מילים יפות יש, התקציב יספיק?

עד למינויו, למשפחות הקשישים ולמנהלי המוסדות לא היתה כתובת מסודרת לפנות אליה, ולפחות כעת היה לזמן קצר לפחות בעל בית בשטח. נראה כי גמזו הצליח להביא לסנכרון בין המערכות ומשרדי הממשלה השונים ושימש אוזן קשבת למשפחות והמנהלים, איתם קיים מספר מפגשי זום. פעולותיו חידדו עוד יותר את הכשל הניהולי של המדינה בטיפול בדור המייסדים של המדינה ואת חסרונו של מנהל, או אם תרצו: של מנהיג.

פרופסור רוני גמזו צילום: אוראל כהן

אולם כעת גמזו יחזור לניהול ביה"ח איכילוב, והחשש בבתי האבות הוא ששוב ילכו לאיבוד בנבכי הבירוקרטיה, למרות המלצתו של גמזו לראש הממשלה למנות אחראי אחד שיעמוד בראש המטה לניהול המשבר. חשש אחר הוא שהמילים היפות והתוכניות הגרנדיוזיות ייתקלו בסופו של דבר בבעיה המוכרת: היעדר תקציב מספק.

גמזו אמנם אמר אתמול שהמדינה תכניס את היד לכיס ותוציא מיליונים, אולם עדיין לא כל התקציבים המוצעים בתוכנית אושרו, ובכל מקרה, לטענת איגוד בתי האבות, כדי לעמוד בתוכניתו של גמזו נדרש הרבה יותר: לפחות 150 מיליון שקל בחודש לבתי האבות הסיעודיים, המרכזים הגריאטריים והבתים לתשושים.

וזאת בין השאר מאחר שהמשבר פוגש מוסדות רבים במצב של הזנחה ממשלתית מתמשכת הכוללת מחסור חריף בכוח אדם ותקצוב גירעוני. לכן אסור שתשכך הביקורת הציבורית, שהביאה למינוי החירום של גמזו, עד שלא יגיעו גם התקציבים ההולמים.