המדינה תיכנס לדיאלוג עם בתי האבות לגבי תקצוב חירום

בית המשפט העליון החליט היום (ה') בשבתו כבג"ץ למחוק את עתירתם של איגוד בתי האבות והדיור המוגן בישראל ו-23 מוסדות נוספים נגד המדינה. זאת לאחר שזו הבהירה בבית המשפט כי משרד הבריאות שינה את מדיניות הבדיקות שלו לאיתור קורונה בבתי האבות, במוסדות הסיעודיים ובבתי הדיור המוגן.

בעתירה ביקש האיגוד מבג"ץ להוציא צו שיורה למדינה על ביצוע בדיקות לגילוי קורונה לכל דייר ועובד במוסד סיעודי או בבית אבות שבו מתגלה מקרה מחלה של עובד או דייר, וזאת תוך 24 שעות מגילוי התחלואה. אמנם, כמה שעות לאחר שעורכי הדין אילן בומבך ויריב רונן הגישו את העתירה לבג"ץ ביום שלישי בשבוע שעבר, הודיע משרד הבריאות כי הוחלט להרחיב את הבדיקות כך שבמוסד שבו התגלה חולה קורונה - כל הדיירים ואנשי הצוות ייבדקו.

עם זאת, לדברי עו"ד בומבך, חשוב היה להם לעגן את ההצהרה הזו בהחלטה עם תוקף שיפוטי, בייחוד לאור העובדה כי בפועל בשטח ישנם מוסדות שבהם בוצעו בדיקות באופן חלקי או מדגמי בלבד, חרף התפרצות הנגיף. בימים האחרונים התרבו הדיווחים על מקרי תחלואה בעשרות בתי אבות ומוסדות סיעודיים בישראל, ומניין הנפטרים במוסדות אלה הוא כשליש מכלל הנפטרים מהקורונה עד כה.

בית אבות משען בבאר שבע צילום: חיים הורנשטיין

הבוקר בדיון בבג"ץ המדינה הצהירה כי בקשת האיגוד בנושא זה התייתרה לאור שינוי מדיניותה. עו"ד בומבך הדגיש בפני בית המשפט כי השינוי נעשה לאחר ולאור הגשת העתירה, אף שנציג המדינה טען כי העתירה לא היתה הסיבה לשינוי המדיניות. השופטים עוזי פוגלמן, מני מזוז ואלכס שטיין קבעו בפסק דינם כי "הסעד הראשון שהתבקש בעתירה התייתר לאחר הגשתה".

אולם, סעד נוסף שנדרש בעתירה, הוא שהמדינה תורה על תקצוב חירום של המוסדות הסיעודיים, וזאת בשל ההוצאות החריגות הנדרשות מהם בהתמודדות עם נגיף הקורונה. המדינה מנגד טענה כי אין לה חובה משפטית לתת תקצוב מיוחד לבתי האבות, וכי מדובר בעניין של שיקול דעת וקביעת מדיניות חברתית-כלכלית בהתאם לסדרי העדיפויות של הממשלה. הבוקר במהלך הדיון בבית המשפט אמר נציג המדינה כי "השמיכה קצרה וכולם רוצים להיכנס מתחתיה. המדינה פועלת לעניין זה לגבי חלוקת תקציב".

גם השופט פוגלמן אמר לעו"ד בומבך כי "בסעד הראשון ניתנה לכם עדיפות. הגיעו לעניין הזה רק אתמול. אנו בעניין זה יותר ממתקדמים. לגבי הסעד השני, בהתאם לסדר העדיפויות יתנו משקל גם לזה. זה עניין של שיקול דעת ואין לנו שום יכולת להתערב".

עו"ד אילן בומבך צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

בפסק דינם קבעו השופטים כי "בנושא התקצוב - בעקבות הערות בית המשפט והצהרות המשיבים כמו גם במהלך הדיון, הודיע בא כוח העותרים כי בכוונתו למצות את הדיאלוג עם המשיבים בהקשר זה והוא אינו עומד על העתירה בשלב זה". משכך הוחלט למחוק את העתירה, אולם כפי שנכתב בפסק הדין "טענות הצדדים שמורות להם".

בית אבות משען חולון צילום: שמוליק דודפור

מאיגוד בתי האבות נמסר לאחר פסק הדין: "הסעד המרכזי בעתירה של איגוד בתי אבות ודיור מוגן הושג בעקבות הגשת העתירה. לכן הוא 'התייתר'. בפסיקתו בג"ץ נותן תוקף של החלטה לבדיקות שמשרד הבריאות החליט לבצע לאחר שהתברר לו כי האיגוד הגיש עתירה נגדו בנושא. בנושא התקציבי - המדינה הודיעה כי בכוונתה למצות הליכים ולהידבר עם איגוד בתי האבות והדיור המוגן על מנת להגיע להסכמות בנושא זה".

עורך דין אילן בומבך, שייצג את האיגוד בעתירה נגד המדינה, אמר כי "אנו שמחים על החלטת בית המשפט, שכן בעקבות העתירה אנו שומעים על הצהרות אופטימיות מצד משרד הבריאות בכל הקשור לטיפול בבתי האבות והדיור המוגן, בכתב ובעל פה. אנו נעמוד על כך שייושמו באופן מיידי. ביהמ"ש אף הדגיש כי זכויותינו שמורות לנו לאחר מיצוי ההליכים ונוכל לחזור ולהופיע בפני בית המשפט, ככל שחלילה המדינה תיסוג מנכונותה״.

איגוד בתי האבות הזהיר בעתירה לבג"ץ: "חשש מקריסה כלכלית של בתי האבות"

כזכור, דרישת התקצוב של איגוד בתי האבות בעתירה היתה של 2,321 שקל ליום למחלקה אחת (בת 36 מיטות) - 70.5 אלף שקל בחודש, כאשר העלות החודשית לבית ממוצע בן שלוש מחלקות עומדת על 211.6 אלף שקל בחודש; ותקצוב חירום של בתי הדיור המוגן בסכום של 1,376 שקל ליום (לבית בן 100 דירות) - 41.2 אלף שקל בחודש. וזאת בשל ההוצאות החריגות הנדרשות מהמוסדות בהתמודדות עם נגיף הקורונה. סכומים אלה מתבססים על תחשיב עלויות חריגות שביצעו רואי חשבון, ושצורף לעתירה. העלויות האלה כוללות שעות נוספות של אחיות וכוח עזר, תוספת איש חיטוי, חומרי חיטוי והיגיינה, משקפי מגן ומסכות והוצאות נוספות. זאת עוד בלי להחשיב עלויות אופציונליות נוספות עבור תשלום לצוות כוננות במקרה והצוות המקורי יושבת ורכישת סרבלי מיגון לכל העובדים במקומות שבהם המחלה תפרוץ.

בית אבות משען חולון צילום: שמוליק דודפור

בין השאר הזהירו באיגוד בראשות רוני עוזרי בעתירתם מפני "המציאות הקטסטרופלית במוסדות הסיעודיים" ומציינים כי עלויות עתק במיליוני שקלים המושתות על המוסדות ללא קבלת מימון ותמיכה ממשלתית יביאו ל"קריסה כלכלית של בתי אבות", והעלו חשש להיגרר למצב שבו מוסד ייאלץ "לזרוק" לרחוב את הקשישים המצויים בו. ארבעת הנושאים הבוערים שצויינו כמחייבים מענה מימוני מיידי הם: מימון עלויות של שעות נוספות עקב ההנחיה שניתנה לעבור למשמרות ארוכות; מימון מערך הסעות לעובדים עקב צמצום התחבורה הציבורית; מימון עלויות מופקעות של ספקי ציוד מיגון פרטיים עקב המחסור החריף; ומימון צוותי גיבוי שממתינים בביתם. על פי העתירה, "מצב החירום הנוכחי מצטרף לחוסר היציבות הכלכלית שמאפיינת את הענף".

המדינה בתגובתה לעתירה טענה כי יש לדחות את העתירה על הסף. לטענת המדינה, הסעד הראשון התייתר מאחר ומשרד הבריאות החליט על שינוי מדיניות לפיה בכל המוסדות שבהם תתגלה תחלואה בקורונה ייערכו בדיקות של כלל החולים והצוותים. לטענת המדינה, "מטבע הדברים כמות הבדיקות שניתן לבצע מדי יום היא מוגבלת, זאת מסיבות שונות (זמינות חומרים, זמינות מעבדות ועוד). משרד הבריאות משקיע מאמצים רבים על מנת להגדיל את כמות הבדיקות המבוצעות בישראל, ובשל העובדה שמדובר באירוע מתפתח, נוצרים עומסים על כלל הצוותים המטפלים בנושא, הן על צוותי הרפואה והן על צוותי המטה". עוד נטען כי "משרד הבריאות מתעדף ביצוע בדיקות במוסדות החוץ ביתיים מתוך ההבנה כי קיימת חשיבות ועדיפות לבדיקה של אוכלוסיות בסיכון הנמצאות במסגרות חוץ ביתיות".

לגבי הסעד השני, טענה המדינה כי לבתי האבות "אין כל זכות קנויה לקבל מענק או תשלום מיוחד מהמדינה". היא טענה עוד כי היא מסייעת לבתי האבות בנושא חלוקת ציוד, והציגה נתונים על חלוקת מסכות לפנים, חלוקים, כפפות ומשקפי מגן למוסדות הסיעודיים ללא עלות. זאת, לטענת המדינה, כפועל יוצא של מדיניות ולא מתוך חובה משפטית.