גנץ שמר על בית המשפט, נתניהו על עצמו

עשר דקות לאחר שנחתם ההסכם הקואליציוני בין בנימין נתניהו לבני גנץ, נחתה במזכירות בית המשפט העליון ובווטסאפים המשפטיים ההודעה על הגשת העתירה, בפעם החמישית, שמבקשת מבג"ץ להצהיר על פסלותו של נאשם בפלילים מלהרכיב ולעמוד בראשות ממשלה. לפני שנידרש לסיכויי העתירה, קצת על ההסכם. 

ככלל, גנץ יכול להיות מרוצה באשר למשימת השמירה על מערכת המשפט. ראשית - משרד המשפטים יישאר בידיו (אבי ניסנקורן ימונה לשר). כמו כן - שלושה עקרונות נשמרו בהסכמות עם נתניהו והליכוד: אין פסקת התגברות על בג"ץ, אין חקיקות שפוגעות במעמדה של מערכת המשפט וההליך הפלילי נגד ראש הממשלה נמשך כרגיל. ואם בג"ץ פוסל את נתניהו - בחצי השנה הראשונה הולכים לבחירות, אבל לאחר חצי שנה נכנס המנגנון שהופך את גנץ לראש ממשלה. ואז, או שגנץ מקים ממשלה בראשותו, ואם לא - הוא יהיה ראש ממשלת המעבר במידה שהולכים לבחירות. זו נקודת התורפה הבולטת בהסכם – אם בג"ץ יחליט להתערב בהסכם בזמן הקרוב אנו נידונים לגלישה לבחירות תחת נתניהו שיהיה גם ראש ממשלת המעבר כפי שהיה ב-484 הימים האחרונים.

וזהו סוג של איתות לבג"ץ - אם יפסול את נתניהו, תיפול על ראשו האחריות לבחירות מיותרות ואסוניות.

העתירה של 117 בכירי משק-כלכלה-מדע-ביטחון הוגשה הערב שוב באמצעות עו"ד דפנה הולץ-לכנר. בין העותרים רבים ממשתתפי ההפגנות נגד נתניהו, בהם ראשונת החתומות על העתירה ד"ר ארנה ברי, לשעבר המדענית הראשית. מיד לאחר עתירה זו הוגשה עתירה נוספת של חוזה חדש ומשמר הדמוקרטיה באמצעות עו"ד יובל יועז ממשרד קרניאל ושות'.

גם אם העתירה תידחה, ייאמר לזכותה של עתירת הולץ-לכנר - היא זו שהתניעה את האיום הגדול ביותר על נתניהו והיא זו שריחפה בחדר המשא ומתן בתפקיד העז שיש לעשות הכל כדי להוציאה מהבית. הצדדים למשא ומתן הסכימו לשביתת נשק חקיקתית, כלומר להקפאת יוזמות חקיקה משני הצדדים. כחול-לבן, בניצוחו של עו"ד אבי ליכט, "שיחררה" את בג"ץ מהתנאים וההקפאות האלה.

מה הסיכוי שבג"ץ יפסול את נתניהו? נמוך ביותר, גם בגלל הנסיבות: הרוב הגדול של חברי הכנסת שתומכים בממשלה, וכמובן הרצון להימנע מבחירות במסגרת התרגיל הפוליטי שסינדל את האחריות לפתחו של בג"ץ. כמובן שהשופטים יתייסרו גם בין הנימוקים המשפטיים. מצד אחד, המצב המשפטי שלא אוסר על נתניהו להרכיב ממשלה - מאחר שכאשר חוקקו את חוק יסוד הכנסת "שכחו" לאסור על נאשם להיבחר לכנסת, ו"שכחו" גם לאסור על נשיא המדינה להטיל את המנדט על הח"כ-הנאשם. ומצד שני, המצב הנורמטיבי ותקדימי בית המשפט העליון שידעו למנוע מנאשמים לכהן כשרים וכראשי ערים. ואם נאשמים פסולים מכהונות אלה, מדוע שיוכשרו כראשי ממשלה?

לנתניהו חמישה הישגים בולטים. הראשון, הוא חופשי לקדם את הסיפוח גם בלי גנץ. השאר הם בתחום המשפטי נטו.

נתניהו וגנץ צילום: אלעד מלכה

הראשון, כאמור, "סינדול" פוליטי של בג"ץ שיתקשה לפסול אותו כדי להימנע מכאוס הבחירות.

השני, לנאשם נתניהו תהיה מעורבות במינויים של בכירים במערכות המשפט ואכיפת החוק, המיוחד פרקליט המדינה, מפכ"ל ובהמשך יועץ משפטי לממשלה.

השלישי, הגדרתו החוקתית של נתניהו כ"ראש ממשלה חלופי", שנועדה למלט אותו מהלכת דרעי-פנחסי שמחייבת פיטורי שרים שהואשמו בפלילים. מעכשיו יש שלושה סטטוסים חוקתיים לחברי ממשלה - ראש ממשלה, ראש ממשלה חלופי ושר.

הרביעי, הקמת גוש חוסם בוועדה לבחירת שופטים שימנע את בחירתו של שי ניצן לבית המשפט העליון. בוועדה יהיו שלושה חברים מהגרעין הקשה של הימין השמרני-משפטי - שר מהליכוד, ח"כ מהליכוד וח"כ מכחול לבן, צבי האוזר. שלישייה שאמורה לשמר את מורשת איילת שקד בוועדה ולבחור שופטים שמרנים-לאומיים, כלומר כמה שיותר רחוק מאהרן ברק וממשיכי דרכו. הגוש הזה יעיל במיוחד בגזרת בית המשפט העליון, שם נדרשים לבחירה שבעה קולות מתוך תשעת חברי הוועדה. הבחירה הקרובה היא באפריל 2021, כשיפרוש המשנה לנשיאה חנן מלצר. שנה אחריו יפרוש ניל הנדל ושנה לאחר מכן, הנשיאה אסתר חיות וענת ברון. אם הממשלה תחזיק מעמד ותרחיק לכת, ייתכן שתזכה לבחור ארבעה שופטים לעליון.