האם מקבלים שכר על שעות נוספות מהבית? זכויות עובדים בתקופת משבר הקורונה

כדי לצמצם את היציאה מהבתים ולבלום את התפשטות הנגיף בקרב הציבור, מעסיקים רבים עברו למתכונת של העסקת עובדים מהבית. לעבודה מהבית יתרונות וחסרונות. מצד אחד העובד חוסך זמן ניכר שכרוך בהגעה לעבודה וכן משאבים נוספים שכרוכים בהעסקת עובדים אך מצד שני קשה לפקח על תפוקת העובדים.

מצד אחד הדבר מונע מהעובדים את הצורך לבוא במגע עם אחרים אך מצד שני היעדר הדינמיקה הבינאישית עלולה לפגוע בעסק.

כך או כך, המצב החדש מציף שאלות רבות של עובדים ביחס לעבודה מהבית תוך התמקדות בהשפעת מתכונת ההעסקה מרחוק על זכויות וחובות מכוח דיני העבודה.

להלן שורה של שאלות ותשובות נפוצות שעלו :

החוק אינו מסווג באופן אוטומטי כל אדם שעובד מביתו כעצמאי או כפרילנסר. בחינת מסגרת ההעסקה תיעשה בהתאם לנסיבות כל מקרה לגופו. בתי הדין לעבודה קבעו מספר מבחנים המשמשים לקביעת קיומם של יחסי עבודה בין צדדים. המבחן העיקרי שנקבע בפסיקה הוא מבחן ההשתלבות שכולל היבט חיובי והיבט שלילי ובמסגרתו נבחנת השתלבותו של העובד במקום העבודה. במסגרת ההיבט החיובי ייבדק האם הפעולה שמבצע העובד מהווה חלק אינטגרלי מפעילות העסק של המעביד, ואילו במסגרת ההיבט השלילי ייבחן האם העובד הוא בעל עסק עצמאי משלו, והאם הוא נושא בעצמו בעלויות הפעלת עסק תוך ניהול של יחידת רווח והפסד.

נוסף על כך, בית הדין לעבודה נוהג לבחון את אופן התשלום לעובד, את הרישום במס הכנסה ובמוסד לביטוח לאומי כמו גם את כפיפות העובד לפיקוח המעסיק ולמסגרת העסקה בשעות קבועות.

במקרה שבו בית הדין לעבודה יגיע למסקנה כי אדם ספציפי העובד מביתו נחשב ל"עובד", הרי שהוא יהיה זכאי למלוא הזכויות כמו כל עובד שכיר אחר שעובד במקום העבודה. לפיכך, לא תהיה כל משמעות לכך שהוא מבצע את העבודה מהבית ולא מהמשרד.

עובד מהבית זכאי לקבל את כל הזכויות הסוציאליות של עובד שכיר רגיל ולכן הוא זכאי לקבל חופשה שנתית, דמי מחלה, הפרשות לפנסיה ודמי הבראה.

עבודה מהבית, האם תהיו זכאים להחזר הוצאות? צילום: שאטרסטוק

במסגרת עבודתי מהבית אני משתמש בטלפון, בחשמל, באינטרנט, במדפסת ובפקס. האם אני זכאי לקבל החזר מהמעסיק עבור הוצאותיי?

בחקיקת משפט העבודה אין התייחסות להחזר הוצאות למי שעובד מהבית וזאת מכיוון שמסגרת העסקה של עבודה מהבית אינה מוסדרת בחוק באופן ספציפי. לפיכך, במקרה של עבודה מהבית רצוי לסכם עם המעסיק עבור אילו הוצאות תקבלו החזר תוך עיגון ההסכמות בכתב.

במסגרת העסקה של עבודה מהבית, לעיתים המעסיק נתקל בקושי בכל הקשור לפיקוח ולשליטה על העובדים. בסוגי עבודות שכוללים יעדים כמותיים המעסיק יכול לעקוב אחר ביצוע העבודה בקלות יחסית באמצעות ניטור של תוצרי העבודה.

יש לציין כי המעסיק מחויב לרשום את שעות עבודתו של העובד על פי חוק שעות עבודה ומנוחה באופן יומיומי גם במקרה של עבודה מהבית. כדי לעמוד בחובתו, המעסיק יכול לחייב את העובד לשלוח לו דיווח יומיומי של שעות העבודה.

במקרים אחרים הצדדים יכולים להיעזר באפליקציות ובתוכנות ייעודיות לדיווח על שעות העבודה מרחוק. חשוב לציין כי בהעסקת עובדים מהבית קיים רכיב משמעותי של אמון בין המעסיק ובין עובדיו כאשר ציפיית המעסיק מהעובדים היא שלא ינצלו את האמון לרעה ויעמדו בהתחייבויות שלהם כלפיו.

עבור הימים שבהם העובד עבד מהבית, הוא אינו זכאי לקבל החזר נסיעות בתלוש השכר. עם זאת אם העובד נדרש להגיע לעבודה לצורך ישיבות או פגישות, או נדרש להגיע לפגישות עבודה מחוץ לבית, הוא זכאי לקבל החזר כספי בהתאם לנסיעות שביצע בפועל.

אני עובד מהבית במשך תקופה והמעסיק החליט לפטר אותי, האם אני זכאי לקבל פיצויי פיטורים וזכויות נוספות?

מי שעובד מהבית נחשב לעובד שכיר לכל דבר ועניין וזכויותיו שוות לאלו של מי שעובד מהמשרד. לפיכך, במקרה של פיטורים עובד מהבית יהיה זכאי לקבל פיצויי פיטורים בהתאם לתנאי החוק והפסיקה החלים ביחס לכל עובד שכיר.

ברוב המקרים המעסיק מעוניין לחסוך את התשלום בגין השעות הנוספות לעובד, ולכן לרוב יטען כי חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על עובדים מהבית מכיוון שתנאי עבודתם לא מאפשרים לפקח על ביצוע העבודה.

יש לציין כי המבחן הרלבנטי בסוגיה זו הוא יכולת הפיקוח של המעסיק על העבודה ולא השאלה האם הוא פיקח בפועל על העבודה. לפיכך, סביר להניח, כי לנוכח האמצעים הטכנולוגיים הקיימים היום ועומדים לרשות המעסיקים לצורך מעקב אחרי שעות העבודה מרחוק, יש באפשרותם לפקח גם על מי שעובד מהבית. על כן נראה כי במקרה שבו העובד יוכיח שביצע את השעות הנוספות מהבית, המעסיק יחויב לשלם לו שכר עבורן בהתאם לחוק.

כל עובד אשר משלם דמי ביטוח לאומי זכאי להגיש תביעה בגין תאונת עבודה שקרתה לו תוך כדי ועקב עבודתו. במובן זה העובד הביתי אינו שונה. גם עובד אשר מקום עבודתו הוא ביתו הפרטי ומשלם (ו/או משלמים עבורו) דמי ביטוח לאומי - זכאי לאותן זכויות מאת המוסד לביטוח לאומי.

יחד עם זאת, המוסד לביטוח לאומי נוהג לרוב שלא להכיר בפגיעות של אותו עובד כתאונת עבודה, בטענה שלפיה הפגיעה אינה קשורה לביצוע העבודה. במקרה כזה שמורה לעובד הזכות לערער על החלטת המוסד לביטוח לאומי בתוך 12 חודשים ממועד הפגיעה, בדרך של הגשת תביעה לבית הדין לעבודה כנגד המוסד לביטוח לאומי.

כדי שבית הדין לעבודה יקבל את התביעה, על העובד לעמוד במספר תנאים. בין היתר הוא יידרש להוכיח כי הפגיעה נעשתה תוך כדי ועקב העבודה. כך לדוגמה יש הבדל האם העובד נפצע בעת שניקה את ביתו (שאז אין קשר ישיר בין הפגיעה לבין עבודת העובד), או לעומת זאת מעד והחליק בעת שערך שיחת טלפון עם לקוח.

הדברים אמורים גם לגבי אדם שבעבר עבד מהמשרד וכעת נדרש לעבוד מהבית עקב התפרצות נגיף הקורונה. אין ספק כי בימים אלה, בעת שאחוז ניכר מהעובדים נדרש לבצע את העבודה מביתו הפרטי, יידרשו בתי הדין לעבודה להשיב גם על סוגיות אלה, ולקבל הכרעה עקרונית ומנחה בנוגע להן".

גם בעניין זה ישנם כללים מנחים שנקבעו ע"י בית הדין לעבודה, בכל הנוגע לפגיעות נפשיות ו/או אירוע לבבי. ככל שהעובד יצליח להוכיח כי יש קשר עובדתי ורפואי ישיר בין האירוע שקרה לו הקשור לעבודה (למשל הודעת הפיטורים) ובין מצבו הרפואי (למשל התקף הלב שחווה מיד לאחר מכן), הרי שפגיעתו צריך שתוכר ע"י המוסד לביטוח לאומי.

הכותבת היא מנהלת הפורומים לדיני עבודה וביטוח לאומי באתר עורכי הדין והפורומים המשפטיים LawGuide