מגפת הקורונה וההון השחור
התמודדות המערכת הפיננסית עם נסיונות הלבנת הון בצל נגיף הקורונה – האם זהו הזמן?
מוגש מטעם DUN'S 100
מעבר לאתגרים הבריאותיים והכלכליים שהציבה מגפת הקורונה העולמית בפני האנושות כולה, הרי שהמאבק בנגיף הכתיב מציאות חדשה של בידוד חברתי, סגר ומעבר לביצוע פעולות מרחוק, העלולה לשמש כר נרחב לפעילות עבריינית ולניצול מציאות חדשה זו להלבנת כספי פשיעה וטרור.
בעשור האחרון תפס המאבק העולמי בהון השחור תאוצה וארגון ה-FATF (Financial Action Task Force) אף גיבש המלצות שאומצו על ידי מרבית המדינות המערבית למאבק זה, המבוססות על הליכי זיהוי (know your client), ניטור, בקרה ודיווח לצמצום השימוש במוסדות הפיננסיים לצורך הלבנת הון. המלצות אלה אומצו גם על ידי מדינת ישראל ויושמו במסגרת חוק איסור הלבנת הון והצווים מכוחו.
משבר הקורונה, והאתגרים החדשים שהוא מציב בפני המשק כולו והמערכת הפיננסית בפרט, טומן בתוכו פוטנציאל ניכר לשימוש במערכת זו לשם הלבנת הון ומימון טרור.
העובדה כי עיקר הפעילות מתבצעת מרחוק, צמצום הפעילות בגופים הפיננסיים, כמו גם הצורך הגובר לקבלת אשראי לאור השיתוק החלקי של הפעילות הכלכלית, מאפשרים לגורמים עברייניים לנצל את המצב לצורך הלבנת הון ומימון טרור.
על רקע האמור, פרסמה הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור בימים אלה (5.4.2020), קריאה לגופים המפוקחים "להגביר ערנות לנסיונות הלבנת הון ומימון טרור בצל נגיף הקורונה", תוך שהיא מאפיינת מספר סיכונים להלבנת הון ומימון טרור כתוצאה ממשבר הקורונה וביניהם: הונאות "פישינג" (איסוף פרטי לקוחות מידע אודות נכסיהם בדרכי מרמה), והונאות נקודתיות הקשורות במשבר (הונאות הקשורות במכירת ציוד רפואי, ציוד מגן, גיוס תרומות, מתן הלוואות וכו'), תקיפות סייבר, העברות כספים מרובות כתוצאה מירידה בשימוש במזומנים ומפגשים פנים אל פנים, שימוש בנכסים וירטואליים (ביטקוין, אטריום וכו'), ועליה בפשיעה המאורגנת עקב הגידול באבטלה.
עו"ד מאיר לפלר צילום: סולל פקיאל
לטעמי, על אף המטרה הראויה של המאבק בהון השחור שמשרתת הקריאה להגברת עירונתם של הגופים הפיננסיים בצל הנגיף, קיים קושי בעיתוי פרסומה. קריאה זו למעשה מטילה את האחריות על הגופים המפוקחים, הפועלים ממילא במתכונת מצומצמת ובמציאות חדשה שהרגולציה הקיימת לא תמיד תואמת אותה, לפעול לניטור פעילות עבריינית זו ועלולה להביא לתוצאה של שמרנות יתר במערכת הפיננסית ומניעת ביצוע פעילות כלכלית לגיטימית שאינה קשורה לפעילות העבריינית.
לטעמי, באיזון בין המאבק בהון השחור למתן אפשרות לפעילות כלכלית המצומצמת שעוד נותרה במשק לפעול באופן חופשי, ידה של זו האחרונה על העליונה. את המאבק בהון השחור וניתוח הפעולות שנעשו בתקופת משבר זו בדיעבד, ניתן להשאיר לימים אחרים של פעילות מלאה של המשק.
מאת מאיר לפלר, שותף. עוסק בתחום הבנקאות, איסור הלבנת הון וליטיגציה אזרחית מסחרית, משרד לוסטיגמן לפלר רוזנברג, עורכי דין
