משבר הקורונה
1 מכל 4 מובטלים - בלי דמי אבטלה
250 אלף מתוך 1.1 מיליון מובטלים שהגישו בקשות לדמי אבטלה נדחו בביטוח הלאומי ובשירות התעסוקה בשל אי־עמידה בתנאי הסף; מעל ל־100 אלף מתוכם הם מקבלי הבטחת הכנסה; נתוני ביטוח לאומי שהגיעו לידי כלכליסט חושפים את הרוצח השקט של משבר הקורונה: קיצוצי שכר בשיעור ממוצע של 10% במשכורות חודש מרץ; עד כה הוציא ביטוח לאומי 3.6 מיליארד שקל בשל משבר הקורונה
250 אלף מתוך 1.1 מיליון "מובטלי הקורונה" החדשים לא יקבלו דמי אבטלה, זאת משום שאינם עומדים בתנאים או משום שכבר מיצו את זכאותם. כך עולה מנתוני הביטוח הלאומי שהגיעו לידי "כלכליסט".
- מרבית ההקלות בדמי האבטלה יבוטלו מחר
- בעלי שליטה בחברה שאינם מחזיקים במניות יוכלו לקבל דמי אבטלה
- כך רתם שוק המזון את משבר הקורונה לשיפור הרווחיות
הביטוח הלאומי כבר העביר תשלום מלא או מקדמה ל־760 אלף איש, ופניותיהם של עוד אלפי אנשים נמצאות בטיפול. בסך הכל, נרשמו בשירות התעסוקה 1.1 מיליון מובטלים חדשים בחודש מרץ. מתוכם 160 אלף ותיקים ו-940 אלף חדשים. עוד 15 אלף הגישו תביעות רק לביטוח הלאומי ובשל תקנה מיוחדת לתקופת משבר יוכלו לקבל דמי אבטלה למרות שלא עברו בשירות התעסוקה.
כ־200 אלף פניות שהגיעו לשירות התעסוקה נפלו על הסף. 170 אלף מתוכן כלל לא עברו לביטוח הלאומי - יותר מ־100 אלף מתוכם משום שהם מבקשי הבטחת הכנסה ולכן אינם זכאים לדמי אבטלה או שכבר מיצו את זכאותם. עוד כמה עשרות אלפים פניות לא הועברו אם משום שלא ביקשו דמי אבטלה ואם משום שאינם עומדים בתנאים - למשל, בני פחות מ־20 או יותר מ־67. כ־30 אלף בקשות הועברו אך מכיוון שהפונים לא הגישו בקשתם גם לביטוח הלאומי בקשותיהם לא טופלו.
כך הגיעו לביטוח הלאומי משירות התעסוקה 900 אלף בקשות, שהצטרפו ל־15 אלף איש שפנו רק אליו, ובשל תקנה מיוחדת יוכלו לקבל דמי אבטלה למרות שלא עברו בשירות התעסוקה. מתוך כל אלה רק 240 אלף איש קיבלו דמי אבטלה מלאים. עוד 520 אלף איש קיבלו מקדמה בסך 2,000 שקל, שחושבה לפי הנחה כי התשלום הממוצע יעמוד על 6,000 שקל לחודש וכי מובטלי המשבר זכאים לדמי אבטלה על שליש מחודש מרץ. כ־83 אלף תביעות התקבלו לאחר מועד התשלום הכללי שחל ב־5 באפריל ונמצאות בטיפול. ל־15 אלף מבקשים נמצא חשבון בנק שגוי או לא קיים ולכן יוכלו לקבל תשלום רק לאחר שיעבירו את פרטי חשבון הבנק הנכונים. כלומר כ־100 אלף פניות עדין בטיפול.
נתון בולט נוסף שמגיע מהביטוח הלאומי הוא השכר הממוצע למשלם ביטוח לאומי אשר ירד בחודש מרץ ב־10%. לדברי מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר ההסבר לכך טמון בהורדות שכר שבוצעו במקומות עבודה רבים, כמו גם בהורדת עובדים לחלקי משרה. לדבריו, הנתונים אינם מושפעים מפיטורים והוצאה לחל"ת והם מתבססים על כ־90 אלף מעסיקים מתוך 300 אלף. השכר הממוצע בקרב מעסיקים אלה ירד מ־10,100 שקל בחודש פברואר ל־9,100 שקל במרץ. בסך הכל לפי שפיגלר הירידה בגבייה של הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות במרץ עומדת כרגע על 1.6 מיליארד שקל, מתוכם מיליארד שקל אצל השכירים - מעסיקים ועובדים ו־600 מיליון שקל דחייה בתשלומי העצמאים. הביטוח הלאומי ציפה להיקף גבייה של 6.4 מיליארד שקל בחודש מרץ, מהם שני שליש מופנים אליו ושליש מועברים לביטוח בריאות. תשלומי העצמאים בסך 600 מיליון שקל נדחו לאמצע מאי. ממילא היקף הנזק הקבוע לא ברור עדיין. התשלום הצפוי עבור השכירים היה 5.8 מיליארד שקל, אבל בפועל הגיעו 4.8 מיליארד שקל בלבד - אובדן של מיליארד שקל. מתוכם 670 מיליון שקל הפסיד הביטוח הלאומי ו-330 מיליון שקל ביטוח בריאות.
עד כה שילם הביטוח הלאומי כ־3.6 מיליארד שקל נוספים בעקבות משבר הקורונה. 1.6 מיליארד שולמו עבור דמי אבטלה לחודש מרץ, מתוכם כ־400 מיליון כנראה עבור מובטלים ותיקים ו־1.2 מיליארד עבור החדשים. הסיבה לגובה הנמוך יחסית של הסכום היא כאמור שרוב המובטלים החדשים יקבלו תשלום רק עבור שליש מרץ והמקדמות נגזרו מסכום זה. בחודש אפריל צפויים תשלומים גבוהים בהרבה. עוד 2.4 מיליארד שולמו בשל מענק החג של 500 שקל שראש הממשלה בנימין נתניהו החליט לחלק. 1.4 מיליארד שקל ניתנו עבור המענק לכל ילד, חצי מיליארד שקל עבור המענק לקשישים ועוד חצי מיליארד שקל לנכים וקבוצות אחרות.
"בימים רגילים אנחנו מטפלים ב־8,500 תביעות לדמי אבטלה בחודש והכמות הזו זינקה למיליון תביעות תוך שבועיים", אומר שפיגלר. לדבריו, כל פנייה דורשת טיפול פרטני בשל הצורך לבדוק זכאות וכן לחשב את גובה דמי האבטלה המגיעים. שפיגלר מדגיש שמאות אלפים נרשמים בשירות התעסוקה לא בהכרח זכאים לדמי אבטלה על פי הכללים שקבע המחוקק. "כיוון שהבנו את גודל השעה והמצוקות האנושיות, יזמנו פניות למעסיקים, לאזרחים ולבתי תוכנה שמנפיקים תלושי שכר כדי לקבל את המידע הנדרש ולהעביר את דמי האבטלה או המקדמות לפני פסח. כל זאת במקביל למתן מענקי הקורונה. לשם כך עבדנו גם במהלך החג".
"בקרוב אצטרך למשוך חסכונות"
אורית רמז, 69, בקשתה נדחתה בשל גילה
אורית רמז מראשון לציון חוותה על בשרה את הדחייה של הביטוח הלאומי. "אני שכירה, עובדת במרפאה לאסטטיקה. לפני כן הייתי עצמאית ואז אכלתי את כל המרורים של עצמאיים. כשהפכתי להיות שכירה חשבתי שעכשיו אני יכולה להיות יותר רגועה ובטוחה אבל כנראה שטעיתי. ב־15.3 הפסקנו לעבוד והגשתי בקשה לדמי אבטלה. נדחיתי כיוון שמעל גיל 67 לא מקבלים דמי אבטלה. זה הזוי שאני ממשיכה לשלם ביטוח לאומי אבל כשאני באה לקבל את מה שמגיע בעקבות הקורונה פתאום אני זקנה מידי". רמז מאוכזבת מהמדיניות של הממשלה בנוגע לבני הגיל השלישי. "רק מי שבוכה בטלוויזיה ראש הממשלה אומר 'אני אדאג לך?' אנחנו צריכים לעמוד כמו עניים בפתח ולעורר רחמים כשאנחנו כל החיים רק רוצים לחיות בכבוד? אני חושבת שצריך לגבש התייחסות אחרת לגילאים, זה לא מה שהיה פעם וצריך להפסיק עם הסטיגמות. יש המון אנשים בגילי שהם מאוד חיוניים, מנהלים רשתות וחנויות ושכירים מצויינים. דווקא אצלנו הצעירות עסוקות עם הילדים שלהם ואני תמיד נמצאת ומתפקדת עם המון תשוקה ואהבה לעבודה שלי. אנשים בגיל שלי הם בשיא אונם, הם יעילים ותורמים אפילו יותר מהמפונקים הצעירים. אנחנו עושים כל מה שנותנים לנו לעשות ומשתמשים בכל הידע והניסיון חיים שצברנו".
רמז מתקוממת גם נגד הרעיון שלא להשיב את בני גילה לעבודה גם לאחר הפתיחה המחודשת של המשק. "כשבן אדם הולך לעבודה הוא נשאר פעיל, הזיכרון שלו נמשר, הבריאות הנפשית שלו איתנה. אני לא מבינה, רוצים להפוך אותנו לבטטות כורסא? יש לי רכב, אני יודעת לשמור על עצמי, אני יכולה להגיע לעבודה בלי להסתכן ועד עכשיו שמרתי על כל החוקים. אנחנו רוצים להישאר חלק מהקהילה הפעילה. אני לא רוצה לצאת לפנסיה, אני רוצה לעבוד עד כלות. אני יצרנית, יצירתית, כל הזמן מפעילה את הראש אבל אין מי שיבחין בזה. רואים רק את הגיל שלי".
"הבקשה אושרה, תקבלי 0 שקל"
אור שירה אקמן, 33, ניצלה את ימי האבטלה
> קבוצה נוספת שספגה דחייה בעת הבקשה לדמי אבטלה היא מי שמיצה את מכסת ימי האבטלה שהוקצו לו. כך מצאה עצמה אור שירה אקמן מול שוקת שבורה. "אני אם חד הורית, התגרשתי לפני חצי שנה ויש לי שני ילדים קטנים בני ארבע ושש. עד תחילת חודש מרץ עבדתי בחברת ביטוח ואז פוטרתי בגלל הקורונה. אחרי כמה ימים הצלחתי למצוא עבודה כמתאמת פגישות בסוכנות נדל"ן ואחרי שלושה ימי עבודה הודיעו על סגירת המסגרות לילדים ובהמשך גם המשרד נסגר. כשהגשתי בקשה לביטוח לאומי כתבו לי שבקשתי מאושרת אך שמגיעים לי אפס שקלים כיוון שניצלתי את הימים המותרים בטווח של ארבע השנים האחרונות. כלומר, למעשה לא מגיע לי כלום". הסיבה למיצוי ימי האבטלה של אקמן נעוצה גם במצב הרפואי של בנה. לפני ארבע שנים היא האריכה את חופשת הלידה וחתמה אבטלה ולאחר שנתיים נאלצה שוב לבקש דמי אבטלה כיוון שבנה עבר ניתוחים. "אני באמת לא יודעת מה אעשה. הגשתי בקשה לבנק לקבל הלוואה לא נראה לי שיאשרו אותה כי יש לי הלוואה קודמת. אני מנסה לשרוד איכשהו. החודש קיבלתי 1,000 שקל ממענק הביטוח הלאומי לילדים, 500 שקל משכורת על שלושה ימי עבודה ו־3,000 שקל דמי מזונות. הגרוש שלי גם לא עובד כרגע בגלל המצב, והוא כבר הודיע לי שלא יודע מה יהיה בחודש הבא. זה משאיר אותי עם 344 שקל הכנסות בחודש הבא. אי אפשר לשלם עם זה אפילו שכר דירה. אני אפילו לא יכולה להגיש עכשיו בקשה לסיוע בשכר דירה כיוון שכל תהליך הגשת הבקשות נעצר ורק מי שכבר הגישה ורוצה לחדש יכולה לעשות זאת ואין לי מושג אם אוכל לקבל את הכסף הזה רטרואקטיבית. אמא שלי עוד לא קיבלה את דמי האבטלה שלה כך שגם היא לא יכולה לעזור לי ואני הגעתי למצב שחברות עושות לי קניות בסופר. זה משהו שבחיים לא חשבתי שיקרה לי".
"קצבת הנכות לא מספיקה"
ליאור הרשקו, 35, קצבת הנכות מבטלת אבטלה
גם ליאור הרשקו, בן 33 מחיפה, גילה שהוא לא עומד בקריטריונים לקבלת דמי אבטלה, וזאת בגלל שהוא מקבל קצבת נכות. "אני נכה ויש לי שני ילדים ואישה. עבדתי
כשכיר במסעדה עד שב־15 למרץ הוציאו את כל העובדים לחל"ת. אישתי עבדה בתור ספרית אבל לפני שנתיים הפסיקה לעבוד בשל פציעה. הגשתי בקשה לקבלת דמי אבטלה אבל ענו לי שדמי האבטלה שלי מתקזזים עם התוספים התלויים עבור כל אחד מבני המשפחה הגרעינית שאני מקבל בנוסף לקצבת הנכות. זה לא משנה להם שאני יצאתי לעבוד כי קצבת הנכות עם התוספים לא מספיקה לי למחיה. עכשיו כל המשכורת שלי ירדה, כרגע אנחנו עוד איכשהו מחזיקים מעמד, נעזרים בהורים אבל גם לזה יש גבול וזה בקרוב יגמר. אני מחפש פתרונות שונים, אולי להתחיל לעבוד בתור שליח, אני לא ממש יודע מה לעשות אבל ככה אנחנו לא יכולים לחיות.
הדבר הכי עצוב זה שאני מכיר הרבה אנשים במצב שלי. פתחתי קבוצת פייסבוק כדי שאולי נצליח להתאגד ולפתוח באיזה הליך משפטי. המצב הזה נכפה עלינו ואין לנו שום ברירה".