הקורונה קרעה את המסכה של שר הבריאות

שר הבריאות, שעד לפני חודשים ספורים היה מוערך למדי על ידי רוב הציבור, הפך בעקבות המשבר הנוכחי והביקורת על תפקודו לשנוא על רוב הציבור. לדבר היה ביטוי גם בסקרים וייתכן כי הם אלו שהובילו את ראש הממשלה בנימין נתניהו, שותפו הפוליטי הבולט של ליצמן בעשור האחרון, להחלטה להרחיקו מהמשרד.

מעבר לאין ספור פרשיות מביכות ושערוריות - הבולטות שבהן סיוע למלכה לייפר הנאשמת בפדופיליה וסגירת קומות שלמות בבתי החולים למען מקורבים שלו - הפופולריות של ליצמן הלכה ודעכה ככל שהזמן עבר. מי שהחל את הקדנציה כגואל מערכת הבריאות הפך עם הזמן לציני ולסקטוריאלי המובל על ידי שיקולים פוליטיים.

יעקב ליצמן צילום: יואב דודקביץ

הפרצוף בסל התרופות

עת הגעתו למשרד הבריאות, רבים סברו כי בכוחו במערכת הפוליטית ובהשפעתו על נתניהו הוא ישתמש לטובת מערכת הבריאות. אך כאשר צוללים אל תוך הנתונים מבינים כי הקפיצה הגדולה בתקציב הבריאות התחוללה דווקא בכהונתה של יעל גרמן (יש עתיד). יותר מכך, חלק מהתקציבים שהוא כן השיג יועדו לתוכניות שהיטיבו בעיקר עם החרדים, וחלק פשוט לא יצר את התועלת המצופה כנראה משום שמדובר בהקצאת מקורות בלתי יעילה במערכת.

סל הבריאות, המוגדר כתקציב הממשלתי שמוקצה ל־4 קופות החולים כדי לספק לאזרחי ישראל את שירותי הבריאות, הגיע ב־2020 לכ־56 מיליארד שקל, הוא עולה כל שנה ושנה, אך מתעדכן לפי 3 סוגי מקדמים או מדדים: מדד דמוגרפי, מדד היוקר ומקדם טכנולוגי שהוא הידוע והמפורסם מכולם שמוכר כ"תוספת לסל התרופות". ליצמן אכן הצליח להגדיל את אותה תוספת מ־300 מיליון שקל בשנים 2016-2011, לתוספת של 460 מיליון שקל בשלוש השנים האחרונות.

אלא שדרך התוספת לסל הבריאות אפשר להבין את פרצופו האמיתי של ליצמן. למרות שהתוספת הזו היא הקטנה מבין השלוש, ליצמן השקיע בה הכי הרבה כי היא היחידה שמאפשרת לקדם יחסי ציבור ולהגדיל חשיפה לתקשורת ופופולריות. את שאר התוספות - המשמעותיות יותר עבור המערכת - הוא לא נגע בקדנציות הראשונות שלו. דווקא יעל גרמן שינתה אותן ובכך הבטיחה תוספת עצומה ופרמננטית בתקציב ממנה נהנים כלל אזרחי ישראל.

הטבות רפואיות לחרדים

איפה כן ליצמן השקיע ולא מעט? בתוכנית טיפול שיניים חינם לילדים, עד גיל 2 למרות שהוא רצה באופן גורף, בהיקף של כ־400 מיליון שקל, ותוכנית לפגיות בהיקף של כמה עשרות מיליוני שקלים, ובעיקר בביטוח סיעודי ממשלתי בהיקף עתק של כ־1.1 מיליארד שקל. שיניים וסיעוד הם שני חלקים שהרפואה הציבורית לא מכסה, אלא רק הרפואה הפרטית. הלכה למעשה, חלק מהטבה זו נועדה להיטיב בעיקר עם האוכלוסייה החרדית שמספר הילדים שלה הוא כפול או משולש מזו של הלא־חרדית. תוכנית הדגל של הקדנציה השנייה שלו היתה תוכנית קיצוץ תורים. ד"ר אורלי וינשטיין, מנהלת חטיבת בתי החולים הממשלתיים בתוך משרד הבריאות, סיכמה את התוכנית במכתב קטלני שנחשף ב"כלכליסט": "התוכנית אינה מממשת את מטרתה בקיצור זמני המתנה לתורים בבתי החולים הממשלתיים מלבד שינויים שבשוליים, זאת למרות השקעה משמעותית של מאות מיליוני שקלים ברכיב זה". לדבריה, "חל בפועל חיבור של הסקטור הפרטי, השואף למיקסום רווחים, לתקציבי מדינה ציבוריים דבר שמהווה תחרות לא הגונה שכן בתי החולים הפרטיים מבצעים גריפת שמנת על ידי מתן מענה לפרוצדורות הקלות ולאוכלוסיות הבריאות והחזקות".

סופו של ליצמן במשרד הבריאות לא הפתיע ואף היהה תמצית קצרה וקולעת לקדנציה הארוכה שלו. הוא השר היחיד שנדבק בקורונה אחרי שלפי הערכות הוא הפר בעצמו את הכללים של המשרד הוא עומד. ליצמן מסרב לפרסם את החקירה האפידמיולוגית של עצמו. בנוסף, המגזר שהוא חלק ממנו מפגין שיעורי הדבקה לא פרופורציונליים בכל קני מידע אחרי שהוא לא הצליח לשכנע את הציבור שלו כי מדובר במגיפה ודווקא ברגע שהוא היה צריך להפגין מנהיגות הוא נעלם כלא היה. מנגד, הוא דאג להחזיר אלפי חרדים לארץ דרך נתב"ג ללא חובת בידוד, דאג להשיג הקלות לבני ברק וירושלים למרות שהפכו למוקדי התפרצות מרכזיים, ויש אומרים כי גם דאג לפתוח את איקאה, כמה שעות אחרי שהממשלה החליטה על סגירת בתי העלמין ביום הזיכרון, בגלל קשריו עם שלום פישר הבעלים אף הוא חסיד גור, מבולטי התורמים של החסידות. כעת, ניתן רק להמתין לבדוק איך הוא יאפר וייפה את ההטבות הדיור שהוא ייתן לחרדים – הפעם, זה יהיה קשה יותר.