בלי דיון, בלי נימוקים, פה אחד: כך אישרה הממשלה מעקב של המשטרה אחרי מבודדים

עתירה לבג"ץ שהגישו לאחרונה התנועה לחופש המידע, עו"ד שחר בן מאיר ושורה של כלי תקשורת, בהם "כלכליסט", ביקשה מבית המשפט להסיר את החיסיון האוטומטי מעל תמלילי דיוני הממשלה, על מנת לשקף לציבור את תהליכי קבלת ההחלטות סביב משבר הקורונה. החלטות שחלקן פגעו בצורה קשה ואולי לא מידתית בכלכלה ובחירות הפרט.

אתמול, לאחר שהמדינה הגישה את תגובתה כי היא מתנגדת לכך מטעמים שונים, היא צירפה תמצית של הדיונים וההחלטות. שורה של סיכומים מצונזרים של ישיבות הממשלה שהתקיימו על פני מספר שבועות, כדי לשכנע את בג"ץ לדחות את הדרישה.

כבר מה שהופיע באותם פרוטוקולים מטריד. הוא מחזק את העמדה ששלטון אחראי שרוצה ליהנות מאמון הציבור, לאחר שהוביל בשם הגנה על בריאות הציבור לפגיעה בחופש התנועה, הקניין, הפרטיות, הפולחן וזכויות חוקתיות נוספות, צריך לעשות מעשה ולחשוף את כול התמלילים. בין אם תקנון עבודת הממשלה מתיר זאת, או לא.

הנה דוגמה אחת. לאורך כל הפרוטוקולים שהותרו לפרסום, מצוין מי השתתף, מה ההחלטה שעמדה על הפרק, ומי הציג עמדה או השתתף בדיון. כאמור, את תוכן השיח ומה אמר כל אחד, המדינה מסרבת לחשוף. אלא שמישיבת הממשלה ב-15.3 עולה כרגע תמונה בעיתית ביותר. באותם ימים היו כ-200 חולים מאובחנים, אלפי מחויבי בידוד. לצורך מניעת התפשטות המחלה, ביקשה הממשלה לאשר שני כלים קיצוניים, דרקונים ויוצאי דופן בדמוקרטיה.

האחד הוא מתן סמכות לשב"כ, השירות החשאי, לאסוף מידע טכנולוגי על אזרחים, חולים ומי שבא במגע איתם, כדי להעביר את המידע למשרד הבריאות שיורה להם להיכנס לבידוד. השני, לאשר למשטרה לקבל מחברות הסלולר איכון של מחויבי בידוד, ללא חשד להפרה וללא צו בית משפט, כדי לאכוף את איסור היציאה מהבית.

מתקציר הדיונים בהסמכת השב"כ, עולה כי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הסביר את התקנות, ובדיון שפרטיו לא נחשפו השתתפו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והשרים זאב אלקין ומירי רגב. כמו כן דיבר בדיון היועץ לבטחון לאומי, מאיר בן שבת, והמשנה ליועמ"ש, רז נזרי. ההצעה אושרה פה אחד.

פרוטוקולים של הדיון בתקנות לשעת חירום: "מחליטים פה אחד"

פרוטוקול מהדיון בתקנות לשעת חירום

עם זאת כאשר חברי הממשלה נדרשו להחלטה על מתן הסמכות למשטרה, נכתב כי ראש הממשלה פתח את הדיון, וההחלטה אושרה פה אחד. כלומר לפחות לפי התקציר, איש מהשרים וגורמי המקצוע לא דיבר, לא היה דיון, והוחלט פה אחד לאשר את הפגיעה בפרטיות אזרחים שאין כל רשאית חשד אפילו נגדם שהפרו את ההנחיות.

התקציר המסורס מעלה שתי אפשריות. האחת, שבניגוד להסמכת השב"כ לא נערך שום דיון בתקנות המשטרה. השנייה, שהוחלט על ידי הממשלה לצנזר בדיון על תקנות המשטרה גם מי דיבר ומי השתתף, בעוד שלגבי תקנות השב"כ הוחלט כן לציין את הפרטים.

שתי האפשרויות נשמעות רע. אבל יש רע יותר ורע פחות. אם לא נעשה שום דיון בהחלטה לאפשר למשטרה לחדור לפרטיות האזרחים, וההחלטה הסתכמה בהצגת הנושא על ידי נתניהו והצבעה פה אחד – זה רע מאוד.

אם מדובר רק בשיקול דעת למחוק את מי שדיבר לגבי סמכות המשטרה, ולא לגבי סמכות השב"כ, תתכבד הממשלה ותסביר למה. כיצד זה שבדיון רגיש כל כך על שימוש בשירות החשאי מציינים מי האחראי, אבל על מתן סמכות למשטרה לפגוע בזכויות אזרח – לא. 

נתניהו