הקברניט
למה אין לנו מסוקים חמקנים?
מסוקים רגילים טסים לאט ונמוך, מסוגלים להסתתר בוואדיות, ותצורה חמקנית היתה הופכת אותם לנינג'ות עם כנפיים; למה צבאות לא משקיעים בפיתוח כלים שכאלה, במיוחד כשיעילותם הוכחה בעבר - בגיחה בה חוסל אוסמה בן לאדן?
שלום, כאן הקברניט; חמקנות היא היכולת להקשות על סורקים שונים - בראשם מכ"מ - לגלות ולזהות אותך, כדי להפתיע את האויב ולהכות בו. מאז פיתחו הנאצים את המטוס החמקן ב-1944 (ובטעות, זה סיפור חמוד) השקיעו מדינות רבות הון עתק כדי לשכלל את היכולת הזאת וכיום ישנם מטוסי קרב, תקיפה ומפציצים חמקנים - אבל מה עם מסוקים? יוק. היום ננסה להבין למה ככל הנראה שאין כבר מסוקים חמקנים, ומי בעצם צריך אותם.
- מאך 3 זה לחלשים: למה מטוסי הקרב של היום איטיים יותר מבאייטיז?
- הטייגר של צ'אק נוריס: מטוס הקרב שהפיל את עצמו
- טורף הפאנטומים: מיג 21, מטוס קרב אחד ששינה את העולם
על פני השטח, התשובה לשאלה השנייה היא "אתה רציני? כל צבא שיש לו מסוקים": הרי מסוקי קרב צריכים להניח מארבים לגייסות האויב, וחמקנות תאפשר להתגנב אל תוך שטחו ולהפתיע אותו מוקדם יותר; מסוקי תובלת סער צריכים אף הם לחדור לשטח עוין; והחמקנות הכי קריטית עבור מסוקים במשימות פינוי פצועים. גם צבאות גדולים ועשירים כשל ארה"ב, רוסיה וסין, שמצטיידים במטוסים חמקנים כבר שנים, לא בונים כאלה. אפילו צבאות שפעם ניסו לפתח ואפילו להפעיל מסוק חמקן.
וזה מוזר, כי למסוק חמקן יהיו ביצועי התגנבות טובים יותר משל כל מטוס אפשרי. למה? בגלל הצורה בה מסוקים טסים בדרך כלל: נמוך ולאט.
מסוק אפאצ'י במפגן טיסה צילום: שאטרסטוק
לשם השוואה, בואו נבחן את ה-B2, כלי הטיס החמקן ביותר בעולם. יש לו חתימת מכ"מ של ציפור קטנטנה - אך רק בעבור מכ"מ שסורק אותו מלפנים או מהצד. מה קורה כשסורקים בו זמנית מכמה זוויות, כפי שקורה בכל מערך הגנה שיש בו כמה וכמה סנסורים? מקבלים הרבה חתיכות קטנות.
מערכת השליטה המרכזית של תשתיות הנ"מ מרכיבה מהן פאזל, ומכריזה: גבירותיי ורבותיי, ציבור סוללות הטילים, יש מטוס חמקן בגזרה. ואולם, לוקח זמן להבין היכן בדיוק נמצא הכלי ולאן הוא נע; תיאורטית, בזמן הזה יכול ה-B2 להספיק להגיע לנקודת הביצוע ולשגר טילי שיוט (חמקנים אף הם) או פצצות גלישה.
מפציץ B2 בפעולה צילום: USAF
למסוק חמקן יש מתאר משימה שתיאורטית, מאפשר לו להתגלות מאוחר יותר מה-B2, אם בכלל; בעוד המפציץ משייט בגובה רב, היכן שמכ"מים יכולים לשדר אליו, מסוק יכול לטוס בתוך ואדי, להתחבא בתוך קרחת יער, לטוס לאורך קו רכס כל הדרך אל המטרה וחזרה ועוד.
ומכ"מים - ולו המתקדמים ביותר בעולם - לא יכולים לזהות משהו דרך הר. וכאן אנחנו מדברים על מסוק רגיל לגמרי; לו היה גם חמקן, היה מוגבל רק בתעוזת מתכנני המשימה (וכמובן, בתא השטח; זה לא שאתה מביא איתך ואדי מהבית).
עיצוב קונספט של מסוק חמקני, מבוסס קאמוב 50 צילום: Revell
אז למה אין מסוקים חמקנים בכל צבא? קודם כל, למסוקים יש בעייה מובנית אחת שמקשה על חמקנות: עבור כל סנסור אפשרי, הם מרעישים כמו יציע הפועל בדרבי של תל אביב. צורת הגוף מייצרת החזר שקשה לפספס, רוטור הזנב מייצר תנועה מאוד ייחודית, השלדה קטנה יחסית ואין מקום לפזר בו את חום המנועים, המדחף הראשי מרעיש וכל זה קורה בגובה נמוך מאוד ביחס לשל מטוסים - ולכן, הרבה יותר בולט למכ"מים ומכשור אחר.
הרבה מהבעיות הללו אפשר לפתור: הגוף מעוגל ומחזיר גלי מכ"מ? בונים אותו בצורת יהלום, כדי שיהיה מרחב לספיגת הגלים. כשהגוף באלכסון, אפשר לבנות דופן עבה יותר, ובה חומרים בולעי מכ"מ; רוטור הזנב מייצר חתימת מכ"מ בולטת? כולאים אותו בתוך כלוב שנקרא Fantail וכך גם משפרים את שרידות המסוק; פיזור חום? בונים אגזוז גדול, שגם ישתיק את הרעש קצת, או שמשלבים את פליטת הגזים בזנב במקום הרוטור.
עיצוב קונספט למסוק חמקני, שבוצע בעבור מיזם LHX של ארצות הברית צילום: Italeri
אבל זה לא יהפוך אותו לחמקן, לא בצורה שתוכל באמת לעכב גילוי מוקדם; גם אם גוף המסוק יורכב כולו מחומרים בולעי גלי רדיו, בתצורה אפקטיבית מזוויות שונות - עדיין יש מעליו רוטור. כשאתם ואני רואים רוטור, אנחנו יודעים שאלו להבים דקים וארוכים שמסתובבים. אבל כשהמכ"מ רואה רוטור, הוא רואה צלחת; כל להב דוחק אוויר בתנועתו ומייצר רצף מערבולות כדי להישאר באוויר, והתנועה הזו מחזירה גלי מכ"מ בצורה מאוד ספציפית.
גלי רדיו פוגעים במסוק ומוחזרים אל אנטנת המכ"מ, ושם מנסה אלגוריתם המערכת להבין מה הוא ראה. גם אם הגלים חזרו בצורה מפוזרת, גם אם האות חלש מאוד, הוא עדיין שם והוא עדיין חוזר בצורה מחזורית, בהתאם לסיבובי המדחף. ולא משנה מה יעשו המהנדסים לגוף המסוק, ההחזרים לא יצליחו לשכנע את המכ"מ שהדבר שהוא קלט שם אינו הליקופטר; שום דבר בטבע לא מייצר תנועה כשל רוטור.
לא תעבדו עליו. מכ"מ נגד מטוסים צילום: משאטרסטוק
ואולם, צבאות בכל זאת ניסו לפתח מסוקים חמקנים, ואפילו הצליחו ברמות אלה ואחרות. בשנות השישים עלה בארה"ב דרך צורך ספציפי של ה-CIA: דרישה להנחתת כוח חשאי בעומק צפון וייטנאם, כדי לשתול מכשירי האזנה במתקן תקשורת מרכזי. הוחלט לקחת OH6 קאיוס - מסוק סיור קטן וחמוד - ולהפוך אותו לשקט במיוחד. הפיתוח הצליח: תוספת להבים לרוטור איפשרה סיבוב איטי יותר שלו, וטיסה שקטה. מבצע שתילת המכשור השתבש בהמון דרכים, אבל המסוק עצמו לא התגלה.
הקאיוס המושתק. שימו לב לאגזוז המגודל מתחת לזנב צילום: (Hughes (Boeing
בשנות השבעים החלה חברת סיקורסקי לחשוב על מסוק חמקן אמיתי, כזה שיהיה קשה לגילוי מכ"מי. ראשית, פיתחה את מסוק ה-S75 שעשוי חומרים מרוכבים כסיבי פחמן, אשר מחזירים גלי רדיו בשיעור נמוך בהרבה משל מתכות. שנית, נתנה לו דופן עבה, בה אפשר לשים לוחות של פולימרים שסופגים גלים ולהניח אותם שתי וערב, כך שיהיו אפקטיביים מול גלים שמגיעים מזוויות שונות. ושלישית, בחנה והוכיחה אותו כבעל חתימת מכ"מ נמוכה משל מסוק סטנדרטי בגודל כזה.
ה-S75 של סיקורסקי צילום: (Sikorsky (Lockheed Martin
הפיתוחים הללו לא הבשילו למסוק מבצעי. או לפחות, כך חשבנו עד ליל השני במאי 2011, כשחוסל אוסאמה בן לאדן.
כן, כוח קומנדו אמריקאי נשלח למתחם בפקיסטן בו הסתתר רב המרצחים, והגיע בגרסה מיוחדת של מסוק הבלאק הוק בעלת מבנה זוויתי ומשונה, הליקופטר שנראה כאילו אחד מההורים שלו היה מטוס התקיפה החמקן F117; עיצובו נשען על חמקנות בדגש מבני, וזו היתה תצורת החמקנות הראשונה שפיתחה ארה"ב.
אילוסטרציית המסוק החמקני, ומתחתיו בלאק הוק רגיל צילום: the aviationist
כיום החמקנים פחות מרובעים, ומושם יותר דגש על חומרים בולעי מכ"מ מאשר על צורה שמסיטה גלים. המסוק, כך הוערך, נשען על טכנולוגיה דומה לשל ה-117. פיות הפליטה של המנוע נבנו כך שיפזרו חום על שטח גדול ויצמצמו את החתימה התרמית, והרוטורים הראשי והאחורי קיבלו מין צלחת מעליהם שאמורה לצמצם החזרי גלים מהם ולהפחית קצת את הרעש.
איור הבלאק הוק החמקני מעל למתחם של בן לאדן צילום: Dragon
איך אנחנו יודעים על קיום המסוק הסודי הזה? כי אחד נשאר שם, בגינה של אוסאמה: בבואו לנחות, פגע זנבו בחומת המתחם והוא התרסק. כל אנשי הצוות יצאו בשלום וכידוע, המשיכו את משימתם ושלחו את רב המרצחים למקומו הראוי בגיהנום. זאת, לא לפני שהטמינו מטעני נפץ במסוק שנפל, כדי שסודותיו לא יפלו בידי הפקיסטנים. אבל חלקים ממנו השתמרו לא רע - למשל, כל זנבו - וכך נחשף.
מאז בוצעו בו משימות בודדות, ביניהן מבצע סיכול ממוקד של בכיר דאע"ש בצפון סוריה, במאי 2015. ככל הנראה שהמסוק הזה מוצמד לכוחות מיוחדים בלבד, ושיש בודדים כמותו שטסים, אם בכלל. למה? כי כשחושבים על זה, מסוק חמקן הוא דבר פחות שימושי משנדמה.
דגם של המסוק החמקני, שנבנה בעבור הפקת סרט מלחמתי צילום: the aviationist
בואו נחזור לאותו ביקור בית אצל אוסמה בן לאדן: המטרה במבצע ההוא היתה טיסה בחתימה נמוכה ביותר, כזו שתקשה על מערכי הגנה הפקיסטניים להבין שמסתובבים בשטחם מסוקים של צבא אחר. אבל לפי הערכות, אפשר היה להשיג את אותו אפקט גם עם טיסה נמוכה מאוד כמו שיכול לעשות בלאק הוק רגיל. בנוסף, בגבול אפגניסטן-פקיסטן בוצעו בימים ההם המוני טיסות מסוקים שוטפות, בשל המעורבות האמריקאית באזור; זה לא שהיתה כוננות פקיסטנית מיוחדת. בנוסף, אם היה מתגלה מסוק לא מזוהה, כנראה שהיו חושדים בו כאמריקאי, ולא משגרים לעברו טילים בלי לשאול שאלות.
אז למה נבחרו בלאק הוקים בעלי חתימת מכ"מ מופחתת? כדי לצמצם ככל האפשר את היכולת לעקוב אחר המסוק ולייחס את המתקפה לארה"ב. האמריקאים כנראה הניחו שהפקיסטנים לא יפילו להם את המסוקים, אבל שאפו להימנע מתקרית בינלאומית. לשתי המדינות שותפות ביטחונית, אך היא לא בלעדית: למשל, לפקיסטן יש גם מטוסי F16 וגם מטוסי J7 מתוצרת סין, ותקרית ביטחונית היתה עלולה לדחוף אותה לזרועות הסינים. ובימים ההם עוד התבצעה לחימה אינטנסיבית באפגניסטן, והאמריקאים רצו סיוע פקיסטני מירבי.
פינוי פצועים במסוק בלאק הוק. פעילות שכזו התבצעה כל הזמן בקרבת פקיסטן צילום: US ARMY
יכול להיות שבגבול אחר, בו היתה כוננות פלישה וסכנת יירוט אמיתית, לא היה טעם בבלאק הוק החמקן. ויכול להיות שבתא שטח ובו ואדיות רבים, גם לא היה בו צורך. ואלו שתי הסיבות שאנחנו לא רואים מסוקים חמקנים: שיעור החמקנות היחסית שלהם תמיד יהיה נמוך ביותר ולא יצדיק את המשאבים הנדרשים לפיתוחם, והתגנבות עד המטרה זה משהו שיכולים לעשות גם מסוקים רגילים לגמרי.
ומה על מסוקי קרב? במשך שנים נעשו ניסיונות לפיתוח דגמים עם מאפייני חמקנות. למשל, בפרויקט LHX האמריקאי משנות השמונים, במסגרתו פותח ה-RAH66 קומנצ'י - מסוק סיור חמוש זריז במיוחד שבוטל (ועליו נדבר בטור משלו). אך כיום מבינים צבאות שמסוקים רגילים הם חמקניים דיים ופשוט חבל על הכסף.
מסוק הקומנצ'י מן החזית צילום: USAF
אגב, למסוקים יש עוד מאפיין שאין למטוסים ומסבך את כל עניין החמקנות: פעולה צמודה עם כוחות קרקע, בין השאר במתארי לוחמה בשטח בנוי. הטיסה הזו חושפת אותם לגילוי של הרבה גורמים שאנחנו לא מגדירים כסנסור, אך בהחלט מתפקדים ככאלה: העיניים של האויב.
קחו לדוגמה את תקרית קרב מוגדישו שנערך בסומליה ב-1993 (הסרט הנפלא "בלאק הוק דאון"? זה זה); מתקפה מוסקת נחשפה בגלל תצפיתנים בכפרים הסמוכים לבסיסי האו"ם, אנשים שאין להם מכ"מ וספק אם אי פעם ראו אחד. לא צריך אלגוריתמיקה של תשתית נ"מ ארצית כדי לסמס למישהו "ארבעה בלאק הוקים, נעים צפון מערבה, מלאים חיילים".
בלאק הוק נוחת בשטח בנוי במסגרת תרגיל צילום: USMC
מי יודע, אולי ארה"ב עדיין מפעילה את הסופר-בלאק הוקים הבודדים שלה במשימות חדירה שטרם נחשפו. ואולם, יש שטוענים שקלטה שאין בהם טעם והם לא שווים את הכסף; לפי מקורותיו של שון ניילור, עיתונאי וסופר עם קשרים טובים מאוד בפנטגון, ב-2016 בוטל מיזם הבלאק הוק החמקן.
נראה שבניגוד לכלי טיס חמקניים אחרים, הבינו האמריקאים שהמסוק הזה הוא הימור, ולכן לא בוצעה הצטיידות נרחבת בו. בסופו של דבר, גם מסוק סטנדרטי יכול לעשות את העבודה במקרים רבים, ולהחזיר את הכוחות הביתה בשלום. מסוקי העתיד אמנם יכללו רכיבי עיצוב שיצמצמו את הרעש, חתימת המכ"מ והחתימה התרמית שלהם, אך כנראה שמסוק חמקן ייעודי לא יהיה. טיסה נעימה!
