה מתיש. שלא לדבר על כך שאנחנו לא רגילים לראות את עצמנו ימים שלמים מול המסך, והביקורת העצמית שלנו מרקיעה שחקים. כדאי מאוד לשלב בין המדיומים השונים, מה שיגרום לנו להיות קצת יותר נינוחים.
המציאו שגרות חדשות שמתאימות למצב החדש
לאותנטיות יש גם בונוס נוסף - היא מקטינה מרחקים בין אנשים - ומנהלים מחפשים היום יותר ויותר דרכים להקטין את הדיסטנס ולהגדיל נגישות, מתוך הבנה שהרעיונות והפתרונות הטובים ביותר - מגיעים מהשטח, ולאו דווקא משולחן ההנהלה.
אתם כבר לא פוגשים את המנהל במטבח ומזכירים לו שאתם מלאים ברעיונות טובים בזמן שיחת חולין כאילו מקרית? תשלחו לו הודעה. אל תיעלמו. מרבית המנהלים בתקופות כאלה משוועים לשמוע מכולם, והם הרבה יותר זמינים ממה שנדמה. אם כבר - יכולה להיות פה הזדמנות נהדרת לייצר מתווה התקשרות חדש. תתפסו קצת אומץ, ואל תשכחו לבוא כמו שאתם. זה הקסם.
נדמה שדווקא עכשיו, כשאנחנו בבית ומאחורי המסך, אנחנו יותר חשופים מאי פעם. זו הזדמנות מצויינת לסגל לעצמנו יותר אותנטיות במקום העבודה, שהיא בתורה לא רק בעלת ערך לעזור לנו לתפקד יותר טוב, היא גם מורידה את העומס הרגשי שנוצר מהניסיון להחזיק דמות שהיא לא לגמרי אנחנו, בנוסף לכל שאר הדברים שאנחנו צריכים לג׳נגל.
הכותבת היא סמנכ"ל משאבי אנוש ב-Tailor Brands