תנו לסחור: הגיע הזמן להפסיק את עיכובי המסחר בבורסה

יש פתיחה אנגלית ויש פתיחה אנגלית. הגרסה המוצלחת, מעולם השחמט, היא זו שבה הלבן מעדיף להתחיל את מאבק על השליטה דרך האגף, ולא דרך המרכז (המקרה הקלאסי - החייל הלבן שמעל הרץ השמאלי צועד שני צעדים קדימה, מ-2C ל-4C). הגרסה הפחות מוצלחת, החידתית-מגוחכת-מעוררת דחף לדפוק את הראש בקיר, היא זו שאימצה לה לפני שנים הבורסה בתל אביב – אולי בהשראת החייל הלבן ההוא, גם היא בקטע של ללכת עקום.

נסביר. בייסיקלי, הפתיחה האנגלית האמורה משמעה דחייה של מועד פתיחת המסחר בכמה דקות, בשל הפעלת מנגנון ממתן תנודות, במקרה של תנועה של 7% באחת המניות במדד הבכיר של הבורסה, ת"א 35. לא מדובר במנגנון מנתק זרם – כאן מדובר בעצירת הפעילות במקרה של תנועה של 5% בפתיחה במדד ת"א 35 עצמו (לכל צד) , או של 8% במהלך המסחר (המנגנון גורר ניתוק של חצי שעה, ובהמשך אם נרשמת תנועה של 12% התנועה נפסקת ליום שלם). מנגנון שכזה הוא הגיוני באופן ברור, הוא מגן על המשקיעים והוא קיים גם בבורסות בניו יורק.

אלא שהמנגנון ממתן התנודות המנייתי, המעכב בכמה דקות את פתיחת המסחר, מופעל כאמור בסטייה חדה במנייה, ולא במדד – גם בשעה שבת"א 35 עצמו אין בהכרח תנועה חדה. במילים אחרות, מספיקה תנועה חדה במנייה אחת במדד על מנת שהבורסה תקפיא את כל הפתיחה לכמה דקות, במטרה לדאוג לשלום משקיעיה – שיוכלו בינתיים לנשום עמוק, לשתות מים, להירגע, ולהגיע מוכנים טוב יותר לפתיחה המתעכבת לה.

התוצאה היא אבסורדית, בין היתר משום שמניות בת"א 35 רחוקות מלשקף יציבות הדומה לזו שאנו מכירים מהמניות הבכירות בוול סטריט או בפרנקפורט או בלונדון. ובהתאם, זה מה שקרה לה: 

בשנים האחרונות נאלצה הבורסה להפעיל את הפתיחה הזו עשרות רבות של פעמים בגלל הסטיות החדות במניית אופקו, אחת המניות התנודתיות ביותר לא רק במדד ת"א אלא גם בכל וול סטריט. פעם אחר פעם יצאה זעקת המשקיעים והעורכים בכלכליסט: "סירייסלי?".

ותהינו: איך זה שמנייה פרועה אחת מכתיבה את כללי המשחק במדד הדגל של הבורסה? איך אפשר להתייחס ברצינות לבורסה עם סטיית תקן כזו במדד הבכיר שלה?

למרבה המזל (ואנחנו מניחים שגם בבורסה חגגו), אופקו יצאה בסופו של דבר בתחילת פברואר השנה ממדד ת"א 35 (אנחנו כמובן מאחלים הצלחה רבה לאופקו באופן כללי – מי ייתן שתוכיחי לכל המלעיזים וגו'). באה מנוחה ליגע ומרגוע לעמל ולמדד ת"א 35, רצף העיכובים בפתיחת המסחר הסתיים לו, חזרנו למשפחת העמים והשפיות שטפה לה את אחוזת בית.

רק שלא הספקנו לשים את הראש ואז נפלה עלינו הקורונה, ואיתה ההשתוללות של שוק המניות. במקום אופקו משתוללת אחת קיבלנו ים של מניות בת"א 35 עם תנועות חדות של 5% ומעלה, ו-7% ומעלה, ולפעמים גם 10% ומעלה, והבורסה שפועלת על אוטומט התחילה להפעיל פתיחה אנגלית אחרי פתיחה אנגלית, כמעט כולן חסרות היגיון בעליל, בשעה שהתנועה במדד ת"א 35 היא פחות מ1% ולפעמים גם פחות מ-0.5%.

בעוד שבחודש פברואר קיבלו שני עיכובי מסחר, בחודש מרץ התחיל השיטפון, עם 13 עיכובי מסחר בשל תנועה מנייתית בלבד – חוץ שתי הפעלות של מנגנון מנתק זרם (כאמור תנועה חדה של מעל 5% במדדים). הגיע חודש אפריל ואנחנו כבר עם שלוש פתיחות אנגליות (!!!) - ביום רביעי, ה-1 באפריל קיבלנו עיכוב מסחר, אתמול פתחנו את השבוע עם עיכוב ממתן נוסף והפלא ופלא – היום הגיע עוד אחד כזה. סטיל קאונטינג. לא למותר לציין שלא בלונדון ולא בפרנקפורט ולא בוול סטריט ראינו עיכובים בהיקף כזה.

אז תוך כדי הסטיל קאונטינג, אנו קוראים בזאת שאולי די כבר – או שיבוטל לו המנגנון כולו או שלכל הפחות ייקבע שהוא יופעל רק בתנודה מנייתית של מעל 12% או מספר כלשהו בסביבה. ויפה מגיפה אחת קודם.

איתי בן זאב מנכ"ל הבורסה בת"א צילום: תומי הרפז