עושים לביתנו: הדברים שהכי כדאי לעשות כשאי אפשר לצאת

ספר

זיכרונות מבית אבא

"על הדברים הכואבים באמת אי אפשר לכתוב", אמר וכתב לא פעם הסופר, חתן פרס ישראל לספרות, אהרן מגד, שהלך לעולמו לפני ארבע שנים בגיל 95. את המשפט הזה מזכיר בנו איל מגד בספרו "חיים שנעזבו" (ידיעות ספרים), שהוא מסע אישי ומפותל בנבכי היחסים בין אב לבנו. מגד הבן נוהג הפוך מאביו כשהוא מעז לכתוב באופן חשוף וישיר גם על הדברים הכואבים באמת, אבל לא רק. בכתיבתו הנפלאה משתף מגד את קוראיו בתחושותיו ובחשבון הנפש שלו. הספר לא כתוב באופן כרונולוגי אלא מורכב מזיכרונות, סיפורים ותובנות מכל השנים, החל מהתקופה הקצרה כילד בה התגורר עם אביו בקיבוץ שדות ים, תקופה שהוא זוכר כאחת היפות והמעצבות בקשר ביניהם, דרך השנים בתל אביב, ירושלים וחיפה, ועד מותו.

מאיה נחום שחל

כשהדגים מתחילים לשחות

יש רגעים קלים בהם הילדים מסכימים לעזוב את המסכים ולשבת לצייר. ובטח גם אתם כבר שמתם לב שמצטברות אצלכם כמויות על גבי כמויות של ציורים ודפים שאין הרבה מה לעשות איתם, ובסוף, לצער כולנו – כנראה יסיימו בפח האשפה. זה בדיוק הזמן להפוך אותם למשהו שיישמר, עם ערך מוסף: אפליקציית Pixaloop (מבית חברת Lightricks שהושקה עוד לפני התקופה הנוכחית, וזכתה בפרס "best of 2019" של Google Play) היא אפליקציה שמפיחה רוח חיים בכל תמונה סטטית. באמצעות כמה לחיצות פשוטות הדגים שהילדים שלכם ציירו יכולים לשוט בים, העננים יזוזו בשמיים והדמויות יהלכו מחוץ לבית (כי זה הכי קרוב שאפשר לטייל כרגע).

רעות ברנע

צילום: Pixaloop

גוף ראשון, מצלמה

גם בחיים הרגילים, נטולי המגיפות, העיסוק המרכזי של הצלמת אלינור קרוצ'י הוא בביתה הפרטי והדמויות שחיות בו. הצלמת המצליחה, ישראלית לשעבר שחיה 25 שנה בניו יורק, ממשיכה באופן טבעי את הקו הרעיוני הזה גם בימים אלה, כשהיא סגורה יחד עם בעלה ושני ילדיה המתבגרים בביתם שבעיר. התוצאות, כמו תמיד, הן מדויקות ורגישות – בין אם זה צילום של בתה המתבגרת בחדרה, שכדי לצלם אותו טיפסה על מדרגות יציאת החירום שמחוץ לדירה, או אם זו מסכת המגן שעטה בעלה לפני יציאתו לקניות עם סימני האודם של קרוצ'י אחרי שנישקה אותו בצאתו. כולן סצנות שאנחנו מכירים מאוד מקרוב מהחיים שלנו עכשיו, אבל משהו בדרך בה קרוצ'י לוכדת את אותם רגעים קטנים הופך את הצילומים ליצירות אמנות של ממש. (Elinor Carucci בפייסבוק או באינסטגרם).

רעות ברנע

צילום: מתוך עמוד האינסטגרם elinorcarucci

קולנוע

הלהקה של פליני

בסוף אפריל היה אמור להתקיים פסטיבל הקולנוע האיטלקי בסינמטקים. זה כבר לא יקרה, אבל הנה יוצא משהו טוב מהביטול שלו. אחד הסרטים שהיו אמורים להיות מוצגים בו הוא "אורות הווארייטה", סרטו הראשון של פדריקו פליני מ-1951, במלאת מאה שנה להולדתו של המאסטר האיטלקי. המכון לתרבות איטליה בישראל החליט לאפשר לצופים בארץ לצפות בסרט בבית, בחינם, עם תרגום לעברית ועם הקדמה קצרה על הסרט. "אורות הווארייטה" מספר על להקה נודדת של שחקני וודוויל שעוברת מעיירה לעיירה ומופיעה מול קהלים קטנים ומתקיימת בקושי, בואה של שחקנית חדשה לחבורה מעורר קנאה ותחרות בין חברי הלהקה.

הלינק לצפייה יהיה זמין עד מחר: https://vimeo.com/404144443 / סיסמה: cinemait

יאיר רוה

מכירה

תיבת אוצרות

המעצבת ליאורה טרגן היא בעצם אמנית. מאז ומתמיד היה ביקור אצלה משול למציאת תיבת אוצרות פנטסטית. באחרונה נוסף על האבזרים והבגדים הייחודיים שהיא עושה, על שלל המרקמים שלהם, החומרים, השילובים, הצבעים והרפרנסים לתקופות שונות, היא גם יוצרת תכשיטים מקוריים יפהפיים למותג “באז ולוטרה” יחד עם מעצב התכשיטים בועז לנדמן. אלה מוצעים עכשיו בהנחה ניכרת בחשבון האינסטגרם של המותג (bazzandlutra). "התלבטנו אם פוסט כזה מתאים לתקופה כזו", הם כותבים, "בסופו של דבר אלה מוצרי יוקרה. אבל אנחנו מרגישים הכי נוח לשתף. כי אלה הם חיינו כרגע". הזדמנות פז לרכוש פריטים מרגשים ועל זמניים.

עילית מינמר

צילום: אלכסנדר קוצ'נרקו

מתכון

מרק בצל של השף עינב אזגורי, "קפה נורדוי"

מצרכים: 

• 5 קילו בצל
• 8 ליטר ציר בקר
• 2 ליטר ציר עוף
• חצי בקבוק יין לבן יבש
• בוקה גרני (צרור עשבי תיבול קשור יחד המורכב מכרישה, טימין, מרווה , 2 עלי תבלין לבחירה, ענף סלרי)
• מלח ופלפל
  

אופן ההכנה:

בסיר על אש קטנה משחימים את הבצל יחד עם הבוקה גרני, עד שהוא מקבל צבע חום (זה לוקח זמן. לא להתפתות להעלות את עוצמת החום כי אז הבצל יישרף).

מוסיפים את היין ומאדים את הנוזלים למחצית מהכמות.

מוסיפים את ציר הבקר וציר העוף ומבשלים בבעבוע עדין למשך 3 שעות.

מוסיפים מלח ופלפל שחור לפי הטעם.

מגישים עם גבינת גרוייר או אמנטל שנמסה מלמעלה.

רעות ברנע

צילום: עינב אזגורי